עץ יוסף על איכה רבה/פתיחתא/כו
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פתח הוי אוריאל כו'. בעי למדרש דמשום דחטאו ישראל בביטול עליית רגלים. להכי היה עונשן בהיות ירושלים בדד. ופתח בהאי קרא דדריש בה העדר פעמי רגלים (יפה ענף):
אריא אריא גיברא. ארי גבור ודריש אריאל לשתי תיבות ארי אל ואל הא לשון חוזק וגבורה. כד"א ואת אילי הארץ לקח:
קריה שחנה בה דוד. וקרא ליה אריא גיברא ע"ש חזקת וגבורת אנשיה:
קריה דלא חנה ביה אלא דוד. פי' שלא עלתה בה חניה ומלכות שלימה אלא לזרע דוד:
לקסרקיטון שלו. פי' בלשון רומי צבא ומחנה [מוסף]:
ספו שנה על שנה. יתוספו עונות שעה זו על עונות שנה שעברה וכמו שמסיים שנה עלתה כו'. פי' שנה נכנסת ושנה יוצאת ולא היו עולים לפעמי רגלים. ודרש חגים לשון חגיגת הרגל וינקופו לשוץ כריתה וחתוך. כלו' שמבטלין עליית רגלים:
והיו הדרכים מעלים היגים. דרש נמי חגים לשון היגי והיזמי בחלו"ף הה"א בחי"ת וינקופו דרש לשון הקף או לשון הוצאה והנפק:
קורת רוח. לישראל בירושלים. כצ"ל (יפה ענף) ור"ל מדכתיב והציקותי ל' צרה וצוקה מכלל שקודם זה היה להם לישראל קורת רוח שהיה אוירה נוח לדוד בה טפי מבשאר דוכתי':
סכיפי סכופין. ענין כליון והשחתה [ערוך]:
כחורבן ראשון כו'. פי' דוהציקותי לאריאל מיירי בחורבן ראשון שעליו עיקר הנבואה. ואמר עוד תהיה לי כלו' ברצוני פעם אחרת כענין שהיה באריאל כפטם הזאת:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |