מילי דעזרא/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
צופה פני דמשק (שיחה | תרומות) (סימן ט) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''סימן ט'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''סימן ט'''}}}} | ||
'''בספר''' קנין הגוף {{ממ|ערך סוכה אות ע"ט}} כתב לענין שלוחי א"י הנמצאים בחו"ל ביום ח' של סוכות עיין להרב | '''בספר''' קנין הגוף {{ממ|ערך סוכה אות ע"ט}} כתב לענין שלוחי א"י הנמצאים בחו"ל ביום ח' של סוכות עיין להרב ברכי יוסף {{ממ|}} שכתב דכדי שלא לזלזל ביום טוב ב' בעו למיתב עם הבעה"ב בסוכה ויאמרו בפירוש בינם לבין עצמם דאינו משום מצות ישיבה סוכה כלל, ויעשו היכר לישן בבית באיזו טענה, וכן למיטעם מידי לבר מטללתא מדעם דלא עביד בחג והכל בצינעא שלא ירגישו ההמון ויבואו לזלזל ח"ו כ"כ בסי' תקס"ח יעו"ש ע"כ. ובלמדי תמהתי על דבריו דהלא גם בן חו"ל אין לו לישן ביום ח' ויש איסור בדבר משום דנראה כמוסיף שכ"כ המרדכי בשם ראבי"ה ז"ל והביא דברי הרב קנין הגוף ז"ל באות ע"א וז"ל סוכה בח' דקי"ל יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן עיין להמרדכי בשיירי מס' סוכה דכתב טעם זה פי' ראבי"ה כיון דאיכא היכרא דלא מברכינן כאשר עשה כל ז' ימים לא הוי כמוסיף אבל לישן בסוכה אסור משום דמחזי כמוסיף{{הערה|דהגם דאינו מברך לישן בסוכה מ"מ דאורייתא הוא וכמבואר בתוס' בברכות י"א ע"א ד"ה שכבר דכתב וז"ל וא"ת מפני מה אין אנו מברכין לישן בסוכה. וי"ל דברכה דאכילה שמברכין לישב פוטרתו. א"נ משום שמא לא יישן והוי ברכה לבטלה שהרי אין בידו לישן כל שעה שירצה וכו' עכ"ל. '''הערת המלבה"ד'''.}} והא דאמרינן פ' ראוהו ב"ד אלא מעתה הישן בסוכה בח' ילקה פי' אפי' שלא לשם מצוה ילקה שהרי מוסיף על הימים ועובר על בל תוסיף כיון דמצות (לא כצ"ל) צריכות כונה, א"ל שאני אומר מצות אינו עובר עליהם אלא בזמנם. מיהו נהי דמלקות ליכא איסורא מיהא איכא דהישן בדיעבד משמע מדלא קאמר מותר לישן עכ"ל וש"י ע"כ. הרי דגם בן חו"ל אין לו לישן בח' בסוכה משום דמחזי כמוסיף ואיך כתב דשליח א"י הנמצא בחו"ל בח' דישן בבית באיזו טענה דנראה ברור מזה דבן חו"ל הוא ישן בח' בסוכה,{{הערה|לכאו' יל"ע בקו' דהנה עי' בב"י או"ח סי' תרס"ח דכ' וז"ל כ' המרדכי יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן פי' ראב"י כיון דאיכא הכירא דלא מברך כאשר עשה כל שבעת הימים לא הוי כמוסיף אבל לישן בסוכה אסור דהוי כמוסיף ואין נראה כן דעת הפוסקים שסתמו ולא חלקו בהך עכ"ל הרי דהב"י ס"ל דה"ה נמי דישנים בסוכה וצ"ע. '''הערת המלבה"ד'''.}} שוב ראיתי אח"כ דהרב שערי תשובה ב[[שערי תשובה/אורח חיים/תרסח#ב|סי' תרס"ח סק"ב]] הביא לשון החיד"א ז"ל בברכי יוסף הנ"ל ועמ"ש וישן בבית ויעשה לו איזו אמתלא כתב טעם זה בין חצי לבנה (ר"ל אם הוא באתרא דנהוג לישן גם בליל ח') דנראה דנרגש מדברי המרדכי הנ"ל שהביאו הבאה"ט וציין הוא על דבריו וגם הביא דברי הסוברים שאין לו לישן וע"ז ישב דברי החיד"א ז"ל אם הוא באתרא וכו', דגם שהוא קצת דוחק, האמנם קשה על הרב קנין הגוף שהביא את שני הלשונות ולא העיר מזה כלל וצריך ישוב. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:12, 30 במאי 2023
מילי דעזרא 
ט
|
< הקודם · הבא > |
בספר קנין הגוף (ערך סוכה אות ע"ט) כתב לענין שלוחי א"י הנמצאים בחו"ל ביום ח' של סוכות עיין להרב ברכי יוסף שכתב דכדי שלא לזלזל ביום טוב ב' בעו למיתב עם הבעה"ב בסוכה ויאמרו בפירוש בינם לבין עצמם דאינו משום מצות ישיבה סוכה כלל, ויעשו היכר לישן בבית באיזו טענה, וכן למיטעם מידי לבר מטללתא מדעם דלא עביד בחג והכל בצינעא שלא ירגישו ההמון ויבואו לזלזל ח"ו כ"כ בסי' תקס"ח יעו"ש ע"כ. ובלמדי תמהתי על דבריו דהלא גם בן חו"ל אין לו לישן ביום ח' ויש איסור בדבר משום דנראה כמוסיף שכ"כ המרדכי בשם ראבי"ה ז"ל והביא דברי הרב קנין הגוף ז"ל באות ע"א וז"ל סוכה בח' דקי"ל יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן עיין להמרדכי בשיירי מס' סוכה דכתב טעם זה פי' ראבי"ה כיון דאיכא היכרא דלא מברכינן כאשר עשה כל ז' ימים לא הוי כמוסיף אבל לישן בסוכה אסור משום דמחזי כמוסיף[1] והא דאמרינן פ' ראוהו ב"ד אלא מעתה הישן בסוכה בח' ילקה פי' אפי' שלא לשם מצוה ילקה שהרי מוסיף על הימים ועובר על בל תוסיף כיון דמצות (לא כצ"ל) צריכות כונה, א"ל שאני אומר מצות אינו עובר עליהם אלא בזמנם. מיהו נהי דמלקות ליכא איסורא מיהא איכא דהישן בדיעבד משמע מדלא קאמר מותר לישן עכ"ל וש"י ע"כ. הרי דגם בן חו"ל אין לו לישן בח' בסוכה משום דמחזי כמוסיף ואיך כתב דשליח א"י הנמצא בחו"ל בח' דישן בבית באיזו טענה דנראה ברור מזה דבן חו"ל הוא ישן בח' בסוכה,[2] שוב ראיתי אח"כ דהרב שערי תשובה בסי' תרס"ח סק"ב הביא לשון החיד"א ז"ל בברכי יוסף הנ"ל ועמ"ש וישן בבית ויעשה לו איזו אמתלא כתב טעם זה בין חצי לבנה (ר"ל אם הוא באתרא דנהוג לישן גם בליל ח') דנראה דנרגש מדברי המרדכי הנ"ל שהביאו הבאה"ט וציין הוא על דבריו וגם הביא דברי הסוברים שאין לו לישן וע"ז ישב דברי החיד"א ז"ל אם הוא באתרא וכו', דגם שהוא קצת דוחק, האמנם קשה על הרב קנין הגוף שהביא את שני הלשונות ולא העיר מזה כלל וצריך ישוב.
- ↑ דהגם דאינו מברך לישן בסוכה מ"מ דאורייתא הוא וכמבואר בתוס' בברכות י"א ע"א ד"ה שכבר דכתב וז"ל וא"ת מפני מה אין אנו מברכין לישן בסוכה. וי"ל דברכה דאכילה שמברכין לישב פוטרתו. א"נ משום שמא לא יישן והוי ברכה לבטלה שהרי אין בידו לישן כל שעה שירצה וכו' עכ"ל. הערת המלבה"ד.
- ↑ לכאו' יל"ע בקו' דהנה עי' בב"י או"ח סי' תרס"ח דכ' וז"ל כ' המרדכי יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן פי' ראב"י כיון דאיכא הכירא דלא מברך כאשר עשה כל שבעת הימים לא הוי כמוסיף אבל לישן בסוכה אסור דהוי כמוסיף ואין נראה כן דעת הפוסקים שסתמו ולא חלקו בהך עכ"ל הרי דהב"י ס"ל דה"ה נמי דישנים בסוכה וצ"ע. הערת המלבה"ד.