בנין ציון/א/כו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
'''{{עוגן1|שאלה}} –'''אם יש לסמוך למחיצת שבת על מה שקורין בל"א שלאגבוים שאם פתוח אין שום מחיצה גם יש שאין גבוהים יוד. – | '''{{עוגן1|שאלה}} –'''אם יש לסמוך למחיצת שבת על מה שקורין בל"א שלאגבוים שאם פתוח אין שום מחיצה גם יש שאין גבוהים יוד. – | ||
'''{{עוגן1|תשובה}} –'''הדין פשוט כביעותא בכותחא היכא דליתנהו עתה מחיצות אף שראוי' לעשות בקל אינם מועילים והגם דאי' סי' שס"ד בא"ח די"א דסגי בדלתות ראוי' לנעול זה מיירי שעושים כדרך דלתות שיש להם גיפופים דומי' דדלתות ירושלים דאי' בעירובי' | '''{{עוגן1|תשובה}} –'''הדין פשוט כביעותא בכותחא היכא דליתנהו עתה מחיצות אף שראוי' לעשות בקל אינם מועילים והגם דאי' סי' שס"ד בא"ח די"א דסגי בדלתות ראוי' לנעול זה מיירי שעושים כדרך דלתות שיש להם גיפופים דומי' דדלתות ירושלים דאי' בעירובי' {{ממ|דף ו'}} דודאי הי' להם גיפופי' ומשקוף כדאי' בתוספ' {{ממ|דף כ"ב}} אבל בנדון דידן אין שום צד היתר, וכן פסק אדמ"ו הגאב"ד כאן נר"ו הלכה למעשה בבוקנהיים ואסר להם לטלטל עד שהשתדלו אצל השררה לעשות צה"פ כהגון ואם עושים צה"פ ע"י קנה מכאן ומכאן וחוט טרוט על גביהן צריך לתקוע יתידות בקנים על גביהם באמצע ולכרוך החוט סביב היתד דאם כורך בקנה עצמו הו' צה"פ שעשאה מן הצד ולא מהני כדאי' סי' שס"ב סי"א ואם אין גבו' יוד הגם דבש"ע סי' שס"ג סכ"ו משמע דבצה"פ א"צ שיהי' המבוי גבו' יוד זו דעת הרמב"ם וכבר הסכים המ"מ לדעת הרשב"א דלא מהני כלל אם אין גבו' יוד וכ"נ הסכמת הפוסקים ונראה דלפני הב"י היתה גי' מ"מ בשיבוש וכמו שהעתיק בב"י סי' שס"ג וכבר הגהתי שם בב"י כנוסח שלפנינו במ"מ ועיקר. | ||
שורה 17: | שורה 17: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תשובות מחודש סיון ה'תר"ט]] |
גרסה מ־06:57, 5 ביוני 2023
< הקודם · הבא > |
שאלה –אם יש לסמוך למחיצת שבת על מה שקורין בל"א שלאגבוים שאם פתוח אין שום מחיצה גם יש שאין גבוהים יוד. –
תשובה –הדין פשוט כביעותא בכותחא היכא דליתנהו עתה מחיצות אף שראוי' לעשות בקל אינם מועילים והגם דאי' סי' שס"ד בא"ח די"א דסגי בדלתות ראוי' לנעול זה מיירי שעושים כדרך דלתות שיש להם גיפופים דומי' דדלתות ירושלים דאי' בעירובי' (דף ו') דודאי הי' להם גיפופי' ומשקוף כדאי' בתוספ' (דף כ"ב) אבל בנדון דידן אין שום צד היתר, וכן פסק אדמ"ו הגאב"ד כאן נר"ו הלכה למעשה בבוקנהיים ואסר להם לטלטל עד שהשתדלו אצל השררה לעשות צה"פ כהגון ואם עושים צה"פ ע"י קנה מכאן ומכאן וחוט טרוט על גביהן צריך לתקוע יתידות בקנים על גביהם באמצע ולכרוך החוט סביב היתד דאם כורך בקנה עצמו הו' צה"פ שעשאה מן הצד ולא מהני כדאי' סי' שס"ב סי"א ואם אין גבו' יוד הגם דבש"ע סי' שס"ג סכ"ו משמע דבצה"פ א"צ שיהי' המבוי גבו' יוד זו דעת הרמב"ם וכבר הסכים המ"מ לדעת הרשב"א דלא מהני כלל אם אין גבו' יוד וכ"נ הסכמת הפוסקים ונראה דלפני הב"י היתה גי' מ"מ בשיבוש וכמו שהעתיק בב"י סי' שס"ג וכבר הגהתי שם בב"י כנוסח שלפנינו במ"מ ועיקר.
אחרי ראיתי השו"ת הנ"ל שהשיב הגאון מ"ה נתן אדלער זצ"ל לאחד מתלמידיו נזכרתי בפלפול שהי' לי בנדון כיוצא בזה עם אדמ"ו הרב הגאון הגדול מ"ה אברהם בינג זצ"ל אב"ד דק"ק ווירצבורג בימי בחרותי בשנת תקפ"א. והנני מעתיקו בכאן, רק אזכיר שכפי הנראה מהתשובה הנ"ל שלאגבוים אשר עליו השיב הגאון ר"נ אדלער זצ"ל הי' עשוי באופן שכנפתח היה פתוח לגמרי ולא הי' כאן צה"פ כלל ועל זה השיב דלא מהני אבל אני דנתי על שלאגבוים כמו שנעשים עתה דהיינו שיש שני עמודים בזקיפה ועל גבן מונח קורה לרחבו וכשנפתח אז הקורה עולה למעלה ועומד בזקיפה ובשפוע לצד העמוד האחד וממנו יורד חבל בשפוע עד העמוד השני שכנגדו באופן שכשנפתח יש צורת הפתח כעין צריף השנוי בסוכה דף י"ט, וכזה הי' נלענ"ד דמהני לצורת הפתח כאשר אבאר.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |