ערך/ברכת שחלק מחכמתו ליראיו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←נוסח הברכה: הדגשות) |
(←נוסח הברכה: טעם המג''א והט"ז) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== בזמן הזה == | == בזמן הזה == | ||
עי' ערוך השולחן {{ממ|[[ערוך השולחן/אורח חיים/רכד#|שם]]}} שכתב וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר ולכן נמנעים עתה מברכה זו. אולם בחיי אדם {{ממ|[[חיי אדם/א/סג#ח|כלל סג סעיף ח]]}} כתב אע"ג דבזמן הזה אין לנו דין ת"ח מ"מ לענין זה אף בזמן הזה מי שהוא מופלג בתורה מברך עליו ברכה זו וכו', ע"ש. | עי' ערוך השולחן {{ממ|[[ערוך השולחן/אורח חיים/רכד#|שם]]}} שכתב וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר ולכן נמנעים עתה מברכה זו. אולם בחיי אדם {{ממ|[[חיי אדם/א/סג#ח|כלל סג סעיף ח]]}} כתב אע"ג דבזמן הזה אין לנו דין ת"ח מ"מ לענין זה אף בזמן הזה מי שהוא מופלג בתורה מברך עליו ברכה זו וכו', ע"ש{{הערה|ועי' להלן בשם חסד לאלפים.}}. | ||
== שם ומלכות == | == שם ומלכות == | ||
בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכד#ו|שם]]}} כתב: אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו. אולם בכף החיים {{ממ|[[כף החיים/אורח חיים/רכד#יט|רכד אות יט]]}} כתב שנראה כיון שיש פלוגתא בנוסח הברכה{{הערה|עי' להלן.}} אין לברך כי אם בלתי שם ומלכות. וכעין זה {{ממ|אבל מחמת טעם אחר}} מביא בשם חסד לאלפים {{ממ|סעיף יב}} שכתב שאפשר שבזה"ז שאין דין ת"ח, אומר בלי הזכרת שם ומלכות. וכן מביא בשם בן איש חי {{ממ|פרשת עקב אות יג}} לברך בלא שם ומלכות. ובסוף ספר חמשה מאמרות נדפס איגרת מבעל מנחת אלעזר וז"ל: "ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כן ראיתי (בימי נעורי) בעירות גדולות בפעסט מרבני קשישאי שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות." וציינו שם לנימוקי א"ח {{ממ|[[נימוקי אורח חיים/אורח חיים/רכד|שם]]}} ותשו' מנח"א מכת"י {{ממ|[[מנחת אלעזר/ה/פא|חלק ה סי' פא]]}}. | בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכד#ו|שם]]}} כתב: אומר '''בא"י אמ"ה''' שחלק מחכמתו ליראיו. אולם בכף החיים {{ממ|[[כף החיים/אורח חיים/רכד#יט|רכד אות יט]]}} כתב שנראה כיון שיש פלוגתא בנוסח הברכה{{הערה|עי' להלן.}} אין לברך כי אם בלתי שם ומלכות. וכעין זה {{ממ|אבל מחמת טעם אחר}} מביא בשם חסד לאלפים {{ממ|סעיף יב}} שכתב שאפשר שבזה"ז שאין דין ת"ח, אומר בלי הזכרת שם ומלכות. וכן מביא בשם בן איש חי {{ממ|פרשת עקב אות יג}} לברך בלא שם ומלכות. ובסוף ספר חמשה מאמרות נדפס איגרת מבעל מנחת אלעזר וז"ל: "ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כן ראיתי (בימי נעורי) בעירות גדולות בפעסט מרבני קשישאי שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות." וציינו שם לנימוקי א"ח {{ממ|[[נימוקי אורח חיים/אורח חיים/רכד|שם]]}} ותשו' מנח"א מכת"י {{ממ|[[מנחת אלעזר/ה/פא|חלק ה סי' פא]]}}. | ||
== נוסח הברכה == | == נוסח הברכה == | ||
כאמור, בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכד#ו|שם]]}} כתב: '''שחלק''' מחכמתו ליראיו. אולם הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#יא|הל' ברכות פ"י הי"א]]}} והסמ"ג{{דיוק מקור}} והאורחות חיים{{דיוק מקור}} והכלבו{{דיוק מקור}} כתבו: '''שנתן''' מחכמתו ליראיו{{הערה|ועי' לעיל בשם כף החיים.}}. | כאמור, בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכד#ו|שם]]}} כתב: '''שחלק''' מחכמתו ליראיו{{הערה|ופירש במגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/רכד#ד|ס"ק ד]]}} שישראל הם "חלק אלוה" {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לא#ב|איוב לא ב]]}} ודבקים בו, לכן אומר '''שחלק'''. וכן כתב בט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/רכד#א|ס"ק א]]}}: לפי שהם דבקים בו ית', וכל שאתה אומר חלק, צריך אתה לדעת ממי נחלק, נמצא שיש יחוס לחלק אחר מי שנתחלק ממנו וכו', ע"ש.}}. אולם הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ברכות/י#יא|הל' ברכות פ"י הי"א]]}} והסמ"ג{{דיוק מקור}} והאורחות חיים{{דיוק מקור}} והכלבו{{דיוק מקור}} כתבו: '''שנתן''' מחכמתו ליראיו{{הערה|ועי' לעיל בשם כף החיים.}}. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:56, 16 בספטמבר 2022
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ברכת שחלק מחכמתו ליראיו
המקור בשולחן ערוך[עריכה]
אורח חיים סי' רכד (סעיף ו).
בזמן הזה[עריכה]
עי' ערוך השולחן (שם) שכתב וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר ולכן נמנעים עתה מברכה זו. אולם בחיי אדם (כלל סג סעיף ח) כתב אע"ג דבזמן הזה אין לנו דין ת"ח מ"מ לענין זה אף בזמן הזה מי שהוא מופלג בתורה מברך עליו ברכה זו וכו', ע"ש[1].
שם ומלכות[עריכה]
בשולחן ערוך (שם) כתב: אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו. אולם בכף החיים (רכד אות יט) כתב שנראה כיון שיש פלוגתא בנוסח הברכה[2] אין לברך כי אם בלתי שם ומלכות. וכעין זה (אבל מחמת טעם אחר) מביא בשם חסד לאלפים (סעיף יב) שכתב שאפשר שבזה"ז שאין דין ת"ח, אומר בלי הזכרת שם ומלכות. וכן מביא בשם בן איש חי (פרשת עקב אות יג) לברך בלא שם ומלכות. ובסוף ספר חמשה מאמרות נדפס איגרת מבעל מנחת אלעזר וז"ל: "ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כן ראיתי (בימי נעורי) בעירות גדולות בפעסט מרבני קשישאי שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות." וציינו שם לנימוקי א"ח (שם) ותשו' מנח"א מכת"י (חלק ה סי' פא).
נוסח הברכה[עריכה]
כאמור, בשולחן ערוך (שם) כתב: שחלק מחכמתו ליראיו[3]. אולם הרמב"ם (הל' ברכות פ"י הי"א) והסמ"ג[השלם מקור] והאורחות חיים[השלם מקור] והכלבו[השלם מקור] כתבו: שנתן מחכמתו ליראיו[4].
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |