שולחן ערוך/אורח חיים/תרעא

א. (א) צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, (ב) ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה (ג) שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק.

ב. כמה נרות מדליק, בלילה הראשון מדליק אחד, (ד) מכאן ואילך מוסיף והולך (ה) אחד בכל לילה (ו) עד שבליל האחרון (ז) יהיו שמונה, ואפילו אם רבים בני הבית * (ח) לא ידליקו יותר. הגה: * (ט) וי"א דכל אחד מבני הבית (י) ידליק (הרמב"ם), וכן המנהג פשוט; * ויזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד, * כדי שיהא היכר כמה נרות מדליקין (מהר"א מפראג).

ג. נר שיש לו (יא) שתי פיות (יב) עולה לו ב בשביל שנים.

ד. * מילא קערה שמן והקיפה פתילות, (יג) אם כפה עליה כלי כל פתילה עולה בשביל נר אחד. לא כפה עליה כלי, אפי' לנר אחד אינו עולה (יד) לפי שהוא כמדורה. הגה: ולכן יש ליזהר להעמיד הנרות (טו) בשורה בשוה, ולא בעגול (טז) דהוי כמדורה (הג"מ בשם סמ"ק). * ומותר להדליק (יז) בפמוטות שקורין לאמפ"א, (יח) מאחר שכל נר מובדל הרבה מחבירו (ת"ה סימן ק"ה). ויזהרו כשעושים נרות, אפי' בשעוה, (יט) שאין לדבקן ביחד ולהדליקן, דהוי כמדורה (פסקי מהר"י ס"ה), * (כ) אפי' בנרות של שבת וי"ט יזהרו שלא לעשות כן, (א"ז).

ה. נר חנוכה מניחו על פתח הסמוך לרשות הרבים (כא) מבחוץ. אם הבית פתוח לרשות הרבים, מניחו על פתחו; (כב) ואם יש חצר לפני הבית, מניחו על * פתח החצר; ואם היה דר בעלייה (כג) שאין לו פתח פתוח לרשות הרבים, מניחו בחלון הסמוך לרשות הרבים; ובשעת הסכנה שאינו רשאי לקיים המצוה, מניחו על שלחנו ודיו, * (כד) וצריך נר אחר להשתמש לאורו; (כה) ואם יש מדורה א"צ נר אחר, ואם הוא אדם חשוב שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך נר אחר.

ו. מניחו (כו) למעלה מג' טפחים, ומצוה להניחו (כז) למטה מי' טפחים, ואם הניחו למעלה מי"ט, יצא, אבל אם מניחו (כח) למעלה מכ' אמה (כט) לא יצא. הגה: אפילו לקחה כך דלוק (ל) והניחה למטה מכ', לא יצא, דהדלקה עושה מצוה (ב"י בשם תוספות).

ז. מצוה להניחו (לא) בטפח הסמוך (לב) לפתח משמאל, (לג) כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל; (לד) ואם אין מזוזה בפתח, מניחו מימין, (לה) ואם הניחו בדלת עצמו, יניחנו (לו)מחציו של כניסה לצד שמאל. הגה: ומיהו בזמן הזה, שכולנו מדליקין בפנים ואין היכר לבני ר"ה כלל, אין לחוש כל כך אם אין מדליקין בטפח הסמוך לפתח; * (לז) ומ"מ המנהג להדליק בטפח הסמוך לפתח כמו בימיהם, (לח) ואין לשנות אא"כ רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מלערב הנרות ביחד ואין היכר כמה נרות מדליקין; ומ"מ יזהרו שלא להדליק במקום שמדליקין הנרות כל השנה, כי אז לא יהיה היכר כלל; ואף כי אין היכר רק לבני הבית, מ"מ היכר קצת מיהא בעי. * (לט) ובבה"כ מניחו (מ) בכותל דרום (מא) או בדרום המנורה, (מב) ומסדרן ממזרח (מג) למערב) (ת"ה סי' ק"ד ב"י), (מד) ומדליקין ומברכין (בבית הכנסת) משום פרסומי ניסא. הגה: ואין אדם יוצא בנרות של בהכ"נ, (מה) וצריך לחזור ולהדליק בביתו (ריב"ש סימן קי"א), ונוהגין (מו) להדליק בבהכ"נ בין מנחה למעריב; * ויש נוהגין להדליק בערב שבת (מז) קודם מנחה (כל בו ואבודרהם), (מח) ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שבירך הש"צ והדליק אחד מהן, יוכל השמש להדליק הנשארים, והש"צ יתפלל (מהרי"ל).

ח. (נ) חצר * שיש לו שני פתחים משני רוחות, צריך להדליק בשתיהן (נא) מפני החשד, ואם שני הפתחים (נב) ברוח אחד (נג) (יג והם בבית אחד) (כל בו) די לו באחד מהם. הגה: ואם מדליק בשני פתחים אינו מברך רק באחד מהם ובשני מדליק בלא ברכה, מיהו בזמן הזה שכולם מדליקין (נד) בפנים ממש, ואין היכר לבני ר"ה כלל, אפילו יש לחצר או לבית הרבה פתחים להרבה רוחות אין מדליקים אלא פעם אחת בפנים, כן נ"ל וכן המנהג פשוט.