ערך/קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
==אם להמתין עד מוצאי שבת==
==אם להמתין עד מוצאי שבת==
עי' תרומת הדשן {{ממ|[[תרומת הדשן/א/לה|ח"א סימן לה]]}} בשם א"ז{{הערה|וכן פסק המחבר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|או"ח סי' תכו ס"ב]]}}.}} דאין מברכין על הירח אלא במו"ש{{הערה|והוא הדין מוצאי יום טוב {{ממ|משנה ברורה [[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ה|ס"ק ה]] בשם [[אליה רבה/אורח חיים/תכו#|אליה רבה]]}}.}} כשהן מבושמין ובכלים נאים, וכתב ע"ז בתרומת הדשן דיש לחלק בדבר, דהיכא דליל מוצאי שבת הבא בקרוב אינו לילות הרבה בחודש כגון ז' או ח' בחדש שאפילו אם יהא מעונן במוצ"ש וב' וג' או ד' לילות אחריו עדיין יש זמן לברך עד סוף ליל ט"ו כה"ג יפה להמתין עד מו"ש{{הערה|עי' מועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/ט/א|ט.]]}}: רבי יונתן בן עסמאי ורבי יודא בן גרים קא רמו קראי אהדדי, כתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ד#כו|משלי ד כו]]}} "פלס מעגל רגליך" [- כלומר, שקול המצוות ועיין בהם איזה גדולה, ועשה הגדולה. [[רש"י/מועד קטן/ט/א|רש"י]]], וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ה#ו|משלי ה ו]]}} "אורח חיים פן תפלס" [- דמשמע כל מצוה שתבוא לידך עשה אותה, בין גדולה בין קטנה, ואל תניח קטנה מפני הגדולה]. ומיישבת הגמרא: לא קשיא, כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים [- מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, עשה אתה הגדולה וחביריך יעשו הקטנה. מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אל תפלס, אלא מצוה שבאה לידך בין גדולה בין קטנה עשה], ע"כ. ובביאור פסקו של התרומת הדשן להמתין עד מוצאי שבת עם ברכת הלבנה, אף שלכאורה המצוה לפניו ו'אל תפלס'. ביאר בשו"ת חכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/קו|סימן קו]]}}: שכשנעשית המצוה באופן יותר משובח, יש להמתין כדי לקיימה על צד היותר טוב. אבל במצוות שונות אין מעבירין קלה מפני החמורה. אבל במצוה אחת שאפשר לעשות היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר, טוב להמתין למחר ואין בזה משום {{עע|אין מעבירין על המצוות}}.}} אבל אם ליל מוצ"ש הבא יהא לילות הרבה בחודש שאם יהיה מעונן בו וב' וג' או ד' לילות אחריו יעבור זמן הברכה כה"ג אין להמתין עד מו"ש{{הערה|וכן פסק הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|שם]]}}, ועי' משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ו|ס"ק ו]]}} שצריך לחשוב אם ישארו עוד חמשה לילות עד חצי כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים מהמולד.}} דכל היכא דראוי הוא להסתפק שתעבור המצוה אין משהין אותה אפילו כדי לעשותה יותר מן המובחר.
עי' תרומת הדשן {{ממ|[[תרומת הדשן/א/לה|ח"א סימן לה]]}} בשם א"ז{{הערה|וכן פסק המחבר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|או"ח סי' תכו ס"ב]]}}.}} דאין מברכין על הירח אלא במו"ש{{הערה|והוא הדין מוצאי יום טוב {{ממ|משנה ברורה [[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ה|ס"ק ה]] בשם [[אליה רבה/אורח חיים/תכו#|אליה רבה]]}}.}} כשהן מבושמין ובכלים נאים, וכתב ע"ז בתרומת הדשן דיש לחלק בדבר, דהיכא דליל מוצאי שבת הבא בקרוב אינו לילות הרבה בחודש כגון ז' או ח' בחדש שאפילו אם יהא מעונן במוצ"ש וב' וג' או ד' לילות אחריו עדיין יש זמן לברך עד סוף ליל ט"ו כה"ג יפה להמתין עד מו"ש{{הערה|עי' מועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/ט/א|ט.]]}}: רבי יונתן בן עסמאי ורבי יודא בן גרים קא רמו קראי אהדדי, כתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ד#כו|משלי ד כו]]}} "פלס מעגל רגליך" [- כלומר, שקול המצוות ועיין בהם איזה גדולה, ועשה הגדולה. [[רש"י/מועד קטן/ט/א|רש"י]]], וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ה#ו|משלי ה ו]]}} "אורח חיים פן תפלס" [- דמשמע כל מצוה שתבוא לידך עשה אותה, בין גדולה בין קטנה, ואל תניח קטנה מפני הגדולה]. ומיישבת הגמרא: לא קשיא, כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים [- מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, עשה אתה הגדולה וחביריך יעשו הקטנה. מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אל תפלס, אלא מצוה שבאה לידך בין גדולה בין קטנה עשה], ע"כ. ובביאור פסקו של התרומת הדשן להמתין עד מוצאי שבת עם ברכת הלבנה, אף שלכאורה המצוה לפניו ו'אל תפלס'. ביאר בשו"ת חכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/קו|סימן קו]]}}: שכשנעשית המצוה באופן יותר משובח, יש להמתין כדי לקיימה על צד היותר טוב. אבל במצוות שונות אין מעבירין קלה מפני החמורה. אבל במצוה אחת שאפשר לעשות היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר, טוב להמתין למחר ואין בזה משום {{עע|אין מעבירין על המצוות}}. אבל יש אומרים {{ממ|עי' שער הציון אות כא}} דהעיקר דשהוי מצוה לא משהינן אף אם יחשוב שאח"כ יעשה מן המובחר, וכן כתב במשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#כ|ס"ק כ]]}} שכמה אחרונים והגר"א מכללם סוברים שאין כדאי להשהות המצוה, ומסיים המשנה ברורה שהנוהג כן בוודאי יש לו על מי לסמוך, ובפרט בימי החורף וגשם בוודאי הזריז לקדש הרי זה משובח.}} אבל אם ליל מוצ"ש הבא יהא לילות הרבה בחודש שאם יהיה מעונן בו וב' וג' או ד' לילות אחריו יעבור זמן הברכה כה"ג אין להמתין עד מו"ש{{הערה|וכן פסק הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תכו#ב|שם]]}}, ועי' משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תכו#ו|ס"ק ו]]}} שצריך לחשוב אם ישארו עוד חמשה לילות עד חצי כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים מהמולד.}} דכל היכא דראוי הוא להסתפק שתעבור המצוה אין משהין אותה אפילו כדי לעשותה יותר מן המובחר.


==סוף זמנו==
==סוף זמנו==

גרסה מ־08:44, 25 באפריל 2023

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קידוש לבנה

אם להמתין עד מוצאי שבת

עי' תרומת הדשן (ח"א סימן לה) בשם א"ז[1] דאין מברכין על הירח אלא במו"ש[2] כשהן מבושמין ובכלים נאים, וכתב ע"ז בתרומת הדשן דיש לחלק בדבר, דהיכא דליל מוצאי שבת הבא בקרוב אינו לילות הרבה בחודש כגון ז' או ח' בחדש שאפילו אם יהא מעונן במוצ"ש וב' וג' או ד' לילות אחריו עדיין יש זמן לברך עד סוף ליל ט"ו כה"ג יפה להמתין עד מו"ש[3] אבל אם ליל מוצ"ש הבא יהא לילות הרבה בחודש שאם יהיה מעונן בו וב' וג' או ד' לילות אחריו יעבור זמן הברכה כה"ג אין להמתין עד מו"ש[4] דכל היכא דראוי הוא להסתפק שתעבור המצוה אין משהין אותה אפילו כדי לעשותה יותר מן המובחר.

סוף זמנו

לדעת המחבר[5] מברכים עד ט"ז משעת[6] המולד, ולא ט"ז בכלל[7]. ולדעת הרמ"א אין לקדש אלא עד חצי כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים משעת המולד.

להלכה כתב בביאור הלכה שאם הוא עדיין יום ט"ו, אלא שהיה אחר י"ב שעות ותשצ"ג חלקים, אפשר שיש לסמוך על בעל מור וקציעה שדעתו להתיר לברך בשם ומלכות כדעת המחבר, וכן הסכים הגאון מהר"ץ אורינשטיין, אבל אם לא קידש עד ט"ז, יקדש בליל ט"ז בלי שם ומלכות.



שולי הגליון


  1. וכן פסק המחבר (או"ח סי' תכו ס"ב).
  2. והוא הדין מוצאי יום טוב (משנה ברורה ס"ק ה בשם אליה רבה).
  3. עי' מועד קטן (ט.): רבי יונתן בן עסמאי ורבי יודא בן גרים קא רמו קראי אהדדי, כתיב (משלי ד כו) "פלס מעגל רגליך" [- כלומר, שקול המצוות ועיין בהם איזה גדולה, ועשה הגדולה. רש"י], וכתיב (משלי ה ו) "אורח חיים פן תפלס" [- דמשמע כל מצוה שתבוא לידך עשה אותה, בין גדולה בין קטנה, ואל תניח קטנה מפני הגדולה]. ומיישבת הגמרא: לא קשיא, כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, כאן במצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים [- מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים, עשה אתה הגדולה וחביריך יעשו הקטנה. מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אל תפלס, אלא מצוה שבאה לידך בין גדולה בין קטנה עשה], ע"כ. ובביאור פסקו של התרומת הדשן להמתין עד מוצאי שבת עם ברכת הלבנה, אף שלכאורה המצוה לפניו ו'אל תפלס'. ביאר בשו"ת חכם צבי (סימן קו): שכשנעשית המצוה באופן יותר משובח, יש להמתין כדי לקיימה על צד היותר טוב. אבל במצוות שונות אין מעבירין קלה מפני החמורה. אבל במצוה אחת שאפשר לעשות היום שלא מן המובחר ולמחר מן המובחר, טוב להמתין למחר ואין בזה משום *אין מעבירין על המצוות. אבל יש אומרים (עי' שער הציון אות כא) דהעיקר דשהוי מצוה לא משהינן אף אם יחשוב שאח"כ יעשה מן המובחר, וכן כתב במשנה ברורה (ס"ק כ) שכמה אחרונים והגר"א מכללם סוברים שאין כדאי להשהות המצוה, ומסיים המשנה ברורה שהנוהג כן בוודאי יש לו על מי לסמוך, ובפרט בימי החורף וגשם בוודאי הזריז לקדש הרי זה משובח.
  4. וכן פסק הרמ"א (שם), ועי' משנה ברורה (ס"ק ו) שצריך לחשוב אם ישארו עוד חמשה לילות עד חצי כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים מהמולד.
  5. סי' תכו ס"ג.
  6. לשון המחבר: "י"ו מיום המולד", ומפרש במשנה ברורה (ס"ק יז בשם מגן אברהם ומאמר מרדכי) דלאו דווקא מיום, אלא משעת המולד מונים ט"ו יום מעת לעת.
  7. ובביאור הלכה מביא בשם כנסת הגדולה שיש חולקים על המחבר בזה, וסוברים שגם ט"ז בכלל.
מעבר לתחילת הדף