אור שמח/פרה אדומה/טו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< הקודם · מעבר לתחילת הדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←ז) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | |||
== ז == | |||
;בשרה טהור. | |||
:'''נ"ב''' חזר מפירוש המשנה. | |||
;וב[[כסף משנה/פרה אדומה/טו#ז|כסף משנה]]. ובפירקא כו' יעו"ש. | |||
''' | :'''נ"ב''' בתוספתא: | ||
== ח == | == ח == | ||
;המזה מחלון שמזין ממנו על הרבים כו'. | |||
:'''משנה''' פרק י"ב, והעיקר כפירוש רבינו דמטעם אנוס, דאם מפני שהוא ספק טומאה ברה"ר הלא אמרו ריש נדה דבסוף טומאה פליגי ר"ש ורבנן אם ספיקו ברה"ר טהור יעו"ש היטב. ועיין תוי"ט שהעיר קצת בזה: | |||
;מחליקין היו העם כו' ולא היו חוששין להן.''' | |||
:'''לשיטת''' רבינו בפירושו וכאן בחבורו דכל שנתכוון להזות על דבר המקבל טומאה בעת הטבילה תו המים הנוטפין מן הטהור וכן המים הנוטפין מן האזוב כבר נעשו מצותן ואינן מטמאין, א"ש דמחליקין בהמים דכל המים המה ממה שנתכוין להזות על דברים המקבלים טומאה בעת טבילת האזוב, אבל לשיטת ראב"ד בהשגות שאם הטביל האזוב להזות על המקבל טומאה והזה על הטמא מים הנוטפין בשעת הזאה מטמאין הואיל ונוטפין מן האזוב, א"כ אמאי מחליקין הא הכא יש כאן מים שנטפו מן האזוב. ולכך הגיה בהשגות הכא, א"א ורובן מן המים עשו מצוותן. פירוש דהרוב מים מה שנטפו מן הטמאים והכלים הטמאים שהזה עליהן וברור. אמנם לר' יהודה דסובר דמין במינו לא בטל עדיין תקשה איך היו מחליקין הא איכא מים הנוטפין מן האזוב שמטמאים ולא בטלי. אלא די"ל דאזיל לטעמו פ"ט מ"ה דפרה ששתתה מי חטאת דבטלו במעיה שאינן למשמרת כן הכא בטלי במי חטאת שנעשו מצותן שאינן למשמרת וכמו בטיט שנגבלו לדידיה וכ"ז מדכתיב למשמרת ודוק: | |||
{{ | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־16:23, 20 ביוני 2023
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ז[עריכה]
- בשרה טהור.
- נ"ב חזר מפירוש המשנה.
- ובכסף משנה. ובפירקא כו' יעו"ש.
- נ"ב בתוספתא:
ח[עריכה]
- המזה מחלון שמזין ממנו על הרבים כו'.
- משנה פרק י"ב, והעיקר כפירוש רבינו דמטעם אנוס, דאם מפני שהוא ספק טומאה ברה"ר הלא אמרו ריש נדה דבסוף טומאה פליגי ר"ש ורבנן אם ספיקו ברה"ר טהור יעו"ש היטב. ועיין תוי"ט שהעיר קצת בזה:
- מחליקין היו העם כו' ולא היו חוששין להן.
- לשיטת רבינו בפירושו וכאן בחבורו דכל שנתכוון להזות על דבר המקבל טומאה בעת הטבילה תו המים הנוטפין מן הטהור וכן המים הנוטפין מן האזוב כבר נעשו מצותן ואינן מטמאין, א"ש דמחליקין בהמים דכל המים המה ממה שנתכוין להזות על דברים המקבלים טומאה בעת טבילת האזוב, אבל לשיטת ראב"ד בהשגות שאם הטביל האזוב להזות על המקבל טומאה והזה על הטמא מים הנוטפין בשעת הזאה מטמאין הואיל ונוטפין מן האזוב, א"כ אמאי מחליקין הא הכא יש כאן מים שנטפו מן האזוב. ולכך הגיה בהשגות הכא, א"א ורובן מן המים עשו מצוותן. פירוש דהרוב מים מה שנטפו מן הטמאים והכלים הטמאים שהזה עליהן וברור. אמנם לר' יהודה דסובר דמין במינו לא בטל עדיין תקשה איך היו מחליקין הא איכא מים הנוטפין מן האזוב שמטמאים ולא בטלי. אלא די"ל דאזיל לטעמו פ"ט מ"ה דפרה ששתתה מי חטאת דבטלו במעיה שאינן למשמרת כן הכא בטלי במי חטאת שנעשו מצותן שאינן למשמרת וכמו בטיט שנגבלו לדידיה וכ"ז מדכתיב למשמרת ודוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |