מתנות כהונה על איכה רבה/פתיחתא/כו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיוןת להסתרת תבניות הניוו מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''פתיחא''' | '''פתיחא''' הוי אריאל: | ||
'''אריא גיברא.''' | '''אריא גיברא.''' ארי גבור ודרש אריאל שתי תיבות ארי אל אל לשון חוזק וגבורה כד"א ואת אילי הארץ: | ||
'''דלא חניה ליה.''' | '''דלא חניה ליה.''' לא עלתה בו חנייה כ"א לזרע דוד ובילקוט ישעיה לא גרס ליה: | ||
'''לקסרקיטון.''' | '''לקסרקיטון.''' הערוך הביאו ולא פירשו ומצאתי פירושו בלשון נוטריקון לקיסר קיטון פי' חדר ומשכן לקיסר: | ||
ה"ג בילקוט ובספר ישן ינקופו שנה עלתה שנה נפקא ולא כו'. פירוש שנה נכנסת ושנה יוצאת ולא היו עולין כו': | ה"ג בילקוט ובספר ישן ינקופו שנה עלתה שנה נפקא ולא כו'. פירוש שנה נכנסת ושנה יוצאת ולא היו עולין כו': | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
מעלין היגים גר'. וה"ג בילקוט היגים וקוצים: | מעלין היגים גר'. וה"ג בילקוט היגים וקוצים: | ||
'''הה"ד חגים וגו'.''' | '''הה"ד חגים וגו'.''' דריש חגים כמו היגים ינקופו כמו ינפוקו: | ||
'''מכאן שהיתה כו'.''' | '''מכאן שהיתה כו'.''' קודם חורבנו היה להם בה קורת רוח ודעה נוחה ודרש מדכתיב והציקותי לשון צרה וצוקה מכלל שקודם זה היה להם קורת רוח לישראל: | ||
'''והיתה וכו' סכופין כו'.''' | '''והיתה וכו' סכופין כו'.''' פי' הערוך ענין כלים והשחתה דוגמת הא דאמרו סוף מסכת כתובות בזוזי ובזוזי דבזוזי: | ||
'''כחורבן כו'.''' | '''כחורבן כו'.''' מדכתיב כאריאל בכ"ף הדמיון מורה עוד על אחת כדומה לזה: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:44, 24 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש
|
מתנות כהונה על איכה רבה
פתיחתא כו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פתיחא הוי אריאל:
אריא גיברא. ארי גבור ודרש אריאל שתי תיבות ארי אל אל לשון חוזק וגבורה כד"א ואת אילי הארץ:
דלא חניה ליה. לא עלתה בו חנייה כ"א לזרע דוד ובילקוט ישעיה לא גרס ליה:
לקסרקיטון. הערוך הביאו ולא פירשו ומצאתי פירושו בלשון נוטריקון לקיסר קיטון פי' חדר ומשכן לקיסר:
ה"ג בילקוט ובספר ישן ינקופו שנה עלתה שנה נפקא ולא כו'. פירוש שנה נכנסת ושנה יוצאת ולא היו עולין כו':
מעלין היגים גר'. וה"ג בילקוט היגים וקוצים:
הה"ד חגים וגו'. דריש חגים כמו היגים ינקופו כמו ינפוקו:
מכאן שהיתה כו'. קודם חורבנו היה להם בה קורת רוח ודעה נוחה ודרש מדכתיב והציקותי לשון צרה וצוקה מכלל שקודם זה היה להם קורת רוח לישראל:
והיתה וכו' סכופין כו'. פי' הערוך ענין כלים והשחתה דוגמת הא דאמרו סוף מסכת כתובות בזוזי ובזוזי דבזוזי:
כחורבן כו'. מדכתיב כאריאל בכ"ף הדמיון מורה עוד על אחת כדומה לזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |