שו"ת הרא"ש/עב/ג

שו"ת הרא"ש ‏ עב ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל עב - סימן ג

נערת חצניך מלא לבא ריקן באת לסוך מקנקן ישן מחדש נתרוקן כי מנעורי לא שננתי על שמרי לא שקטתי ולקצוי ארץ ירדתי ולא עמד בי טעמי ורוח אחרת היתה עמדי והנני נושא ונותן במה שכתבת לי על אודות אלמנה אשר נתנה את שלה מתנה לבנה אחד אם לא יאבה ויתרצה בנה הקטן לכשיגדל בפשרה שעשו בין הבנים ונפטרה האלמנה לבית עולמה ואחר פטירתה שאלו את בנה הקטן אם יתרצה באותה פשרה ולא אבה ועתה בא אחיו הגדול בכח אותה המתנה והנה באת לומר שאין בכח אותה מתנה בית מיחוש דהויא משום אסמכתא שתלתה המתנה ברצון בנה הקטן וכל דאי אסמכתא הוי ועוד נתת טעם לדבריך לבטל המתנה כי בשעה ששאלו את בנה הקטן אם נתרצה בפשרה שעשה ולא אבה כבר נפטרה האלמנה נמצא שעתה חל הקנין ואין קנין לאחר מיתה.

ויראה לי שאין כאן דין אסמכתא כלל כי כל אסמכתא שבגמרא זה שנודר אדם לחבירו לעשות לו דבר זה ואם לא יעשה שמקבל עליו להפסיד כך וכך כגון אם אוביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזי (בבא מציעא ק"ד) וכן המשליש שטרו ואמר אם לא אתן לו עד יום פלוני תן לו שטרו והוא כבר פרוע חציו בפרק גט פשוט (קס"ח) וכן ההיא דפרק הזהב (מ"ח) אם אני חוזר בי ערבוני מחול לך וכן ההיא דאיזהו נשך (ס"ה) הלוהו על שדהו ואמר אם אין אתה נותן לי מכאן ועד ג' שנים הרי הוא שלי וכן בגמרא באותו פרק (ס"ו) דרב בר שבא הוה מסיק ביה זוזי בדרב כהנא ואמר ליה אם לא פרענא לך ביום פלוני גבי מההוא חמרא הוה אסמכתא משום דגזים שצריך לתת לו היין בשעת הזול והוא היה שומרו עד שעת היוקר [וכן ההיא דפ"ד נדרים (כ"ז) ההוא גברא דאתפיס זכוותא לבי דינא וכן משחק בקוביא ומפריחי יונים] וכן ההיא דפרק איזהו נשך (ע"ג) האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למזבן ליה חמרא ופשע ולא זבין ליה משלם ליה כדקא אזיל אפרוותא דזולשפט כל אלו חשיב אסמכתא שאם לא יעשה מה שיאמר שיפסיד כך וכך וחלקו חכמים בדבר היכא דהוה בידו לעשות מה שאמר לעשות ולא אמר דבר גוזמא אלא שישלם לחבירו הפסדו מה שבא לו על ידו כי האי גוונא לא הוי אסמכתא כגון אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא והיכא דלאו בידו אף על גב דלא גזים [הוי אסמכתא כגון ההוא דפשע ולא זבין חמרא דההוא לא גזים] שהרי הפסידו שאם לא סמך עליו היה קונה והיה מרויח אלא שאינן בידו שמא לא ימצא לקנות הילכך לא גמר ומקני והוי אסמכתא וכן היכא דגזים כגון הנך דלעיל אף על גב דהוה בידו הוה אסמכתא כי אמר שפת יתר וכיון להסמיכו על דבריו ומעולם לא נתכוון לו מה שאמר אלא שאומר בלבו ודאי אעשה דבר זה כי בידי לעשותו ומאי נפקא מיניה אם אומר שפת יתר ולא גמר בלבו להקנות מעולם אבל בנדון זה שנתנה ממונה מתנה לבנה אם לא יתרצה בנה הקטן לכשיגדיל בפשרה שעשו בין הבנים אין ענין אסמכתא בכאן כלל דא"כ כל מתנה שיש בה תנאי תהיה אסמכתא וכי מתנה שנתן משה רבינו עליו השלום ארץ סיחון ועוג לראובני ולגדי היתה אסמכתא אלא אסמכתא מיקרי כדפרישית לעיל אבל מתנה על תנאי ילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן ואם היה שם תנאי קודם למעשה והן קודם ללאו ותנאי כפול כגון אם לא יתרצה בנה הקטן בפשרה אז מתנת הגדול קיימת ואם יתרצה אז המתנה בטלה אז התנאי קיים ואם נתרצה בנה הקטן היתה המתנה בטלה או אם היה כתוב בשטר המתנה והתנאים הללו נעשו כדין תנאים ומקויימים או כתנאי בני גד ובני ראובן אז התנאי קיים אבל לא נכתב בשטר אחד מן הדברים הללו אז התנאי בטל והמעשה קיים אפילו אם נתרצה בנה הקטן לקיים הפשרה אין כח בתנאי לבטל המעשה כי קיימא לן כרבי מאיר דבעינן תנאי כפול ובהן קודם ללאו אפילו רבי חנינא בן גמליאל מודה וסתם משנה היא בפרק השוכר את הפועלים (צ"ד) וכל תנאי שאפשר לקיימו בסופו והתנה מתחלתו תנאו קיים והיכא דלא נעשה התנאי כהלכתו בטל התנאי והמעשה קיים ובנדון זה כשלא רצה הקטן לקיים הפשרה נתקיימה המתנה.

ומה שכתבת שכבר נפטרה האלמנה ועתה חל הקנין ואין קנין לאחר מיתה אינו נראה לי כי המתנה נתנה לו על מנת שאם לא יתרצה בנה הקטן בפשרה דקיי"ל כר"מ דאמר כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואפי' לא נכתב בשטר על מנת אלא אם לא יתרצה הקטן בפשרה הוי כאומר מעכשיו דמי כדאיתא בפרק מי שאחזו (ע"ו) על מנת שתצא חמה מנרתקה מעכשיו הוא דקאמר דאמר רב הונא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו הוא לא נחלקו אלא באם תצא מר סבר כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו [והוה ליה כמהיום אם מתי כמעכשיו אם מתי ובפ' יש נוחלין (קל"ו) פסק רב כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו] ואף על גב דאמרינן בגיטין בפרק המגרש (פ"ה) אתקין רב בגיטין מן יומא דנן ולעלם לאפוקא מדרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ורי"ף חולק עליו בין ממונא לאיסורא ורש"י פי' דלרווחא דמילתא תיקן לשופרא דשטרי בעלמא הילכך בשטר זה שנכתב בו זמן הוי כאלו כתוב בו מהיום ואין כאן קנין לאחר מיתה ושלום כנפש אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף