שו"ת מבי"ט/א/צו

שו"ת מבי"ט א צו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן צו

על דבר החור שבכותל שבין ב' בתים שקנו ב' יהודים מב' גוים ואחר כך מחה ראובן שקנה באחרונה בשמעון שקנה קודם ממנו על דבר החור והיה כמה זמן סתום בשקי צמר שהניחו לפני החור ולפעמי' היה סתום במטלניות והודה שמעון בזה ושאמר לו לראובן שיסתום אותו מתי שירצה ובמה שירצה ושאין לו שום תועלת בפתיחתו אדרבה יש לו היזק מן החתולים הבאים דרך החור אחר זה לא רצה שמעון שיסתום ראובן הנז' את החור וטען שהוא היה הקונה הראשון ושאח"כ קנה (ראובן) הבית האחרת וראה החור וסבר וקביל וראובן משיב מאח' שאין לך אורה ממנו ויש לי היזק ראיה ממנו תסתום אותו השיב שמעון שקודם שעשה ארובה בביתו היה לו אורה מאותו החור ואולי שיצטרך לסתום הארובה שעשה ויהיה לו אור מאותו החור השיב לו ראובן והלא חור במקום אפל אין יבא לך אור ממנו השיב שמעון שהוא מכוון כנגד חלון אחד של ראובן ומשם יבוא לו אורה השיב ראובן כי הוא עשה החלון הנז' ומקודם לא היה שום אור בא דרך אותו החור ע"כ דברי הטוענים וכתבו על זה מקצת חכמי אשכנזי' יצ"ו שבמדינה שאין לשמעון חזקה לאורה מחור זה וחייבוהו שיסתום אותו מכמה טעמים הא' שהודה שעשו לו מחאה בתוך ג' שני' זאת ועוד שאפילו אם כבר הוחזקה הרי הודה שמחל זכותו בפי' עוד שהודה מעצמו שאין לו הנייה בפתיחתו וכמו שנראה לעיני' א"כ זה לא נהנה וזה חסר הוא וכופין על מדת סדום ובר מדין מאחר שהודה שתמיד היה סתום בסתימת שקי צמר ושאר דברים אם כן למה היה צריך מחאה כל זמן שלא היה שם היזק ראיה ועוד טעמים אחרים שאין צורך להאריך בהם ויספיקו אלו לפי הנראה לע"ד ע"כ דבריהם ואני נראה לי שאלו הטעמים לא יספיקו ויש צורך לטעמי' אחרים אם יעלו לידינו כי הטעם הא' שהוד' שמעון שעשו לו מחאה בתוך ג' שנים אינו מספיק שהרי חזקת הלוקח מצטרפת לחזקת המוכר לג' שנים וכיון שהיה יותר מ"ג שנים מזמן חזקת המוכר אעפ"י שעשה מחאה תוך ג' שנים שקנה הלוקח הרי החזיק בלא מחאה ג' שנים דאע"ג דהכא מחמת הגוי אין לו חזקה ואין אכילת הגוי ראיה היינו בדלית ליה שטר שקנאו אבל אי אית ליה שטר הוי אכילתו ראיה וחזקתו חזקה כדאי' פ' חזקת וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פי"ד מהלכות טוען והכא לא בעי שטר להאי חור שהרי מודה ראובן שקודם שקנה הוא היה שם החור ברצון הגוי שמכר לו והרי הגוי שמכר לשמעון החזיק בחור בפני הגוי שמכר לראובן ואע"ג שהגוי שמכר לראובן היה יכול לסתו' החור בפני הגוי שמכר לשמעון כי בדיניה' אין חזקה לאורה אלא כל אחד פותח לרשות חברו וכשרוצה חבירו סותם אורו בפניו והבא מחמת הגוי הרי הוא כגוי כדאמר רב התם אפ"ה כיון שבשעה שקנאה ראובן מן הגוי לא מחה בשמעון שקנה קודם הרי זכה כדעת הגאונים שכתבו שהשעבודין נקנין בשתיקה ולא אמרו חזקת ג' שנים וטענ' מכר או מחילה אלא בגוף הקרקע וכן כתב הרמב"ם ז"ל פי"א מהלכו' שכנים וכן הוא דעת הרמב"ן ז"ל ג"כ וכן הרשב"א פרק חזקת ואפי' לדעת מי שסובר דבכולהו בעי' ג' שני חזק' וטענ' בנדו' זה מוד' דאינו יכול לסתום שהרי הרא"ש ז"ל דעתו כסברת מי שסבור דבעי' ג' שנים וכתב בתשובה שראה תשובה לגאון ז"ל דלא אשכחן דקאי ישראל במקום גוי אלא לגריעותא וכו' אבל כשקנה מגוי חצר שחלון של יש' פתוח לה אסור לו לסתום שאין לו לעשות אלא דין תורה וכמו שהביא בח"מ סימן קנ"ד וכן בהגהות מיימוניו' פי"ד מהלכות טוען, הביאו ענין זה יותר באורך ע"ש ואם כן בנדון זה אם היה חור זה לאורה אינו יכול ראובן לסותמו מכח הגוי כמו שאמרנו וגם שהיה יכול לסתום מחמת הגוי הרי כשקנה ראה החור ושתק ומחל שהרי לא מחה אלא תוך ג' ולדעת, הגאונים ז"ל הויא מחילה מיד כדאמ' עוד כתבו שאפילו אם כבר הוחזק הרי הודה שמחל זכותו ע"כ ובמחילה מדבריהם לא כוונו לדעת ענין המחיל' כי המחילה המועילה והקיימת היא כשמוחל החוב שיש לו ביד חברו וכן הזכות שיש לו אצלו ולענין נזקין אם הזיקו כבר ומחל לו מחילתו מחילה ג"כ וכן אם פתח חלון לחצר חבירו ומחל לו בעל החצר וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהלכות שכנים דמשמע דדוקא כשפתח כבר ומחל לו אח"כ אבל אם אמר לו קודם אני מרוצה שתפתח חלון לחצרי אינו מחילה כל זמן שלא פתח והוי דברים בעלמא ויכול לחזור בו דאטו מי שאמר לחבירו כשיהיה לי חוב אצלך אני מוחל לך מעכשיו מי הוי מחילה הרי בשעה שמחל לא היה לו אצלו שום זכות ואפילו הוה אמרינן דהויא מחיל' למפרע מה שאינו כן היינו אחר שכבר הלוהו בסתם אבל אם חזר בו קודם ואמ' איני רוצה למחול, לך מה שיהיה לי עליך זכות פשיטא דאם הלוהו אחר כך דליכא מחילה כלל ודברים בעלמא נינהו וכבר חזר בו ודברי' אין בהם משום מחוסרי אמנה והכא נמי בנדון זה שאמר לו שיסתו' אותו מתי שירצ' כל עוד שלא סתמו יכול לחזור בו ולומר איני רוצה שתסתו' אותו דמילי בעלמא נינהו וכל עוד שלא סתם הוא מוחזק עדין בחור שיש לו בו זכות דהיינו טעמא דמחילה אינה צריכה קנין משום דמיד כשמחל לו זכה במה שבידו וכמו שכתב בח"מ סימן רמ"א דמשמע דבשאינו בידו לא זכה ואפילו הגיע לידו אח"כ כ"ש כשלא הגיע לידו עד שחזר בו. עוד כתבו שכיון שהוד' מעצמו שאין לו הנייה בפתיחתו וכמו שנראה לעיני' כו' א"כ זה לא נהנה וזה חסר הוא וכופין וכו ע"כ ויש לתמוה מדבריהם שאם הוא נראה לעיני' שזה לא נהנה וזה חסר הוא למה תלו הדבר בהודאתו שאין לו הנייה בפתיחתו וכיון שתלו הדבר בהודאתו נראה שאינו דבר ידוע אלא מפיו ואין זו הודאה המחייבתו כהודאה לפני ב"ד שאינו אלא סיפור דברים ממה שעבר ביניהם קוד' ועתה אומר בפני ב"ד שיש לו הנאה בחור הנז' ושאינו רוצה למחול זכותו והוא דבר ידוע ונראה לעיני' שיש לו הנייה בפתיחתו אם לאורה אם ליזון בו את עיניו ולדבר עם שכניו ואם כן אין ממשות גם כן בהודאתו זאת. עוד כתבו ובר מדין מאחר שהודה שתמיד היה סתום בסתימת שקי צמר ושאר דברים אם כן למה היה צריך מחאה כל זמן שלא היה שם היזק ראיה ע"כ וסירכא דהודה הודה נקטינהו בכולהו טעמי סמכי אהודאה דידיה והודאה לאו כלום היא דאע"ג דאמר רב נחמן ולסתום לאלתר הוי חזקה לפי שאין אדם עשוי שסותמין אורו בפניו ושותק היינו סתימה מעליא כדמשמע לישנא דסותמין אורו בפניו וכו' אבל כי האי סתימ' לא חשוב' סתימה כלל ויותר מזה כתב הרשב"א ז"ל עלה דסתימה בנסרים בעלמ' לא הויא סתימ' וכ"ש במטלניו' וכל שב"ד צוו לסותמו יש לו לסתמו סתימה גמורה בדכס' וטינ' כמו שהביא בנמקי יוסף פ' חזקת וכתבו עוד דיש טעמים אחרים ואין צורך להאריך ואני אומר שיש צורך להאריך בטעמים אחרים כיון דטעמים אלו אין להם עיקר ואם באנו לתת טעם לסתימת חור זה משום היזה ראיה הרי לדעת הרמב"ם ז"ל יש חזקה להיזק ראיה כמו שכתב מ"מ פרק ב' ופרק ז' בהלכות שכנים וכדבריו אנו נוהגים בגלילות אלו ודוקא בחצר הוא דאין לו חזקה משום דממילא מזיקין זה את זה בלא עשיות שום מעשה ולפי' אינה חזקה אפילו אחר ג' שני' אבל עושה מעשה כגון פותח חלון על חצר חבירו יש לו חזקה ואעג"ב דהכא בנדון זה נמי מזיקין זה את זה אפ"ה לא דמי לחצר דהתם בלא עשיית שום מעשה דהיינו מחיצה ביניהם הם מחזיקין זה את זה אבל הכא על ידי מעשה נעשה חור זה שנפתח אחר בנין הכותל וא"כ טעם זה ג"כ אינו מספיק ועל כן אני אומר שיש חזקה לחור זה אע"ג דהוי כחלון מצרי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בו דאם הוא עשוי לאורה כמו שטען שמעון אפילו כל שהו יש לו חזקה ואם אינו עשוי לאורה אלא לתשמיש וליזון בו את עיניו ולדבר עם שכניו אם היא למטה מד' אמות יש לה חזקה ואין יכול חבירו לבנות כנגדה ולא מצדה אלא אם כן הרחיק ד' אמות וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהלכות שכנים והיינו בחלון הפתוח לחצר ובהאי חלון אם היה עשוי לאור' מהחלון שכנגדה אינו יכול לבנות אפילו בהרחק ד' אמות ואם אינו יכול להתברר שהיה עשוי לאורה אלא לתשמיש סגי בהרחקה והרחקה מיהא בעי כיון שיש לו חזקה בחור זה כדאמ' אפילו עשה לו מחיצה תוך ג' כיון שבשע' קניה ראה החור ולא מיחה בו מיד החזיק וכמו שכת' הרמב"ם ז"ל או שידע הנזק ולא ערער הרי זה החזיק בחלון ואינו יכול אח"כ לחזור ולערער עליו לסתום והכא נמי הרי ראה וידע הנזק ולא ערער ואפילו למאן דמצריך חזקה ג' שנים הרי יש לו חזקה ג' שנים משעה שפתח הגוי דהבא מחמת הגוי הרי הוא כגוי לא נאמר אלא לגריעותא וכדאמ' לעיל נאם משה בכה"ר יוסף זלה"ה מטראני:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >