רש"י/מנחות/פח/א

רש"י מנחות פח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

את מי אביא תחתיו. להשלים שבעה מדות:

ואפשר לשער בחצי לוג. שלשה חצאי לוגין בבוקר ושלשה בערב:

ואפשר לשער ברביעית. דד' רביעית הוו לוג:

אלא. לפיכך לא היה משער לחביתין בשלשה חצאי לוג ולא לחצי ברביעית דזה הכלל היה במקדש וכו' ור' אלעזר בר ר' צדוק לית ליה זה הכלל:

בירוצי המדות. דכשממלאים את הכלי ביותר נופל מן המשקה שבתוכו לדופני הכלי אילך ואילך וכשמערין אותו מהרה לתוך כלי אחר נופל המשקה בתוכו ואם לאו נופל לארץ:

איכא בינייהו. לר' יהודה דאמר מלמטה למעלה קסבר בירוצי המדות נתקדשו כיצד דרביעית יהיב ליה רחמנא למשה מסיני ואמר ליה שער ברביעית את האחרים וימדוד שני רביעית ויעשה מהם חצי לוג ושוב לוג וכו' עד הין ושער אותו הין כ"כ גדול שיכנסו בירוצין של כל אלו מדות דבירוצין נתקדשו וכשאדם מערה שני כלים קטנים בכלי המחזיק שניהם יכול לשופכו לאלתר כולו בגדול עם הבירוצין וכן השני הלכך צריך הגדול המקבל שניהם להיות גדול כל כך שיקבל אותם ואת בירוציהם הילכך נתקדשו:

ומ"ד ממעלה למטה קסבר בירוצי המדות לא נתקדשו. והין יהיב ליה רחמנא למשה ואמר ליה שער ממנו את האחרים חצי ההין ושלישית ההין ורביעית ההין וכיון דצריך לשפוך ממדה גדולה לחלקם לשני כלים אין יכול לשפוך בבת אחת עם הבירוצים לפי שזה כלי גדול וזה כלי קטן וצריך לשפוך על יד ומתוך שממעטין נחסרין הבירוצין מה שצף על הכלי כל שעה ולא היו שם בירוצין והיינו דנפקי בירוצין וכיון דלא הוו התם בירוצין לא נתקדשו:

איכא למימר נתקדשו ואיכא למימר לא נתקדשו כו'. כדמפרשינן התם:

במלאים קמיפלגי. דכתיב (במדבר ז' י"ג) שניהם מלאים סלת וה"ה בשאר כלי [לח] מאן דאמר ממעלה למטה קסבר מלאים דווקא דהאי קרא במזרק שהוא כלי לח שלא יחסר ולא יותיר אלא ההין מחלק בתוך שני חצאי ההין מצומצמים וכן כולם:

ומאן דאמר ממטה למעלה קסבר שלא יחסר אבל יותיר. שיעשה הגדול שיעור שני קטנים דבשני חצאין יש בו יותר כל שהוא מבשלם כדאמרי' (שקלים דף ב.) לענין שנים ששוקלין שקל שלם ביניהן שחייבין בקלבון משום הכרע דשני חצאי שקל:

ז' מדידות. אבל אפשר לעשות כולם בכלי אחד:

מתני' רביעית מה היתה משמשת. השתא קחשיב ממטה למעלה (דכתיב בה מים חיים):

רביעית מים למצורע. דכתיב (ויקרא י"ד ה') על מים חיים במים שיהא דם צפור ניכר בהן שיערו חכמים רביעית:

שמן לנזיר. משום דנזיר היתה באה ב' ידות כמצה שבתודה חלות ורקיקין ולא הוה צריך אלא רביעית לוג:

חצי לוג. דהיינו ב' רביעיות:

חצי לוג לסוטה. הלכתא גמירי לה:

גמ' רביעית למה נמשחה. שכל כלי המקדש נמשחו בשמן המשחה:

אם בשביל רביעית מים למצורע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף