ערך/חרם דרבנו גרשום: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "==סייגים בחרם== '''כשאסורה עליו ואינה ראויה להיות אשתו.''' כתב המלבושי יום טוב {{ממ|מלבושי יו...")
 
({{איחוד}})
 
(8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{איחוד|ערך/חרם דרבנו גרשום|ערך/חרם דרבינו גרשום}}
==בעיקר התקנה==
'''חרם דרבנו גרשום. בעיקר התקנה.''' שו"ת דברי יעקב (שור) {{ממ|[[שו"ת דברי יעקב (שור)/אבן העזר/נג|אה"ע סי' נ"ג]]}}.
==סייגים בחרם==
==סייגים בחרם==
'''כשאסורה עליו ואינה ראויה להיות אשתו.''' כתב המלבושי יום טוב {{ממ|[[מלבושי יום טוב/אבן העזר/ג|אבן העזר סימן ג]]}} שכשאסורה עליו ואינה ראויה להיות אשתו כלל לא גזר רבנו גרשום, לפי טעם הגזירה, וא"צ בהיתר מאה רבנים כדי לישא עליה אשה אחרת. והביא כן גם משו"ת מהרי"ק {{ממ|[[שו"ת מהרי"ק/קמא|שורש קמא]]}} אמנם עי' מה שהביא שם משו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ג/נ|אבן העזר חלק א סימן נ]]}} שהצריך היתר מאה רבנים גם במקרה כזה.
'''חרם דרבנו גרשום. כשאסורה עליו ואינה ראויה להיות אשתו.''' כתב המלבושי יום טוב {{ממ|[[מלבושי יום טוב/אבן העזר/ג|אבן העזר סימן ג]]}} שכשאסורה עליו ואינה ראויה להיות אשתו כלל לא גזר רבנו גרשום, לפי טעם הגזירה, וא"צ בהיתר מאה רבנים כדי לישא עליה אשה אחרת. והביא כן גם משו"ת מהרי"ק {{ממ|[[שו"ת מהרי"ק/קמא|שורש קמא]]}} אמנם עי' מה שהביא שם משו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ג/נ|אבן העזר חלק א סימן נ]]}} שהצריך היתר מאה רבנים גם במקרה כזה.
 
== בזמן הזה ==
הרא"ש {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/מג/ח|כלל מג סימן ח]]}} כתב שתקנות רבינו גרשום קבועות ותקועות כאילו ניתנו מסיני, בשביל שקיבלו עליהם ומסרום לדור דור.
 
 
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־04:01, 28 באוקטובר 2022

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png חרם דרבנו גרשום

Merge-arrows-3.svg יש לאחד ערך זה עם הערך ערך/חרם דרבינו גרשום.

בעיקר התקנה[עריכה]

חרם דרבנו גרשום. בעיקר התקנה. שו"ת דברי יעקב (שור) (אה"ע סי' נ"ג).

סייגים בחרם[עריכה]

חרם דרבנו גרשום. כשאסורה עליו ואינה ראויה להיות אשתו. כתב המלבושי יום טוב (אבן העזר סימן ג) שכשאסורה עליו ואינה ראויה להיות אשתו כלל לא גזר רבנו גרשום, לפי טעם הגזירה, וא"צ בהיתר מאה רבנים כדי לישא עליה אשה אחרת. והביא כן גם משו"ת מהרי"ק (שורש קמא) אמנם עי' מה שהביא שם משו"ת חתם סופר (אבן העזר חלק א סימן נ) שהצריך היתר מאה רבנים גם במקרה כזה.

בזמן הזה[עריכה]

הרא"ש (כלל מג סימן ח) כתב שתקנות רבינו גרשום קבועות ותקועות כאילו ניתנו מסיני, בשביל שקיבלו עליהם ומסרום לדור דור.


מעבר לתחילת הדף