שו"ת מבי"ט/א/קנד: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מתוך דיקטה + התאמה ראשונית) |
מ (הסרת תבנית שנוספה בטעות (נבדק טכנית) (דרך JWB)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''<big>על</big>''' מה שהיה כותב לוי לשמעון שותפו שיאמר גם הוא כי הסחורה שהוליך הוא בספינה שנשבה היתה עולה תתק"ן פרחים כנראה שלא היתה כ"כ ואחר כך טענו שניהם בב"ד שהיתה הסחורה אלף ור' פרחי' ויותר ואו' לוי שהיה אז חולה כשכתב הכתב לשמעון ושטעה בחשבון נראה לנו שהם נאמנים בשבועה שהיתה הסחורה שנאבדה א"ר סולט' ושטעה לוי במה שכתב וכמו שהביא מהרי"ק ז"ל בשורש ס"ה על תשובת מהר"ם ז"ל שהביא המרדכי ריש פרק חזקת דדוקא היכא שטען בב"ד כי ההיא תשוב' המרדכי י"ל או כשמודה לחבירו ומשתעבד בקנין ועדים כי ההיא דשלהי פ"ק דגיטין או כגון ש"מ כו' אבל אלו החשבונות שכותב אדם על פנקסו בינו ובין עצמו אינו מדקדק כ"כ כי חושב בלבו שאם יטעה שיוכל לכוין החשבון פעם אחרת וכו' ולא מבעיא על ידי מגו אלא אפילו בלא מגו וכן משמע מתוך מה שכתב רבי' נסים ז"ל ספ"ק דגיטין בשם הראב"ד ז"ל ומיהו היכא דליכא סהדי וכו' ואסיק דאפילו איכ' דאסהידו עליה לא דייק אם לא כשמשעב' עצמו ע"י קנין כ"ש וכ"ש במכתב חשבונות עכ"ל והשתא נדון דידן גריע ממה שכותב אדם על פנקסו שהיה כתב שלוח לחבירו ולא היה מדקדק בחשבון כי היה יודע שאם יטעה חבירו יכוין החשבון ומה שכותב אדם על פנקסו הוא מדקדק יותר ממה שהוא מדקדק כשכותב לשותפו ואם כן יכול לומר טעיתי במה שכתבתי תתק"ן כי הם א"ר כמו שאומר שותפו שמעון ואפי' בלא מגו כ"ש דאיכא הכא מגו שהיה לוי יכול לומר תתק"ן או פחות היו וכל מה שיש מתתק"ן עד א"ר נגנבו או נאנסו מידי אחר כך וכמו שהביא מהר"ם ז"ל באותה תשובה וכן היה יכול לומר כל המותר על תתק"ן נתתי חלקה לאשת ראובן שותפי הטוענת עלי ותובעת ממני סך גדול באמר' כי לא הפסדתי כי אם תתק"ן או פחות ועוד נראה שהוא נאמן לומר טעיתי מפני שהיה חולה ואין דעתו צלולה ורגיל לטעות וכמו שהביא הרמב"ם ז"ל באותה תשובה דפרק גט פשוט דאמר רבא ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתי נאמנים מ"ט אידכורי מדכר ואם אמר תנו וכו' אין נאמנין דאם איתא דפרעיה לא הוה אמר תנו דמשמע דש"מ גופיה אי הוה קמן והוה אמר פרעתי הוה נאמן לומר טעיתי אפילו אמר תנו כ"ש הכא בנדון זה דלא אמר תנו ואפילו מנה לפלוני בידי לא הוי מה שכתב לשותפו שהיה תתק"ן ואם כן נאמן לומר טעיתי בחשבון כי מה ששללו ממני כשנשביתי היו א"ר כדפי' וכמו שאומר גם כן שותפו שמעון: | '''<big>על</big>''' מה שהיה כותב לוי לשמעון שותפו שיאמר גם הוא כי הסחורה שהוליך הוא בספינה שנשבה היתה עולה תתק"ן פרחים כנראה שלא היתה כ"כ ואחר כך טענו שניהם בב"ד שהיתה הסחורה אלף ור' פרחי' ויותר ואו' לוי שהיה אז חולה כשכתב הכתב לשמעון ושטעה בחשבון נראה לנו שהם נאמנים בשבועה שהיתה הסחורה שנאבדה א"ר סולט' ושטעה לוי במה שכתב וכמו שהביא מהרי"ק ז"ל בשורש ס"ה על תשובת מהר"ם ז"ל שהביא המרדכי ריש פרק חזקת דדוקא היכא שטען בב"ד כי ההיא תשוב' המרדכי י"ל או כשמודה לחבירו ומשתעבד בקנין ועדים כי ההיא דשלהי פ"ק דגיטין או כגון ש"מ כו' אבל אלו החשבונות שכותב אדם על פנקסו בינו ובין עצמו אינו מדקדק כ"כ כי חושב בלבו שאם יטעה שיוכל לכוין החשבון פעם אחרת וכו' ולא מבעיא על ידי מגו אלא אפילו בלא מגו וכן משמע מתוך מה שכתב רבי' נסים ז"ל ספ"ק דגיטין בשם הראב"ד ז"ל ומיהו היכא דליכא סהדי וכו' ואסיק דאפילו איכ' דאסהידו עליה לא דייק אם לא כשמשעב' עצמו ע"י קנין כ"ש וכ"ש במכתב חשבונות עכ"ל והשתא נדון דידן גריע ממה שכותב אדם על פנקסו שהיה כתב שלוח לחבירו ולא היה מדקדק בחשבון כי היה יודע שאם יטעה חבירו יכוין החשבון ומה שכותב אדם על פנקסו הוא מדקדק יותר ממה שהוא מדקדק כשכותב לשותפו ואם כן יכול לומר טעיתי במה שכתבתי תתק"ן כי הם א"ר כמו שאומר שותפו שמעון ואפי' בלא מגו כ"ש דאיכא הכא מגו שהיה לוי יכול לומר תתק"ן או פחות היו וכל מה שיש מתתק"ן עד א"ר נגנבו או נאנסו מידי אחר כך וכמו שהביא מהר"ם ז"ל באותה תשובה וכן היה יכול לומר כל המותר על תתק"ן נתתי חלקה לאשת ראובן שותפי הטוענת עלי ותובעת ממני סך גדול באמר' כי לא הפסדתי כי אם תתק"ן או פחות ועוד נראה שהוא נאמן לומר טעיתי מפני שהיה חולה ואין דעתו צלולה ורגיל לטעות וכמו שהביא הרמב"ם ז"ל באותה תשובה דפרק גט פשוט דאמר רבא ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתי נאמנים מ"ט אידכורי מדכר ואם אמר תנו וכו' אין נאמנין דאם איתא דפרעיה לא הוה אמר תנו דמשמע דש"מ גופיה אי הוה קמן והוה אמר פרעתי הוה נאמן לומר טעיתי אפילו אמר תנו כ"ש הכא בנדון זה דלא אמר תנו ואפילו מנה לפלוני בידי לא הוי מה שכתב לשותפו שהיה תתק"ן ואם כן נאמן לומר טעיתי בחשבון כי מה ששללו ממני כשנשביתי היו א"ר כדפי' וכמו שאומר גם כן שותפו שמעון: | ||
גרסה אחרונה מ־20:50, 31 במאי 2023
|
< הקודם · הבא > |
על מה שהיה כותב לוי לשמעון שותפו שיאמר גם הוא כי הסחורה שהוליך הוא בספינה שנשבה היתה עולה תתק"ן פרחים כנראה שלא היתה כ"כ ואחר כך טענו שניהם בב"ד שהיתה הסחורה אלף ור' פרחי' ויותר ואו' לוי שהיה אז חולה כשכתב הכתב לשמעון ושטעה בחשבון נראה לנו שהם נאמנים בשבועה שהיתה הסחורה שנאבדה א"ר סולט' ושטעה לוי במה שכתב וכמו שהביא מהרי"ק ז"ל בשורש ס"ה על תשובת מהר"ם ז"ל שהביא המרדכי ריש פרק חזקת דדוקא היכא שטען בב"ד כי ההיא תשוב' המרדכי י"ל או כשמודה לחבירו ומשתעבד בקנין ועדים כי ההיא דשלהי פ"ק דגיטין או כגון ש"מ כו' אבל אלו החשבונות שכותב אדם על פנקסו בינו ובין עצמו אינו מדקדק כ"כ כי חושב בלבו שאם יטעה שיוכל לכוין החשבון פעם אחרת וכו' ולא מבעיא על ידי מגו אלא אפילו בלא מגו וכן משמע מתוך מה שכתב רבי' נסים ז"ל ספ"ק דגיטין בשם הראב"ד ז"ל ומיהו היכא דליכא סהדי וכו' ואסיק דאפילו איכ' דאסהידו עליה לא דייק אם לא כשמשעב' עצמו ע"י קנין כ"ש וכ"ש במכתב חשבונות עכ"ל והשתא נדון דידן גריע ממה שכותב אדם על פנקסו שהיה כתב שלוח לחבירו ולא היה מדקדק בחשבון כי היה יודע שאם יטעה חבירו יכוין החשבון ומה שכותב אדם על פנקסו הוא מדקדק יותר ממה שהוא מדקדק כשכותב לשותפו ואם כן יכול לומר טעיתי במה שכתבתי תתק"ן כי הם א"ר כמו שאומר שותפו שמעון ואפי' בלא מגו כ"ש דאיכא הכא מגו שהיה לוי יכול לומר תתק"ן או פחות היו וכל מה שיש מתתק"ן עד א"ר נגנבו או נאנסו מידי אחר כך וכמו שהביא מהר"ם ז"ל באותה תשובה וכן היה יכול לומר כל המותר על תתק"ן נתתי חלקה לאשת ראובן שותפי הטוענת עלי ותובעת ממני סך גדול באמר' כי לא הפסדתי כי אם תתק"ן או פחות ועוד נראה שהוא נאמן לומר טעיתי מפני שהיה חולה ואין דעתו צלולה ורגיל לטעות וכמו שהביא הרמב"ם ז"ל באותה תשובה דפרק גט פשוט דאמר רבא ש"מ שאמר מנה לפלוני בידי ואמרו יתומים חזר ואמר לנו אבא פרעתי נאמנים מ"ט אידכורי מדכר ואם אמר תנו וכו' אין נאמנין דאם איתא דפרעיה לא הוה אמר תנו דמשמע דש"מ גופיה אי הוה קמן והוה אמר פרעתי הוה נאמן לומר טעיתי אפילו אמר תנו כ"ש הכא בנדון זה דלא אמר תנו ואפילו מנה לפלוני בידי לא הוי מה שכתב לשותפו שהיה תתק"ן ואם כן נאמן לומר טעיתי בחשבון כי מה ששללו ממני כשנשביתי היו א"ר כדפי' וכמו שאומר גם כן שותפו שמעון:
ועם כל זה חייבנו את לוי שיביא ראיה ויברר שטען באותה ספינה א"ר פרחים סחורות ואם לאו ישלם מההיא דאייתי ס"פ האומנים אין רואה שבועות ה' הא יש רואה יביא ראיה ויפטר וכיון שהוא אומר שלשם בנמל אליס כנדריאה המעלימים ידעו שטענו באותה הספינה א"ר פרחים סחורות ילך ויביא ראיה משם ואם לא ילך לברר ישלם כמו שכתבנו בפסק דין אבל אם ילך ולא יתברר שלא יזכרו המעלימים אם לא ימצאו פנקס המכסים ולא יוכל לברר הוי כאין רואה שבועת ה' תהיה בין שניהם וכו' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"י דהלכות טוען תן לי מנה שהלויתיך והרי העדים ואמר הנטען פרעתיך בפני פלו' ופלוני או' ללו' הביאם והפטר לא באו או שמתו או שהלכו למדינה אחרת ישבע היסת שפרעו שאין אנו מצריכים אותן להביאן אלא לברר דבריו ולהפטר אף משבועה ע"כ דמשמע דהכ' נמי אם לא יוכל לברר יפטר בשבועה כדאמר' והא דמשמע בגמ' בההיא דאייתי דבמקום דאיכא עדים אם לא יביא עדים ישלם ומשמע דלא מצי למפטר נפשיה כשיאמר לא מצאתים או לא ידעו או לא זכרו היינו כשהוא ידוע שיש עדים שם מצויים במקום שאירע הענין אבל הכא ליכא עדים מצויים כי אם על פיהם שאומר שהמעלימים יודעים שטען א"ר פרחים סך סחורות ואם יביאו בירור משם יפטרו ואם לאו ישבע כדאמר' דעל הסתם מי שטוען סחורה בספינה אינו ידוע מה שטוען כי מחביאים מן המוכסי' כ"ש אחר כמה שנים שיצאו משם שהדבר קרוב יותר לומר שלא יוכלו לברר שלא יזכרו המעלימים או המוכסים או לא ימצאו הספרים מה שאין כן מהנהו עובדי דס"פ האומנים דאמרי זיל אייתי סהדי דכיון דהיה במקום שעדים היו מצויים כמו בשוק ולא עבר זמן כי הכא אם לא יביא ישלם דליכא למימר לא מצא או לא זכרו כי הכא וא"כ אם ילכו לברר ולהביא ראיה ולא ימצאו מיפטרו בשבועה כדאמרן ועכ"ז חייבנו אותם שיתנו ערבים אם לא ילכו להביא ראיה לזמן שנקצוב להם שיהיו חייבים ועל מה שכתב לשותפו שיכתוב פנקס אחר כאלו הוא ישן כבר נודע על מה כתב זה ע"פ שמעון שהודה בב"ד שיש בידם כמו קי"ו פרחים יותר ממה שהודה לוי פה:
ומה שכתב שמעון לאביו שיאמר לחותן ראובן שיבוא או ישלח לגבו' מעות חתנו כבר נתן אמתלא' למה שכתב כדי שיכתבו לשם למעלימים שיפרעו לו וכמו שכתו' בשטר שהם היו חייבים לפרוע לשמעון ולוי חלק ראובן גם כן ושהאמין אותם ראובן שיעשו מסחורתו כמו שיעשו מסחורתם ולכן הם נאמנים בשבועה ממה שנשאר בידם מכלל הנכסים כמו שנכתב בפסק הדין ואתם הרי ישראל תנו לב על מה שכתבנו ואם הוא על נכון תאשרו ותקיימו אותו. נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |