ביאור הגר"א/חושן משפט/קס: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
(עיצוב, עריכה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''יש מי.''' כתי' ר"י בתוס' ד"ה שתי: | {{עוגןמ|ד}} '''יש מי.''' כתי' ר"י בתוס' ד"ה שתי: | ||
(ליקוט) ''' יש מי כו'.''' וכ' הרמב"ן שכ"ה דעת רש"י ג"כ שכ' בד"ה זה כו' ולא יהא עליון כו' ואם איתא הרי נפסד למעלה מד"א של תחתון שבונה לבדו ואף שי"ל דה"ק שאינו נפסד יותר מבעל התחתון שעל שניהם מגיע בשוה מ"מ אין הל' מ' כן אבל צ"ע על שיטה זו דא"כ מאי קא' ואם היתה חצרו למעלה כו' הא למעלה ולמטה שוין דבעל הגג חייב ובעל החצר פטור (ע"כ) . | |||
{{עוגןמ|ה}} '''ויש מי שאומר.''' כתי' ר"ת שם. | {{עוגןמ|ה}} '''ויש מי שאומר.''' כתי' ר"ת שם. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
{{עוגןמ|ז}} '''והתחתון צריך.''' דלא כהרמב"ם שכ' דא"צ אבל פשטא דגמ' מ' כפי' הרמב"ם ע"ש: | {{עוגןמ|ז}} '''והתחתון צריך.''' דלא כהרמב"ם שכ' דא"צ אבל פשטא דגמ' מ' כפי' הרמב"ם ע"ש: | ||
{{עוגןמ|ח}} '''לפיכך יקציע. כמש"ו על מקום שניהם דאל"כ למה יסייע לתחתון יבנה העליון על קרקע שלו: | {{עוגןמ|ח}} '''לפיכך יקציע.''' כמש"ו על מקום שניהם דאל"כ למה יסייע לתחתון יבנה העליון על קרקע שלו: | ||
{{עוגןמ|ט}} '''עד שיהא.''' כס' הראשונה בס"א שכן הוא דעת הרא"ש כאן ועיין בטור: | {{עוגןמ|ט}} '''עד שיהא.''' כס' הראשונה בס"א שכן הוא דעת הרא"ש כאן ועיין בטור: | ||
גרסה אחרונה מ־09:57, 3 ביולי 2023
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בעל כו' ואין. שם גג הסמוך כו' ואם היתה חצרו כו' והטעם כמ"ש שם ב' ב' לדידי קביעא כו':
(ב) ואין בעל החצר מסייעו אלא כו'. דבזה ודאי צריך לסייעו כמ"ש בב' חצירות זה למעלה מזה אבל א"צ לסייעו לד"א כיון שאין מזיקו ועמ"ש למטה:
(ג) ואם קרקע החצר. במ"ש בב' חצרות שהתחתון מסייע לעליון וכאן א"צ בעל החצר כלל לפיכך בונה הכל לבדו וכפי' הרמב"ם שם בגמ' ואם היתה חצירו כו' דאין זקוק לתחתון כמ"ש למטה דמ' דהתחתון לבדו בונה:
(ד) יש מי. כתי' ר"י בתוס' ד"ה שתי:
(ליקוט) יש מי כו'. וכ' הרמב"ן שכ"ה דעת רש"י ג"כ שכ' בד"ה זה כו' ולא יהא עליון כו' ואם איתא הרי נפסד למעלה מד"א של תחתון שבונה לבדו ואף שי"ל דה"ק שאינו נפסד יותר מבעל התחתון שעל שניהם מגיע בשוה מ"מ אין הל' מ' כן אבל צ"ע על שיטה זו דא"כ מאי קא' ואם היתה חצרו למעלה כו' הא למעלה ולמטה שוין דבעל הגג חייב ובעל החצר פטור (ע"כ) .
(ה) ויש מי שאומר. כתי' ר"ת שם.
(ו) י"א שאין. לא עיין בדברי הרמב"ם שהרמב"ם מפ' שאין העליון מסייע בבנין מה שבונה התחתון נגדו כמ"ש בגמ' לא יאמר העליון כו' אלא מסייע כו' וע"ז אמרו ואם היתה כו' אין זקוק לו לתחתון שאינו כמו בחצירות אבל עד עשרה צריך להשלים כמ"ש בגמ' שם מאי אין כו' והוא ג"כ ס' שנייה שכ' וי"ח דה"מ ואין כאן מחלוקת וכ"כ ט"ז רק שפי' בדרך אמרת ע"ש:
(ז) והתחתון צריך. דלא כהרמב"ם שכ' דא"צ אבל פשטא דגמ' מ' כפי' הרמב"ם ע"ש:
(ח) לפיכך יקציע. כמש"ו על מקום שניהם דאל"כ למה יסייע לתחתון יבנה העליון על קרקע שלו:
(ט) עד שיהא. כס' הראשונה בס"א שכן הוא דעת הרא"ש כאן ועיין בטור:
(י) ואם החצר. הוא דעת שלישית שכ' ודאי שהתחתון מסייע לעליון ומיהו אין לו שיעור רק לפי גובה החצר ורוחב התחתון כו' עד שיראו כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |