חנוכת התורה/רכג: הבדלים בין גרסאות בדף
(קישורים פנימיים) |
מ (ניסוי) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''השמטות''' | <big>{{מרכז|'''השמטות'''</big><br> | ||
'''(שייך לפרשת בראשית)''' | '''(שייך לפרשת בראשית)'''}} | ||
=={{גופן|4|וילנא|'''רכג'''}}== | |||
'''במסכת''' סנהדרין [[בבלי/סנהדרין/נט/ב|דף נ"ט ע"ב]] אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם וכו'. מיתבי היה ר' יהודה בן תימא אומר אדם הראשון מיסב בגן עדן היה והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו וכו'. והנה לכאורה יש להקשות דהנה איתא שם בגמרא [[בבלי/סנהדרין/נו/ב|דף נ"ו ע"ב]] אכל תאכל ולא אבר מן החי וכתבו שם התוס' והא דאמר לקמן דלא הותר לאדם הראשון בשר לאכילה היינו להמית ולאכול אבל מתה מאלי' שריא וכו' עיין שם אם כן לפי זה לכאורה לא מקשי הגמרא מידי מהא דמלאכי השרת צלאו לו בשר דשמא היה בשר מבהמה שמתה מאליה. אך יש לתרץ בטוב טעם ודעת על פי מה שיש עוד להקשות על המקשן דפריך מיתבי וכו' למה לו להאריך בלשונו ולהביא הא דהציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו הלא גם בלא זה פריך שפיר מהא דצלאו לו בשר. אמנם חדא יהי' מתורצת עם חברתה. והענין כך הוא דגם המקשן ידע מסברא זו דבשר ממתה מאליה לא נאסר לאדם הראשון כסברת התוס' הנ"ל. אך דבשר המתה מאליה לא היה כי אם לאחר החטא של אדם הראשון ושל כל בהמות וחיות ועופות שאכלו גם כן מעץ הדעת. אבל קודם החטא לא הי' מיתה כלל בעולם אף בבהמות וחיות כדאיתא במדרש ילקוט ספר איוב רבנן אמרי כיון שאכלה חוה מפרי האילן האכילה את הבהמות ואת החיות ואת העופות כולם שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול דכתיב וכחול ארבה ימים וכו' עיין שם. נמצא משמע מזה דאילו לא אכלו בהמות וחיות ועופות מעץ הדעת היו חיים וקיימים לעולם וקודם החטא לא היה גם בהם מיתה. והשתא אתי שפיר דבלא זה דקאמר הציץ בו הנחש וכו' לא היה יכול להקשות מהא דצלאו לו בשר דהייתי אומר דזה היה לאחר החטא משו"ה צלאו לו בשר ממתה מאליה. לכן הביא המקשן הא דקאמר הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו. א"כ הרי מפורש בהדיא דבשעה שצלאו לו מלאכי השרת בשר היה קודם החטא כי מתוך קנאתו של הנחש הסית את חוה כדי שיהרוג לאדם הראשון אם כן באותו שעה שצלאו לו בשר לא היה כלל מיתה בבהמות וע"כ היה בשר שחוטה אם כן פריך שפיר מיתבי וכו' והשתא גם דברי התוס' עולים שפיר: | '''במסכת''' סנהדרין [[בבלי/סנהדרין/נט/ב|דף נ"ט ע"ב]] אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם וכו'. מיתבי היה ר' יהודה בן תימא אומר אדם הראשון מיסב בגן עדן היה והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו וכו'. והנה לכאורה יש להקשות דהנה איתא שם בגמרא [[בבלי/סנהדרין/נו/ב|דף נ"ו ע"ב]] אכל תאכל ולא אבר מן החי וכתבו שם התוס' והא דאמר לקמן דלא הותר לאדם הראשון בשר לאכילה היינו להמית ולאכול אבל מתה מאלי' שריא וכו' עיין שם אם כן לפי זה לכאורה לא מקשי הגמרא מידי מהא דמלאכי השרת צלאו לו בשר דשמא היה בשר מבהמה שמתה מאליה. אך יש לתרץ בטוב טעם ודעת על פי מה שיש עוד להקשות על המקשן דפריך מיתבי וכו' למה לו להאריך בלשונו ולהביא הא דהציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו הלא גם בלא זה פריך שפיר מהא דצלאו לו בשר. אמנם חדא יהי' מתורצת עם חברתה. והענין כך הוא דגם המקשן ידע מסברא זו דבשר ממתה מאליה לא נאסר לאדם הראשון כסברת התוס' הנ"ל. אך דבשר המתה מאליה לא היה כי אם לאחר החטא של אדם הראשון ושל כל בהמות וחיות ועופות שאכלו גם כן מעץ הדעת. אבל קודם החטא לא הי' מיתה כלל בעולם אף בבהמות וחיות כדאיתא במדרש ילקוט ספר איוב רבנן אמרי כיון שאכלה חוה מפרי האילן האכילה את הבהמות ואת החיות ואת העופות כולם שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול דכתיב וכחול ארבה ימים וכו' עיין שם. נמצא משמע מזה דאילו לא אכלו בהמות וחיות ועופות מעץ הדעת היו חיים וקיימים לעולם וקודם החטא לא היה גם בהם מיתה. והשתא אתי שפיר דבלא זה דקאמר הציץ בו הנחש וכו' לא היה יכול להקשות מהא דצלאו לו בשר דהייתי אומר דזה היה לאחר החטא משו"ה צלאו לו בשר ממתה מאליה. לכן הביא המקשן הא דקאמר הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו. א"כ הרי מפורש בהדיא דבשעה שצלאו לו מלאכי השרת בשר היה קודם החטא כי מתוך קנאתו של הנחש הסית את חוה כדי שיהרוג לאדם הראשון אם כן באותו שעה שצלאו לו בשר לא היה כלל מיתה בבהמות וע"כ היה בשר שחוטה אם כן פריך שפיר מיתבי וכו' והשתא גם דברי התוס' עולים שפיר: | ||
<noinclude> | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
[[קטגוריה:חנוכת התורה: סנהדרין]] | |||
</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־06:26, 17 בינואר 2023
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(שייך לפרשת בראשית)
רכג[עריכה]
במסכת סנהדרין דף נ"ט ע"ב אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה דכתיב לכם יהיה לאכלה ולכל חית הארץ ולא חית הארץ לכם וכו'. מיתבי היה ר' יהודה בן תימא אומר אדם הראשון מיסב בגן עדן היה והיו מלאכי השרת צולין לו בשר ומסננין לו יין הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו וכו'. והנה לכאורה יש להקשות דהנה איתא שם בגמרא דף נ"ו ע"ב אכל תאכל ולא אבר מן החי וכתבו שם התוס' והא דאמר לקמן דלא הותר לאדם הראשון בשר לאכילה היינו להמית ולאכול אבל מתה מאלי' שריא וכו' עיין שם אם כן לפי זה לכאורה לא מקשי הגמרא מידי מהא דמלאכי השרת צלאו לו בשר דשמא היה בשר מבהמה שמתה מאליה. אך יש לתרץ בטוב טעם ודעת על פי מה שיש עוד להקשות על המקשן דפריך מיתבי וכו' למה לו להאריך בלשונו ולהביא הא דהציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו הלא גם בלא זה פריך שפיר מהא דצלאו לו בשר. אמנם חדא יהי' מתורצת עם חברתה. והענין כך הוא דגם המקשן ידע מסברא זו דבשר ממתה מאליה לא נאסר לאדם הראשון כסברת התוס' הנ"ל. אך דבשר המתה מאליה לא היה כי אם לאחר החטא של אדם הראשון ושל כל בהמות וחיות ועופות שאכלו גם כן מעץ הדעת. אבל קודם החטא לא הי' מיתה כלל בעולם אף בבהמות וחיות כדאיתא במדרש ילקוט ספר איוב רבנן אמרי כיון שאכלה חוה מפרי האילן האכילה את הבהמות ואת החיות ואת העופות כולם שמעו לה חוץ מעוף אחד ושמו חול דכתיב וכחול ארבה ימים וכו' עיין שם. נמצא משמע מזה דאילו לא אכלו בהמות וחיות ועופות מעץ הדעת היו חיים וקיימים לעולם וקודם החטא לא היה גם בהם מיתה. והשתא אתי שפיר דבלא זה דקאמר הציץ בו הנחש וכו' לא היה יכול להקשות מהא דצלאו לו בשר דהייתי אומר דזה היה לאחר החטא משו"ה צלאו לו בשר ממתה מאליה. לכן הביא המקשן הא דקאמר הציץ בו הנחש וראה בכבודו ונתקנא בו. א"כ הרי מפורש בהדיא דבשעה שצלאו לו מלאכי השרת בשר היה קודם החטא כי מתוך קנאתו של הנחש הסית את חוה כדי שיהרוג לאדם הראשון אם כן באותו שעה שצלאו לו בשר לא היה כלל מיתה בבהמות וע"כ היה בשר שחוטה אם כן פריך שפיר מיתבי וכו' והשתא גם דברי התוס' עולים שפיר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |