ערך/כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
(הוספות) |
(←מקורות נוספים: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון) |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
* שלמי תודה {{ממ|סוכות סי"ז}}. | * שלמי תודה {{ממ|סוכות סי"ז}}. | ||
* [https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=15&id=730 המעיין, תשרי תש"ע]. | * [https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=15&id=730 המעיין, תשרי תש"ע]. | ||
* [http://olamot.net/shiur/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%95 עולמות] | * [http://olamot.net/shiur/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%95 עולמות]. | ||
* [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=25593 פורטל הדף היומי]. | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%95_(Zvi_Ryzman) ויקישיבה - דרשני] | |||
* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%94%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%9F_%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94%D7%95_%D7%A0%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%98 ויקיפדיה] | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
| שורה 27: | שורה 30: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:00, 16 באפריל 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט
מקומות שמצאנו כלל זה[עריכה]
1. בירושלמי (ברכות פ"ב) מבואר שכיון שאם התחיל בסעודה או נכנס לספר או למרחץ קודם מנחה אינו צריך להפסיק, ממילא אם הפסיק אף שאינו צריך - נקרא הדיוט.
2. הרמ"א (או"ח סימן תרלט ס"ז) כתב שכיון שפטור מישיבת סוכה בעת שיורדים גשמים, שוב ממילא אם יושב סוכה אף שיורד גשם אינו מקבל שכר על זה ונקרא הדיוט.
מקומות חריגים[עריכה]
1. הביאור הלכה (סימן תרלט ס"ז) הביא קושיית האחרונים מדין שתיית מים בסוכה, שאף שמותר לשתות מים מחוץ לסוכה מכל מקום כתב השולחן ערוך (שם ס"ב) שהשותה מים בסוכה דווקא הרי זה משובח.
- הביאור הלכה יישב, שירידת גשמים בחג סימן הוא כעבד ששופך לו רבו קיתון על פניו, ובכהאי גוונא אינו ראוי לקיים המצוה אף שרבו מורה לו שאינו חפץ בכך.
- הערוך השלחן (שם) יישב, שבאופן שיורדים גשמים אין על הסוכה שם דירה ולא מקיים שום מצוה בישיבתה, משא"כ בשתיית מים בסוכה אף שאינו חייב סוף סוף שותה הוא בסוכה ומקיים מצוה בכך.
2. עוד הקשה שם ממה שנשים רשאיות לקיים מצוות עשה שהזמן גרמן אף שפטורות, ולדעת חלק מהראשונים אם מותרות לברך על כך.
ביאורים שונים נאמרו לסייג דין זה ובכך ליישב הקושיא מאותם מקומות בהם לא מצאנו לדין זה:
- הפתחי תשובה בשם עולת שמואל יישב[1], שלא נאמר דין זה אלא באופן שבקיום המצוה יש צד איסור, כגון בישיבת סוכה בזמן ירידת גשמים שהרי יש בכך צד איסור שמצטער ביום טוב.
- הרמב"ן (קידושין לא.) והריטב"א (שם) יישבו[2] שבאופן שלאחרים הוי מצוה, אף הפטורים מן המצוה יכולים לקיימה, ואם מקיימים הרי זה משובח, משא"כ בדבר שכלל אינו מצוה אף לאחרים.
מקורות נוספים[עריכה]
- שדי חמד (מערכת הכ"ף כלל טז).
- שלמי תודה (סוכות סי"ז).
- המעיין, תשרי תש"ע.
- עולמות.
- פורטל הדף היומי.
- ויקישיבה - דרשני
- ויקיפדיה
- ↑ והו"ד במשנ"ב שם.
- ↑ הו"ד בשואל ומשיב (מהדורה רביעאה ח"ג סימן יא).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |