בית נתן/הקדמת המחבר: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
בהקדמת הרב באר שבע שמצאו לו סיוע בהרבה מקומות בגמרות | בהקדמת הרב באר שבע שמצאו לו סיוע בהרבה מקומות בגמרות | ||
ישנות בקלף גי' דווקני' הנמצאים בא"י מימות עולם שהיו חכמים | ישנות בקלף גי' דווקני' הנמצאים בא"י מימות עולם שהיו חכמים | ||
בזמן חכמי משנה וגמרה יע"ש הרב מוהר"ם די לונזאנו ז | בזמן חכמי משנה וגמרה יע"ש הרב מוהר"ם די לונזאנו ז"ל בס' | ||
שתי ידות דקי"ג כתב וז"ל ואחר שכתבתי כל זה אינה ה' לידי | שתי ידות דקי"ג כתב וז"ל ואחר שכתבתי כל זה אינה ה' לידי | ||
מס' ברכות כ"י ומצאתי הגי' כך וכו' הבאתי דבריו בתוך בית | מס' ברכות כ"י ומצאתי הגי' כך וכו' הבאתי דבריו בתוך בית | ||
גרסה מ־10:49, 13 בפברואר 2024
|
< הקודם · הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף
|
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
ישמחו המעיינים ויגילו העוסקים בזה הים גדול ורחב ידים הוא תלמוד בבלי אשר צללו במים האדירים האלו גדולי חקקי לב והעלו מרגניתא בידייהו ולמפורסמות א"צ ראיה מה טובה עשו לנו המוהרש"א והמוהרש"ל וס' חכמת מנוח וס' מעשי רב ודכוותייהו ממגיהי התלמוד ובכל דור ודור מגיהים וחוזרים ומגיהים ובזמנינו זה זכינו להגהות הגאון ר' אליהו מווילנא ז"ל והגהות מהגאון ר"י פיק מברלין ז"ל ועד אחרון נתגלה בימינו הגהות הב"ח והגהות מבעל הלבוש והגהות ממפרשי הים, והנה כל אלה הגיהו מרוחב לבם ודעתם בלתי שהיה בידם גמרות כתיבת יד ועם כי עשו לנו טובה גדולה עם כל זה נמצא במלאכתם נזק רב כי כמה הגהות שמחקו נמצא אחז"ר קיום כאשר ימצא הקורא נעים הרבה בהגהות הללו ולדוגמא אביא בסוכה דל"א ע"ב בתוספות ד"ה דבר הדר באילנו משנה לשנה בן עזאי הוא דדריש הכי לקמן בפירקין והגיה רש"ל תחת בן עזאי ר' אבהו וגי' נכונה כפי נוסחת הדפוס ברם גי' כ"י שם בסוכה הוא כך אלא ה"ק עד שבאים קטנים עדיין גדולים קיימים בן עזאי אומר אימר אל תקרי הדר אלא הדר באילנו משנה לשנה ר' אבהו אומר אל תקרי הדר אלא הידור שכן בל' יון קורין למים הידור ואיזה אילן שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג ע"כ ובלתי ספק שכך היה הגירסה לפני בעלי התוספות והגהת רש"ל איננו צודק וכן הוא גירסת הרא"ה בחי' סוכה כ"י מובא בשמחת הרגל בלימוד נ' לסוכות ד' מ"ח ע"ש וכן הוא הגי' בתורת כהנים פ' אמור פ' י"ז בן עזאי אומר הדר באילנו וכו' ועיי' בס' יד דוד שהכריח בראיות שאי אפשר להיות טעות סופר בתורת כהנים וע"ש, ושכמה מקומות נכנסו בדוחקים עצומים לקיים הגירסא כדוגמא ברכות ד' מ"ח ששה ודאי וכו' והגאון מו"ה העשיל ז"ל המציא משכלו שהוא ר"ת וד' אוכלי ירק וכבר הגאון בס' סמיכת חכמים כותב על ר"ת הנז' שאינו אמת וכמה דיות נשפכו בזה על חנם ובכ"י ל"ג בכלל תי' ודאי, ועוד דוגמא בעירובין ד"פ רע"ב ל"א מצד שאני וכתב הגאון ר"י פיק עה"ג וז"ל ג"ת הללו משולל הבנה למאד והגרא"ו ז"ל הגיה בב"ד שאני ועיי' בהגהת הב"ח מה שהאריך בזה ועיי' בשו"ת מאיר נתיבים אריכות דברים בזה בסי' ח' עש"ב ובכ"י לא גרסינן זה כלל:
והנה ידוע מה שכתב רבינו תם בתחלת ס' הישר וז"ל כי ראיתי אשר שותים מים הרעים הבאים לקראת מגיהי ספרים בלא שכר תרומת הלשכה כי אם[1] לזרוע[ו] היו והזריז הרי זה משובח ואע"ג דלט רבינו גרשון מאור הגולה כל מאן דמשתבש תלמודא הכי והכי תהוי לא נמנעו מלשבש ולא די להם בגרסאות הנראין פירוש לשבש כי אם בדברי תנאים ואמוראים עצמן ולא יתכן כן לכל יראי שמים כי גם ר' שלמה זקיני זצ"ל אם הגיה הגירסא בפירושיו הגיה אך בספרו לא הגיה כי אם שותי מימיו הגיהו על פירושו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולת במ' זבחים לבדה ובדקתי ומצאתי בספרים שלו כי לא הוגהו מכתיבת ידו שאם ידע אדם הלכה יכתוב פתרונו לפי ראות עיניו אם ירצה אך הספרים לא ימחוק שדברי תורה ענים במקומם ועשירים במקום אחר (כמבואר בירושלמי פ"ג דראש השנה הלכה ה' על מתני' שוה היובל לר"ה וכו' ומובא בתוספות בכריתות י"ד ד"ה אלא דרפרם וכו') ואם דבר רק הוא ממנו הוא רק כדאמר רבא לתלמידיה כי אתא פסק דינא דידי קמייכו לא מקרע תקרעינהו וכו' (בבא בתרא דק"ל י"נ) ועתה אודיע בשנים ושלשה מקומות שהגיה רבינו שלמה בפירושו שאי אפשר לעמוד בו כי אם בגרסאות הראשונות ואם ח"ו נשבש הספרים ונגיהם לא ידענו עוד אמיתות הדברים ושרא לי' מרי' לרבינו שמואל אחי כי על אחת שהגיה רבינו שלמה הגיה הוא עשרים ולא עוד אלא שמחק הספרים וידעתי גם אני כי מגודל לבבו ועומק פלפולו עשה זאת וראייתו במקומות בספרים ישינים ואינה ראיה כי גם בספרים ישנים אכתוב לך בזה הס' אשר חסרו מאשר לפנינו וקודמי קדומים ישנים מיושנים לא יעידום ולא כר"ח שהם גורסים אשר יעידום נאמנים ויהיו דברי אלה קרובים לכל ירא שמים לבלתי ישבשו הס' למוחקם ולא לעשות לא הן לאו ולא לאו הן וכו' עכ"ל הראינו לדעת מדברי ר"ת הללו שהגהה מדעתו בלתי ס' ישנים וקדומים היא סכנה עצומה:
והנה אינה ה' לידי פעה"ק ירושלם תו' ש"ס על קלף ישן נושן סדר זרעים ומועד בשלימות והגם שאיני אוכל להעיד על זמן כתיבתו מ"מ מהותו וחזותו מוכיח שהוא מזמן קדמון קודם שיצא מלאכת הדפוס בעולם ולדעתי קרוב הדבר שש"ס הנז' היה נמצא ביד הרמב"ם (כי ממצרים הובא הש"ס הנז' הנה ע"י חכם א' כמו"ה יקותיאל הלוי ז"ל) כי כן מזכיר הרמב"ם פט"ו מה' מלוה וז"ל והגיע לידי במצרים מקצת גמרא ישנה כתוב על הגוילים כמו שהיו כותבים קודם לזמן הזה בקרוב חמש מאות שנה[2] והיה כי נבא לחשבון נמצא שנכתבה הגמרא הזו שבאה ליד הרמב"ם כמו ק"ס שנה אחר חתימת התלמור. והנה בראש הכ"י כתוב וז"ל הצעיר אברהם בכר יצחק הלוי אבקראט נ"ע קניתי זה הספר והוא תלמוד זרעים ומועד גמרא ומשניות פה מצרים ה' שי"ז ליצירה ע"כ וש"ס הלזו היה ביד הרב מופת הדור חיד"א זלה"ה כמבואר בשם הגדולים ח"ב מערכת ג' אות א' וז"ל ראיתי ש"ס כולו כתוב על קלף בעיר פפראשא שבתחלת אשכנז וכו' ולהיות כי הנח"ץ השיאני ויהי דוד נחפז ללכת לא זכיתי ליהנות הרבה לאור הש"ס הנז' וכו' גם בארץ מצרים ראיתי ברכות וסדר מועד ש"ס על קלף כתיבת יד ושם ראיתי פ"ק דברכות בנוסחא דקמן די"א וב"ש ההוא פרט לשלוחי מצוה ורבים נתקשו בה ובש"ס הנז' לא גריס לה כלל, עוד מצאתי בש"ס פ"ג דסוכה דבנסחתנו ד' ל"ז איתה ור' יהודה סבר הני לדפנות ונתקשו רבים ושלמים על דברי תוספות שכתבו שם ר' יהודה הוה מוקי ליה לדפנות, דמאי אתו לאשמעינן והם דברי הש"ס ובש"ס הנז' ליתנהו להני מילי בש"ס כלל, ועוד מצאתי בפ"ק דחגיגה ד"ו ע"א בנוסחתין השיב רבי תחת בית הלל וכו' א"ל אביי ולטעמיך והוא פלא איך אביי יאמר לרבי והרז"ה במאור פ"ק דר"ה עמד ע"ז וכתב דמצא נוסחא א"ל אבוה והוא רשב"ג ע"ש ובש"ס הנז' כתוב השיב ר' זירא תחת ב"ה וכו' א"ל אביי וכו' ונוסחא זו נראית עיקרית ודווקנית כמו שאמר בסוף הוריות דר' זירא ואביי ואינך אמוראי הוו יתבי וכו' עכ"ל וכל אלו השלשה הגהות הם בש"ס הנז' ממש כדבריו גם כפתח עינים יומא פ' בא לו דס"ט ע"ב כדאמר רב חסדא בעזרת נשים מזכיר שם ש"ס הנז' וז"ל ובש"ס של קלף כ"י נושנת היא בסוגיין ל"ג והיכא אתמר וכו' ע"ש וכן הוא בש"ס הנז' כדבריו. ואני אומר כמו שכתב שלא זכה ליהנות הרבה לאור הש"ס כ"י שבעיר פפראשא שגם בש"ס הנז' לא זכה ליהנות הרבה לאור הש"ס הנז' כי אילו היה נותן עיניו בו בודאי היה מעתיק ממנו כמה נוסחאות וגרסאות דווקנאות כאשר אני נותן לפניך היום קורא נעים והנה סעיפי השיבוני כי לא על חנם זיכני השי"ת והגיע הש"ס לידי כי אם לזכות בו את הרבים ואינו מן הצורך להזכיר גודל התועלת בהגלות נגלות גרסאות חדשות והם באמת ישנות צפונות וטמונות לדור האחרון וכמה קושיות מגדולי מפרשים ומחברים יתורצו ע"י זה וכמה בנינים שבנו האחרונים יפלו כי בנו אשיותיהם על יסוד רעוע וכבר הבאתי לעיל דברי הרב חיד"א שבמקומות הנזכרים שנתקשה לו גי' הספרים ומצא גי' אחרת בכ"י הנז' ויהי בעיניו כמוצא שלל רב וכן כל מחבר שמצא איזה גי' אחרת בכ"י שש ושמח ע"ז כשמחת כקציר ומביא סיוע ממנו וכאשר תראה בהקדמת הרב באר שבע שמצאו לו סיוע בהרבה מקומות בגמרות ישנות בקלף גי' דווקני' הנמצאים בא"י מימות עולם שהיו חכמים בזמן חכמי משנה וגמרה יע"ש הרב מוהר"ם די לונזאנו ז"ל בס' שתי ידות דקי"ג כתב וז"ל ואחר שכתבתי כל זה אינה ה' לידי מס' ברכות כ"י ומצאתי הגי' כך וכו' הבאתי דבריו בתוך בית טפלתי דל"ה ע"ב עש"ב דבריו כי נעמו ודבריו מכוונים עם גי' הכ"י, הרב אמר יריד ד"ה נתקשה בדברי דש"י דכ"ח ד"ה מאן אמרה הלכה בי מדרשא וכו' ומסיק וז"ל ומצאתי גרסה נכונה במ' ברכות כ"י והכי כתיב בה מאן אמר וכו' עש"ב הבאתי דבריו בפנים דל"א ע"ב ודבריו ג"כ מכוונים עם גי' כ"י:
- ↑ צ"ל איש (מהדורת ר"ד דבליצקי).
- ↑ ושלשה מהרבנים המסכימים הסירו גם את הספק והוסיפו לומר "כתיבת יד מנוקה ומשופה מכל מין טעות ושגיאה כלי קדש טהור שנשתמש בו קדש הרמב"ם ז"ל" ותמהים אנו על חכמי לב כאלה איך הטעו את לבם להשערות כאלה ואין כאן קרוב דבר ולא אומדנא שאינה מוכחת ואפי' רמז קל ואם נמצא ספר תורה בירושלם שנראית לנו שהיא ישנה נאמר עליהו הדבר קרוב שקרא בה רבן יוחנן בן זכאי יען שגם הוא היה בירושלים או שכתבה עזרא הסופר מפני שאנו יודעים שכתב ספר תורה ואין אלו אלא דברי חלומות, ומ"ש הרמב"ם כתוב על הגוילים כמו שהיו כותבים קודם כו' חמש מאות שנה אין פירושו שאז היו כותבים על גויל אבל אח"כ התחילו לכתוב על קלף שהרי ראינו הרבה כ"י בכל הביבליאטהעקען כתובים על גויל ונכתבו בשנת ק' או ק"נ באלף הששי רק פירושו שהיו כתוב על על הגוילים באותו דרך שנהגו לפני ת"ק שנה היינו בגלילה כס"ת או שקאי על תמונות הכתיבה והאותיות שהם דומים כאותם האותיות שהיו כותבין בהם לפני ת"ק שנה. וגם בכ"י הזה נמצאים הרבה שבושים והטעיות כמו שהם בכל הכ"י וימצאם הרואה בחבורי (דק"ס).