ערך/ברכת שחלק מחכמתו ליראיו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←נוסח הברכה: הדגשות) |
מ (←שם ומלכות: הדגשה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== שם ומלכות == | == שם ומלכות == | ||
בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכד#ו|שם]]}} כתב: אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו. אולם בכף החיים {{ממ|[[כף החיים/אורח חיים/רכד#יט|רכד אות יט]]}} כתב שנראה כיון שיש פלוגתא בנוסח הברכה{{הערה|עי' להלן.}} אין לברך כי אם בלתי שם ומלכות. וכעין זה {{ממ|אבל מחמת טעם אחר}} מביא בשם חסד לאלפים {{ממ|סעיף יב}} שכתב שאפשר שבזה"ז שאין דין ת"ח, אומר בלי הזכרת שם ומלכות. וכן מביא בשם בן איש חי {{ממ|פרשת עקב אות יג}} לברך בלא שם ומלכות. ובסוף ספר חמשה מאמרות נדפס איגרת מבעל מנחת אלעזר וז"ל: "ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כן ראיתי (בימי נעורי) בעירות גדולות בפעסט מרבני קשישאי שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות." וציינו שם לנימוקי א"ח {{ממ|[[נימוקי אורח חיים/אורח חיים/רכד|שם]]}} ותשו' מנח"א מכת"י {{ממ|[[מנחת אלעזר/ה/פא|חלק ה סי' פא]]}}. | בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רכד#ו|שם]]}} כתב: אומר '''בא"י אמ"ה''' שחלק מחכמתו ליראיו. אולם בכף החיים {{ממ|[[כף החיים/אורח חיים/רכד#יט|רכד אות יט]]}} כתב שנראה כיון שיש פלוגתא בנוסח הברכה{{הערה|עי' להלן.}} אין לברך כי אם בלתי שם ומלכות. וכעין זה {{ממ|אבל מחמת טעם אחר}} מביא בשם חסד לאלפים {{ממ|סעיף יב}} שכתב שאפשר שבזה"ז שאין דין ת"ח, אומר בלי הזכרת שם ומלכות. וכן מביא בשם בן איש חי {{ממ|פרשת עקב אות יג}} לברך בלא שם ומלכות. ובסוף ספר חמשה מאמרות נדפס איגרת מבעל מנחת אלעזר וז"ל: "ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כן ראיתי (בימי נעורי) בעירות גדולות בפעסט מרבני קשישאי שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות." וציינו שם לנימוקי א"ח {{ממ|[[נימוקי אורח חיים/אורח חיים/רכד|שם]]}} ותשו' מנח"א מכת"י {{ממ|[[מנחת אלעזר/ה/פא|חלק ה סי' פא]]}}. | ||
== נוסח הברכה == | == נוסח הברכה == | ||
גרסה מ־00:40, 16 בספטמבר 2022
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
ברכת שחלק מחכמתו ליראיו
המקור בשולחן ערוך
אורח חיים סי' רכד (סעיף ו).
בזמן הזה
עי' ערוך השולחן (שם) שכתב וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר ולכן נמנעים עתה מברכה זו. אולם בחיי אדם (כלל סג סעיף ח) כתב אע"ג דבזמן הזה אין לנו דין ת"ח מ"מ לענין זה אף בזמן הזה מי שהוא מופלג בתורה מברך עליו ברכה זו וכו', ע"ש.
שם ומלכות
בשולחן ערוך (שם) כתב: אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו. אולם בכף החיים (רכד אות יט) כתב שנראה כיון שיש פלוגתא בנוסח הברכה[1] אין לברך כי אם בלתי שם ומלכות. וכעין זה (אבל מחמת טעם אחר) מביא בשם חסד לאלפים (סעיף יב) שכתב שאפשר שבזה"ז שאין דין ת"ח, אומר בלי הזכרת שם ומלכות. וכן מביא בשם בן איש חי (פרשת עקב אות יג) לברך בלא שם ומלכות. ובסוף ספר חמשה מאמרות נדפס איגרת מבעל מנחת אלעזר וז"ל: "ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כן ראיתי (בימי נעורי) בעירות גדולות בפעסט מרבני קשישאי שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות." וציינו שם לנימוקי א"ח (שם) ותשו' מנח"א מכת"י (חלק ה סי' פא).
נוסח הברכה
כאמור, בשולחן ערוך (שם) כתב: שחלק מחכמתו ליראיו. אולם הרמב"ם (הל' ברכות פ"י הי"א) והסמ"ג[השלם מקור] והאורחות חיים[השלם מקור] והכלבו[השלם מקור] כתבו: שנתן מחכמתו ליראיו[2].
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |