תוספות/כתובות/סז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הערת שוליים מהפני יהושע והבנין ציון) |
(הוספה חשוב מהבנין ציון) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
{{עוגן1| | '''{{עוגן1|וחכ"א}} יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו.''' הני חכמים הם ר"ש דלעיל וא"ת והא לית ליה לר' שמעון דברה תורה כלשון בני אדם במסכת ראש השנה {{ממ|דף ח.}} ועוד הא דדרשינן בפרק אלו מציאות {{ממ|ב"מ דף לא:}} הקם תקים השב תשיב אפי' מאה פעמים אטו כולהו דלא כר"ש ואומר ר"י דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא הכא דלא מסתבר ליה למדרש כרבנן דקרא משמע דבאין לו מיירי כדכתיב די מחסורו: | ||
'''וחכ}} | '''{{עוגן1|וחכ"א}} יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו.''' הני חכמים הם ר"ש דלעיל וא"ת והא לית ליה לר' שמעון דברה תורה כלשון בני אדם במסכת ראש השנה {{ממ|דף ח.}} ועוד הא דדרשינן בפרק אלו מציאות {{ממ|ב"מ דף לא:}} הקם תקים השב תשיב אפי' מאה פעמים אטו כולהו דלא כר"ש ואומר ר"י דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא הכא דלא מסתבר ליה למדרש כרבנן דקרא משמע דבאין לו מיירי כדכתיב די מחסורו.: | ||
'''{{עוגן1|דכתיב}} היא מוצאת.''' רבינו חננאל גריס מוצת בלא אל"ף לשון ויצת אש בציון {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ד#יא|איכה ד יא]]}}{{הערה|המפרשים עמדו מה כוונת התוספות בדבריהם, עיין {{ממק|פני יהושע}}, ובשו"ת בנין ציון {{ממ|[[בנין ציון/קעב|סימן קעב]]}} ציין שבב"מ {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/נט/א|נט.]]}} הרחיבו התוספות דבריהם וכתבו: היא מוצת, בלא אל"ף כו' שהיתה קרובה לאש כבר ולא שלחה לו אלא ברמז אם אל היה מודה לא היתה מפרסמתו. וכתב לבאר שהוקשה להם שמא אילו לא היה יהודה מודה היתה תמר מלבינה פניו ולא נשרפת. וע"כ יישבו שהדרשה היא מלשון 'מוצת' שמשמע שלא אמרה כן בשעת הוצאתה אלא בסמוך להצתת האש באופן שאם לא היה מודה לא היה סיפק בידה לומר שממנו הרתה. והפנ"י הציע כעי"ז והקשה למה באמת המתינה עד אותו הזמן, וביאר הבנין ציון שהא גופא רמזה במעשיה שאין בכוונתה להלבין פניו אילו לא יודה מעצמו.}}: | |||
'''{{עוגן1|דכתיב}} היא מוצאת.''' רבינו חננאל גריס מוצת בלא אל"ף לשון ויצת אש בציון {{ממ|[[תנ"ך/איכה/ד#יא|איכה ד יא]]}}{{הערה|המפרשים עמדו מה כוונת התוספות בדבריהם, עיין {{ממק|פני יהושע}}, ובשו"ת בנין ציון {{ממ|[[בנין ציון/קעב|סימן קעב]]}} | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־20:24, 11 בספטמבר 2022
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וחכ"א יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו. הני חכמים הם ר"ש דלעיל וא"ת והא לית ליה לר' שמעון דברה תורה כלשון בני אדם במסכת ראש השנה (דף ח.) ועוד הא דדרשינן בפרק אלו מציאות (ב"מ דף לא:) הקם תקים השב תשיב אפי' מאה פעמים אטו כולהו דלא כר"ש ואומר ר"י דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא הכא דלא מסתבר ליה למדרש כרבנן דקרא משמע דבאין לו מיירי כדכתיב די מחסורו:
וחכ"א יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו. הני חכמים הם ר"ש דלעיל וא"ת והא לית ליה לר' שמעון דברה תורה כלשון בני אדם במסכת ראש השנה (דף ח.) ועוד הא דדרשינן בפרק אלו מציאות (ב"מ דף לא:) הקם תקים השב תשיב אפי' מאה פעמים אטו כולהו דלא כר"ש ואומר ר"י דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא הכא דלא מסתבר ליה למדרש כרבנן דקרא משמע דבאין לו מיירי כדכתיב די מחסורו.:
דכתיב היא מוצאת. רבינו חננאל גריס מוצת בלא אל"ף לשון ויצת אש בציון (איכה ד יא)[1]:
- ↑ המפרשים עמדו מה כוונת התוספות בדבריהם, עיין פני יהושע, ובשו"ת בנין ציון (סימן קעב) ציין שבב"מ (נט.) הרחיבו התוספות דבריהם וכתבו: היא מוצת, בלא אל"ף כו' שהיתה קרובה לאש כבר ולא שלחה לו אלא ברמז אם אל היה מודה לא היתה מפרסמתו. וכתב לבאר שהוקשה להם שמא אילו לא היה יהודה מודה היתה תמר מלבינה פניו ולא נשרפת. וע"כ יישבו שהדרשה היא מלשון 'מוצת' שמשמע שלא אמרה כן בשעת הוצאתה אלא בסמוך להצתת האש באופן שאם לא היה מודה לא היה סיפק בידה לומר שממנו הרתה. והפנ"י הציע כעי"ז והקשה למה באמת המתינה עד אותו הזמן, וביאר הבנין ציון שהא גופא רמזה במעשיה שאין בכוונתה להלבין פניו אילו לא יודה מעצמו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |