מעשה רקח/פרה אדומה/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png פרה אדומה TriangleArrow-Left.png טו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק טו מהלכות פרה אדומה

א[עריכה]

הנוגע וכו' והנוגע בהם או הנושאן וכו'. לפי מ"ש רבינו פ"ו דשאר אבות הטומאות הל' י"ג ואע"פ שאין מטמאין בגדים אלא הנושאן הרי הנוגע מטמא בגדים לפי שא"א שלא יסיט ע"כ מעתה מ"ש כאן והנוגע בהם אין הכוונה משום נגיעה אלא משום משא דא"א לנגיעה בלא הסטה וכמ"ש מרן ז"ל ולפ"ז כשאין בהם כדי הזיה שכתב רבינו שאינו מטמא בגדים בשעת מגעו הכוונה דאף בהיסט אינו מטמא דאל"כ מאי איכא בין יש בהם כדי הזיה לאין בהם. אמנם ראיתי להרא"ם ז"ל בפרשת חקת ד"ה ומזה מי הנדה וכו' שהבין בדברי רבינו דביש בהם כדי הזיה מטמא בגדים במגע ובמשא ובאין בהם כדי הזיה מגע אין מטמא אבל במשא מטמא עיי"ש שהבין דברי רבינו כפשטן והוא תימה ממ"ש רבינו בשאר אבות הטומאות כנ"ל וכבר נתעורר בזה הרב מל"מ ז"ל:

ב[עריכה]

אבל מי חטאת שנפסלו וכו'. ופרטי פיסולן תמצאם בדברי רבינו פ"ט הל' י"א וכו':

ד[עריכה]

אם רוב מי חטאת מטמאין במשא וכו'. קשה דאף שהם רוב אמאי יטמאו הרי כתב לעיל סמוך ונראה דאם נתערב בהם מים או ששתתה מהם בהמה וכו' אם נגע בהם אדם הטהור לחטאת אפילו בידיו הרי הוא טהור כמו שהיה ע"כ ומתוך דברי מהר"י קורקוס שהביא מרן ז"ל נראה שיש לחלק בין מגע למשא עיי"ש אך עם כל זה קשה דלפי מ"ש רבינו פ"ו דשאר אבות הטומאות הל' י"ג דנוגע במים טמא משום דא"א לנגיעה בלא הסטה מעתה איך יתכן הדין דנוגע טהור ובדוחק אפשר לומר דעיקר הדין אשמועינן:

ו[עריכה]

מי חטאת שנפסלו וכו'. קשה קצת דניזיל בתר רובא ובטלו כמ"ש לעיל דאם רוב מי פירות אין מטמאים תירץ הרב קרית ספר ז"ל דהכא אפשר דגבל בהם ומקצתן אינן מעורבין אלא עומדין בפני עצמן עיי"ש ועוד נראה דהכא לא שייך ביטול ברוב כיון שהם שני מינים ודו"ק:

ז[עריכה]

פרה ששתתה וכו'. כתב מרן ז"ל דפסק כר' יהודה מכח הספרי והזקנים ור' יוסי ור' טרפון ס"ל כוותיה ע"כ אכן עדיין קשה דלמה לא פסק כר"י גם בגבלן בטיט ותו דלפי הדרשא דלמשמרת וכו' גם בגיבול נימא שאינן שמורים ובשו"ת הרשב"ש ז"ל סי' תע"ד כתב דהא דפרה ששתתה מי חטאת אינן מי חטאת הראויין להזיה דאם ראוים להזיה מאי איריא פרה אפי' אדם וכלים נמי דהא מי חטאת אב הטומאה הם כדאיתא ביומא עיי"ש ומבואר הדבר דאין כן דעת רבינו ועיין לתוס' ז"ל בפסחים דף י"ח:

ח[עריכה]

ולא היו חוששין להן שמא פסולין הן וכו'. כתב הראב"ד ז"ל ורובן מן המים שעשו מצוותן ע"כ וכתב עליו מרן ז"ל דאינו יודע מה מלמדנו ע"כ ולענ"ד נראה דכוונת הראב"ד ז"ל דהו"ל לרבינו לבאר דאף את"ל שהיו בהן מים פסולים אין אנו חוששין להם דמסתמא איכא רובא דמים שעשו מצוותן בהדיהו ונתבטלו ע"פ מ"ש רבינו לעיל הל' ד':


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון