האלף לך שלמה/אורח חיים/קסב: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקונים) |
(תיקונים) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מרכז|'''סימן קסב'''}} | {{מרכז|'''סימן קסב'''}} | ||
'''שאלתו''' שהצ"ה שעושין כמעט בכל שבת גונבין הנכרים הקנים לכך מעמידין הקנים בתוך הגינות והקנים בולטים הרבה למעלה וחשש דראה במק"ח שאסור לעשות כן ורו"מ תמה למה לא יועיל הרי הקנים בולטים הרבה למעלה. הנה אין זה קושיא כלל דהרי אם יעמיד קנים גבוהים למעלה יהיו גבוהים הרבה ודאי לא יועיל כיון דעכ"פ למפה ליכא קנים ובצוה"פ בעינן העיקר שיהי' הקנים עומדין למטה מן הקרקע ואז אף אם החוט למעלה אינו מונח על הקנה | '''שאלתו''' שהצ"ה שעושין כמעט בכל שבת גונבין הנכרים הקנים לכך מעמידין הקנים בתוך הגינות והקנים בולטים הרבה למעלה וחשש דראה במק"ח שאסור לעשות כן ורו"מ תמה למה לא יועיל הרי הקנים בולטים הרבה למעלה. הנה אין זה קושיא כלל דהרי אם יעמיד קנים גבוהים למעלה יהיו גבוהים הרבה ודאי לא יועיל כיון דעכ"פ למפה ליכא קנים ובצוה"פ בעינן העיקר שיהי' הקנים עומדין למטה מן הקרקע ואז אף אם החוט למעלה אינו מונח על הקנה רק כנגדו נמי מהני הרי דעיקר תלוי ההיתר רק בהקנה שלמטה על הקרקע ולא מח שגבוה למעלה וא"כ אם הקנים בתוך הגינה או חצר אינו ניכר חלק שלמטה רק שלמעלה ואין זה צ"ה הן אמת שדברי המק"ח תמוהין דהוא נתן טעם דביתא כמאן דמליא ובאמת בש"ס שם מבואר דדוקא בבית מקורה וכו' וכבר נשאלתי ע"ז והשבתי דבריו (עיי' תשובה לעיל) לכך לא נכון העצה שלכם מ"מ ליתן לכם עצה הוי כך שיעמדו ב' קנים אחד בחוץ כדרכם תמיד ואחד בפנים בגינות כדרך שעושים עתה ובזה ודאי יצאו י"ח דבתשובה לק' שדה לבן כתבתי להיתר אם נפסק החוט למעלה לטלטל כך לומר דשבת כיון דהותרה הותרה ואח"כ ראיתי בפמ"ג נראה נמי דהדגיש בזה והניח בצ"ע ואני כתבתי בזה להיתר. אך אף אם לא יסמכו ע"ז לכך אם יגנבו העכו"ם בשבת הקנים מ"מ שוב יסמכו על הקנים שבפנים מכח ס"ס דלמא בלא אלו הקנים מותר מכח דשבת כיון דהותרה הותרה ואת"ל דלא מהני אולי מהני הקנים שבתוך הגנה דלא כדעת המק"ח כיון דהם נגד הש"ס כנ"ל ועוד בלא ס"ס הדי אף אם נימא דלא אמרינן בי' שבת כיון דהותרה הותרה כיון דנוטל הקנים וליתנייהו לצ"ה מ"מ היינו דוקא אם לא הוי צ"ה כלל אבל כאן דבאמת יש צ"ה ע"י הקנים שבתוך הגינה רק דלא מהני כיון דאין ניכרין בחוץ א"כ כיון וישנו לצ"ה רק דאינו ניכר בזה וראי מהני לומר כיון שהותרה הותרה דהרי בתחלת שבת הוי הקנים שבחוץ לכך לדעתי עצה זו יפה להם ובזה אין להם לחוש עוד כלל: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־14:02, 19 בדצמבר 2023
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שאלתו שהצ"ה שעושין כמעט בכל שבת גונבין הנכרים הקנים לכך מעמידין הקנים בתוך הגינות והקנים בולטים הרבה למעלה וחשש דראה במק"ח שאסור לעשות כן ורו"מ תמה למה לא יועיל הרי הקנים בולטים הרבה למעלה. הנה אין זה קושיא כלל דהרי אם יעמיד קנים גבוהים למעלה יהיו גבוהים הרבה ודאי לא יועיל כיון דעכ"פ למפה ליכא קנים ובצוה"פ בעינן העיקר שיהי' הקנים עומדין למטה מן הקרקע ואז אף אם החוט למעלה אינו מונח על הקנה רק כנגדו נמי מהני הרי דעיקר תלוי ההיתר רק בהקנה שלמטה על הקרקע ולא מח שגבוה למעלה וא"כ אם הקנים בתוך הגינה או חצר אינו ניכר חלק שלמטה רק שלמעלה ואין זה צ"ה הן אמת שדברי המק"ח תמוהין דהוא נתן טעם דביתא כמאן דמליא ובאמת בש"ס שם מבואר דדוקא בבית מקורה וכו' וכבר נשאלתי ע"ז והשבתי דבריו (עיי' תשובה לעיל) לכך לא נכון העצה שלכם מ"מ ליתן לכם עצה הוי כך שיעמדו ב' קנים אחד בחוץ כדרכם תמיד ואחד בפנים בגינות כדרך שעושים עתה ובזה ודאי יצאו י"ח דבתשובה לק' שדה לבן כתבתי להיתר אם נפסק החוט למעלה לטלטל כך לומר דשבת כיון דהותרה הותרה ואח"כ ראיתי בפמ"ג נראה נמי דהדגיש בזה והניח בצ"ע ואני כתבתי בזה להיתר. אך אף אם לא יסמכו ע"ז לכך אם יגנבו העכו"ם בשבת הקנים מ"מ שוב יסמכו על הקנים שבפנים מכח ס"ס דלמא בלא אלו הקנים מותר מכח דשבת כיון דהותרה הותרה ואת"ל דלא מהני אולי מהני הקנים שבתוך הגנה דלא כדעת המק"ח כיון דהם נגד הש"ס כנ"ל ועוד בלא ס"ס הדי אף אם נימא דלא אמרינן בי' שבת כיון דהותרה הותרה כיון דנוטל הקנים וליתנייהו לצ"ה מ"מ היינו דוקא אם לא הוי צ"ה כלל אבל כאן דבאמת יש צ"ה ע"י הקנים שבתוך הגינה רק דלא מהני כיון דאין ניכרין בחוץ א"כ כיון וישנו לצ"ה רק דאינו ניכר בזה וראי מהני לומר כיון שהותרה הותרה דהרי בתחלת שבת הוי הקנים שבחוץ לכך לדעתי עצה זו יפה להם ובזה אין להם לחוש עוד כלל: