שיחה:ערך/אמירה לנכרי: הבדלים בין גרסאות בדף
< שיחה:ערך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (סיני ועוקר הרים העביר את הדף ערך/אמירה לנכרי לשם שיחה:ערך/אמירה לנכרי: מתאים יותר לכאן) |
מאין תקציר עריכה |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
בחודש סיון תשפ"א נחלקו דיינים אם מותר להעמיד נכרי ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק (שדעת רבים שהוא רשות הרבים) בכדי שיעביר עגלות ילדים מצד לצד בלי להפסיק מרה"י לרה"י דרך רשות הרבים לצורך אכילת סעודת שבת אצל ההורים, שהרי זה אמירה לנכרי בדבר דרבנן לצורך מצווה. דעת רבי משה שאול קליין להתיר ודעת רבי מנחם מנדל לובין לאסור. טעם האוסרים כיון שאין דבר זה נחשב צורך מצוה. | == אמירה לנכרי בדרבנן לצורך מצווה == | ||
בחודש סיון תשפ"א נחלקו דיינים אם מותר להעמיד נכרי ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק (שדעת רבים שהוא רשות הרבים{{הערה|ראה ערך [[ערך/רשות הרבים|רה"ר]]}}) בכדי שיעביר עגלות ילדים מצד לצד בלי להפסיק מרה"י לרה"י דרך רשות הרבים לצורך אכילת סעודת שבת אצל ההורים, שהרי זה אמירה לנכרי בדבר דרבנן לצורך מצווה. דעת רבי משה שאול קליין להתיר ודעת רבי מנחם מנדל לובין לאסור. טעם האוסרים כיון שאין דבר זה נחשב צורך מצוה. {{לא חתם|מאיר לבינסקי}} |
גרסה אחרונה מ־22:14, 6 באוקטובר 2022
אמירה לנכרי בדרבנן לצורך מצווה[עריכה]
בחודש סיון תשפ"א נחלקו דיינים אם מותר להעמיד נכרי ברחוב ז'בוטינסקי בבני ברק (שדעת רבים שהוא רשות הרבים[1]) בכדי שיעביר עגלות ילדים מצד לצד בלי להפסיק מרה"י לרה"י דרך רשות הרבים לצורך אכילת סעודת שבת אצל ההורים, שהרי זה אמירה לנכרי בדבר דרבנן לצורך מצווה. דעת רבי משה שאול קליין להתיר ודעת רבי מנחם מנדל לובין לאסור. טעם האוסרים כיון שאין דבר זה נחשב צורך מצוה. מאיר לבינסקי (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה