רש"י/בבא מציעא/מד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול והוספת קישורים בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הקטנת סוגריים) |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
'''הוה ליה סאה בסאה.''' שהיוקר והזול תלוי בפירות: | '''הוה ליה סאה בסאה.''' שהיוקר והזול תלוי בפירות: | ||
'''ואסור.''' דתנן לקמן | '''ואסור.''' דתנן לקמן {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/עה/א|דף עה.]]}} לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני נותן לך בגורן שמא יוקרו ויבא לידי רבית: | ||
'''דינרי הוו ליה.''' כשלוה את אלו וגבי סאה בסאה תנן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח שאלו שבידו נקנין למלוה וברשותו הוקרו דרבית סאה בסאה דרבנן ובכי האי גונא לא גזור: | '''דינרי הוו ליה.''' כשלוה את אלו וגבי סאה בסאה תנן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח שאלו שבידו נקנין למלוה וברשותו הוקרו דרבית סאה בסאה דרבנן ובכי האי גונא לא גזור: |
גרסה מ־21:11, 5 בפברואר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' דחריף. יוצא בהוצאה ועובר לסוחר:
כילדותיה מסתברא. דודאי כן קיבלה מרבו ר"מ שסתם משנה שלו מדאתנייה בהדה הנחשת קונה את הכסף:
אי אמרת בשלמא. הכסף קונה את הזהב אתנייה:
היינו דאצטריך למתנייה הכסף אינו קונה את הנחשת. דאע"ג דלגבי דהבא הוי פירא לגבי נחשת דלא חשיב הוי טבעא:
אלא אי אמרת כו'. והזהב קונה את הכסף אתנייה למה לי לאתנויי תו הנחשת קונה את הכסף:
אוזיף דינרי. לוה זהובים:
אתא לקמיה דר' חייא. חושש היה משום רבית:
אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי. ואין היוקר והזול תלוי בהן אלא הזול תלוי במעות דמעות הכסף הם שהוזל להנתן הרבה בדינר וזה מטבע הלוה ומטבע יקבל:
הוה ליה סאה בסאה. שהיוקר והזול תלוי בפירות:
ואסור. דתנן לקמן (דף עה.) לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני נותן לך בגורן שמא יוקרו ויבא לידי רבית:
דינרי הוו ליה. כשלוה את אלו וגבי סאה בסאה תנן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא המפתח שאלו שבידו נקנין למלוה וברשותו הוקרו דרבית סאה בסאה דרבנן ובכי האי גונא לא גזור:
לקדושי אשה. שאמרו חכמים בפרוטה הודיעך כמה היא פרוטה:
למקח וממכר. מכר לו דינר ביותר מעשרים וארבע איסרין כל מה שהעלה יתר על כן נתאנה לוקח ואם יש אונאה שתות יחזיר אונאה:
לפדיון הבן. שהוא חמשה שקלים ושקל דאורייתא הוא סלע והסלע ד' דינרי כסף שהם כ' דינר ואם נתן לו אבי הבן דינר זהב מחזיר לו הכהן חמשה דינרי כסף:
אי אמרת בשלמא דהבא טבעא הוי. ואין היוקר והזול תלוי בו:
משער תנא במידי דקיץ. שיער תנא פדיון הבן במטבע הקצוב שאפי' בזמן שאינו נמכר יותר מעשרים דינרי כסף יחזיר לו הכהן ה' דינרים שהזהב תמיד דמיו קצובין כ"ה דינרים שהוא המטבע והכסף הוי פירא לגביה והמעות הן שהוקרו ואם נמכר בשלשים לא יחזיר לו הכהן אלא חמישית שבדמיו שדמיו לעולם קצובין וארבעה חומשי דמיו הן פדיון הבן:
תנן התם. במסכת מעשר שני:
לא יעשה אדם סלעין דינרי זהב. מי שיש לו סלעין כסף מעשר שני לא יחליפם בדינר זהב להקל המשוי מעליו:
טבער אפירא לא מחללינן. דרחמנא אמר וצרת הכסף:
אבל פירות. ראשונים של מעשר שני:
דברי הכל מחללינן. על דינרי זהב דאפילו לב"ש דאמרי פירא הוא לגבי כספא מודו דלגבי פירא טבעא הוא:
מידי דהוה אכסף לב"ה. זהב לב"ש אנו למדין מכסף לב"ה כדמפרש ואזיל:
לגבי פירא טבעא הוי. כדקתני סלעין אלמא תחילת הפירות נתחללו על הכסף ומודו ב"ה דקדשו במעשר:
אף בפירות על דינרין מחלוקת. שמאי והלל דלב"ש פירא הוא ואין מחללין:
לפלגו בפירות על דינרין. ולימרו ב"ש אין מחללין ואנא ידענא דכל שכן סלעין על דינרין וכו' דכיון דדהבא לגבי פירא פירא הוא כ"ש לגבי כספא:
הוה אמינא. דלא איפלוג ב"ה עלייהו אלא בפירות אבל בסלעין אימא מודי להו דאין מחללין על דינרים:
תסתיים דרבי יוחנן [הוא] דאמר. לב"ש אין מחללין אפילו פירות על דינרין דשמעינן לרבי יוחנן דאיכא למ"ד דהבא פירא הוי ואפילו לגבי נפשיה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |