בנין ציון/קי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{יישור לשמאל|ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ד כסליו תרכ"ג לפ"ק.}}
{{-}}


ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ד כסליו תרכ"ג לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה משלם זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א.
::לחתני הרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|משלם זלמן הכהן}} נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א.


אשר שאלת אודות מה שנוהגים איזה ב"ב בעיר א' הסר למשמעתך ששולחים קמח לנחתום אינו יהודי והוא לש ועושה עיסה ממנו ואופה הפת ואח"כ מפרישין חלה מן הפת האפוי, אם יאות לעשות כן.
'''{{עוגן1|אשר}}''' שאלת אודות מה שנוהגים איזה ב"ב בעיר א' הסר למשמעתך ששולחים קמח לנחתום אינו יהודי והוא לש ועושה עיסה ממנו ואופה הפת ואח"כ מפרישין חלה מן הפת האפוי, אם יאות לעשות כן.
 
'''{{עוגן1|ודאי}}''' הדין עמך דלכתחלה צריך להפריש חלה מן העיסה ולא מן הפת אם אפשר בכך. אלא דיש במנהג הזה עוד חשש איסור אחר, דאע"ג דבלש אינו יהודי עיסה של ישראל חייב בחלה כמבואר בטוש"ע י"ד סי' ש"ל. נלענ"ד שזה דוקא בלש בפני ישראל אבל בשולח לאינו יהודי הקמח לביתו יש לחוש שמא החליף, וכדתנן דמאי {{ממ|[[משנה/דמאי/ג#ד|פ"ג מ"ד]]}} המוליך חטין לטוחן וכו' לטוחן נכרי דמאי. ופירשו הרמב"ם והר"ש ע"פ הירושלמי דאינו יהודי חשוד לחלוף ע"ש. וא"כ הכא נמי יש לחוש שמא החליף הנחתום קמח של ישראל בקמחו וא"כ העיסה והפת הוא של נכרי ופטור מן החלה, ולכן לענ"ד בכהאי גוונא יפריש חלה בלא ברכה, אם לא שיעמוד אצלו שומר ישראל עד שילוש ויכין הפת מהקמח של ישראל: כנלענ"ד{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}}


'''ודאי''' הדין עמך דלכתחלה צריך להפריש חלה מן העיסה ולא מן הפת אם אפשר בכך. אלא דיש במנהג הזה עוד חשש איסור אחר, דאע"ג דבלש אינו יהודי עיסה של ישראל חייב בחלה כמבואר בטוש"ע י"ד סי' ש"ל. נלענ"ד שזה דוקא בלש בפני ישראל אבל בשולח לאינו יהודי הקמח לביתו יש לחוש שמא החליף, וכדתנן דמאי (פ' ג' מ' ד') המוליך חטין לטוחן וכו' לטוחן נכרי דמאי. ופירשו הרמב"ם והר"ש ע"פ הירושלמי דאינו יהודי חשוד לחלוף ע"ש. וא"כ הכא נמי יש לחוש שמא החליף הנחתום קמח של ישראל בקמחו וא"כ העיסה והפת הוא של נכרי ופטור מן החלה, ולכן לענ"ד בכהאי גוונא יפריש חלה בלא ברכה, אם לא שיעמוד אצלו שומר ישראל עד שילוש ויכין הפת מהקמח של ישראל:
כנלענ"ד הקטן יעקב.
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תשובות מתאריך כ"ד כסלו ה'תרכ"ג]]
[[קטגוריה:רבי משולם זלמן הכהן: תשובות אליו]]

גרסה אחרונה מ־07:27, 5 ביוני 2023

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png קי

ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ד כסליו תרכ"ג לפ"ק.
לחתני הרה"ג וכו' מ"ה משלם זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק שווערין יע"א.

אשר שאלת אודות מה שנוהגים איזה ב"ב בעיר א' הסר למשמעתך ששולחים קמח לנחתום אינו יהודי והוא לש ועושה עיסה ממנו ואופה הפת ואח"כ מפרישין חלה מן הפת האפוי, אם יאות לעשות כן.

ודאי הדין עמך דלכתחלה צריך להפריש חלה מן העיסה ולא מן הפת אם אפשר בכך. אלא דיש במנהג הזה עוד חשש איסור אחר, דאע"ג דבלש אינו יהודי עיסה של ישראל חייב בחלה כמבואר בטוש"ע י"ד סי' ש"ל. נלענ"ד שזה דוקא בלש בפני ישראל אבל בשולח לאינו יהודי הקמח לביתו יש לחוש שמא החליף, וכדתנן דמאי (פ"ג מ"ד) המוליך חטין לטוחן וכו' לטוחן נכרי דמאי. ופירשו הרמב"ם והר"ש ע"פ הירושלמי דאינו יהודי חשוד לחלוף ע"ש. וא"כ הכא נמי יש לחוש שמא החליף הנחתום קמח של ישראל בקמחו וא"כ העיסה והפת הוא של נכרי ופטור מן החלה, ולכן לענ"ד בכהאי גוונא יפריש חלה בלא ברכה, אם לא שיעמוד אצלו שומר ישראל עד שילוש ויכין הפת מהקמח של ישראל: כנלענ"ד
הקטן יעקב.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף