רש"י/בבא קמא/ס/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול והוספת קישורים בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הקטנת סוגריים) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
'''כגון שליבה ברוח מצויה.''' כשמתחיל ללבות לא היתה הרוח נושבת בחזקה ולא היה מבעיר בכך ובאתה רוח שאינה מצויה ולבתו דמילתא דלא סליק אדעתא הוא אבל זורה לענין שבת סגי לה ברוח מצויה ולהכי איכוין: | '''כגון שליבה ברוח מצויה.''' כשמתחיל ללבות לא היתה הרוח נושבת בחזקה ולא היה מבעיר בכך ובאתה רוח שאינה מצויה ולבתו דמילתא דלא סליק אדעתא הוא אבל זורה לענין שבת סגי לה ברוח מצויה ולהכי איכוין: | ||
'''צמרה צמורי.''' לשון אישתא צמירתא | '''צמרה צמורי.''' לשון אישתא צמירתא {{ממ|[[בבלי/שבת/סז/א|שבת דף סז.]]}} חמימות כלומר שלא נפח ממש אלא בנשימה כדרך המחמם בנשימתו את ידיו דאין זה ליבוי כלל: | ||
'''מלאכת מחשבת.''' נתקיימה מחשבתו דניחא ליה ברוח מסייעתו: | '''מלאכת מחשבת.''' נתקיימה מחשבתו דניחא ליה ברוח מסייעתו: | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
'''אבל גדיש כו'.''' דאיכא למימר אנוס היה: | '''אבל גדיש כו'.''' דאיכא למימר אנוס היה: | ||
'''[ולר"י].''' פלוגתא דרבי יהודה בהאי פירקא | '''[ולר"י].''' פלוגתא דרבי יהודה בהאי פירקא {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/סא/ב|ד' סא:]]}}: | ||
'''כל בעלי קומה.''' אף בעלי חיים ואילנות: | '''כל בעלי קומה.''' אף בעלי חיים ואילנות: | ||
גרסה מ־20:15, 5 בפברואר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' אגדות מהרש"א פני יהושע גליוני הש"ס אילת השחר |
סלתא. עצים דקים:
ניבה. כשאדם מדבר מנענע שפתיו ורוח יוצא:
הוה אמינא מה שבשדה. תבואה קאמר קרא ולא קרקע ממש להכי כתב קמה בהדיא דהשתא אתרבי שדה לגופה של קרקע:
ליהוי כזורה. דחייב משום מלאכה בשבת אע"פ שהרוח מסייעתו כשהוא מגביה התבואה ברחת שקורין פליי"א:
מצד אחר. דלא אהני איהו:
כגון שליבה ברוח מצויה. כשמתחיל ללבות לא היתה הרוח נושבת בחזקה ולא היה מבעיר בכך ובאתה רוח שאינה מצויה ולבתו דמילתא דלא סליק אדעתא הוא אבל זורה לענין שבת סגי לה ברוח מצויה ולהכי איכוין:
צמרה צמורי. לשון אישתא צמירתא (שבת דף סז.) חמימות כלומר שלא נפח ממש אלא בנשימה כדרך המחמם בנשימתו את ידיו דאין זה ליבוי כלל:
מלאכת מחשבת. נתקיימה מחשבתו דניחא ליה ברוח מסייעתו:
מתני' או עפר. לחכה נירו ונתקלקל:
גמ' דשכיח אש גבייהו. אין בני אדם מזדהרין בהן דלכך עומדין הלכך איכא למימר זה פשע:
אבל גדיש כו'. דאיכא למימר אנוס היה:
[ולר"י]. פלוגתא דרבי יהודה בהאי פירקא (ד' סא:):
כל בעלי קומה. אף בעלי חיים ואילנות:
נירו. חרישה שלא נזרע סכסוך שייך באבנים לחיכה בשאר דברים:
הוה אמינא מה שבשדה. תבואה קאמר קרא ולא קרקע ממש להכי כתב קמה בהדיא דהשתא אתרבי שדה לגופה של קרקע:
הכי גרסינן כולי האי נמי לאין דומין. כלומר להבל חשובים הצדיקים שקודמים לפורענות:
טיבותא הוא. שלא יראו ברעה העתידה לבא דכתיב כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |