ט"ז/אורח חיים/לא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (ירידת שורה לפני קטע חדש (ועוד)) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''שהן עצמן אות. ''' פי' מצד מצות שתלוים מה לא מצד איסור מלאכה שבהם ומ"ה גם בח"ה אין להניחם והי"א ס"ל דוק' מצד איסו' מלאכה הוא אות של י"ט ושבת ומ"ה בח"ה חייב: | '''שהן עצמן אות.''' פי' מצד מצות שתלוים מה לא מצד איסור מלאכה שבהם ומ"ה גם בח"ה אין להניחם והי"א ס"ל דוק' מצד איסו' מלאכה הוא אות של י"ט ושבת ומ"ה בח"ה חייב: | ||
'''וכן נוהגים וכו'. ''' נראה דמ"מ מי שמניחן בלא ברכה בח"ה שפיר עביד כיון דקי"ל בכל דוכתא ברכות אינן מעכבים והזוהר מפליג מאוד בעונש הנחתן בח"ה והרא"ש עצמו כתב במסקנתו והמברך לא הפסיד ש"מ שאין חיוב לברך והוא לא ראה ס' הזוהר וכ"פ בהג"מ פ"ד מתפילין בשם סמ"ק דיש להניחן בלא ברכ' כי אין עובר על בל תוסיף אלא במתכוין להוסיף כנ"ל: '''ונ"ל ''' עוד דהמניחן בח"ה יש לחולצן קודם הלל ומכ"ש קודם קריאת התורה שהם באים בשביל המועד ומורים על עיקר האות משא"כ בר"ח שאין הטעם משום אות אלא משום קדושת כתר ע"כ החולצן חולץ קודם מוסף כמ"ש סי' כ"ה כנלע"ד נכון והמנהג שכתב רמ"א שאין מברכין בקול רם הוא תמו' דכלפי שמיא מי מחלקי' בין סתר לגלוי: | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | '''וכן נוהגים וכו'.''' נראה דמ"מ מי שמניחן בלא ברכה בח"ה שפיר עביד כיון דקי"ל בכל דוכתא ברכות אינן מעכבים והזוהר מפליג מאוד בעונש הנחתן בח"ה והרא"ש עצמו כתב במסקנתו והמברך לא הפסיד ש"מ שאין חיוב לברך והוא לא ראה ס' הזוהר וכ"פ בהג"מ פ"ד מתפילין בשם סמ"ק דיש להניחן בלא ברכ' כי אין עובר על בל תוסיף אלא במתכוין להוסיף כנ"ל: ''' ונ"ל.''' עוד דהמניחן בח"ה יש לחולצן קודם הלל ומכ"ש קודם קריאת התורה שהם באים בשביל המועד ומורים על עיקר האות משא"כ בר"ח שאין הטעם משום אות אלא משום קדושת כתר ע"כ החולצן חולץ קודם מוסף כמ"ש סי' כ"ה כנלע"ד נכון והמנהג שכתב רמ"א שאין מברכין בקול רם הוא תמו' דכלפי שמיא מי מחלקי' בין סתר לגלוי: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה מ־11:45, 22 בפברואר 2021
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שהן עצמן אות. פי' מצד מצות שתלוים מה לא מצד איסור מלאכה שבהם ומ"ה גם בח"ה אין להניחם והי"א ס"ל דוק' מצד איסו' מלאכה הוא אות של י"ט ושבת ומ"ה בח"ה חייב:
וכן נוהגים וכו'. נראה דמ"מ מי שמניחן בלא ברכה בח"ה שפיר עביד כיון דקי"ל בכל דוכתא ברכות אינן מעכבים והזוהר מפליג מאוד בעונש הנחתן בח"ה והרא"ש עצמו כתב במסקנתו והמברך לא הפסיד ש"מ שאין חיוב לברך והוא לא ראה ס' הזוהר וכ"פ בהג"מ פ"ד מתפילין בשם סמ"ק דיש להניחן בלא ברכ' כי אין עובר על בל תוסיף אלא במתכוין להוסיף כנ"ל: ונ"ל. עוד דהמניחן בח"ה יש לחולצן קודם הלל ומכ"ש קודם קריאת התורה שהם באים בשביל המועד ומורים על עיקר האות משא"כ בר"ח שאין הטעם משום אות אלא משום קדושת כתר ע"כ החולצן חולץ קודם מוסף כמ"ש סי' כ"ה כנלע"ד נכון והמנהג שכתב רמ"א שאין מברכין בקול רם הוא תמו' דכלפי שמיא מי מחלקי' בין סתר לגלוי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |