עץ יוסף על בראשית רבה/נג/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''כי תאנה לא תפרח כו'.''' | '''כי תאנה לא תפרח כו'.''' דרשו פה רמז המקרא במשל התאנה וגפן ושאר התארים בענין אברהם ושרה אשר כבר נתיאשו מן הבנים לעת זקנתם עד כי צחקה שרה בקרבה מתחלה עד כי נתגלה כבוד ה' על אברהם להוכיחה על פניה מאז האמינה כי יפקדנה ה' בדרך נס. ובהיות מעשה אבות סימן לבנים ככה יהיה ג"כ לישראל לעתיד אשר בתחלת המחשבה יתיאשו מן הגאולה ושוב האמינו ע"פ דברי הנביאים ליקח מוסר ממה שאירע לאבותם אברהם ושרה: | ||
'''לא תפרח זה אברהם.''' | '''לא תפרח זה אברהם.''' שלא היה ראוי להוליד ולהוציא פרח משרה: | ||
'''כבכורה בתאנה כו'.''' | '''כבכורה בתאנה כו'.''' ודרשי' לה בג' אבות כדלעיל ריש פ' מ"ו: | ||
'''אשתך כגפן פוריה.''' | '''אשתך כגפן פוריה.''' שהמשיל האשה לגפן: | ||
'''כחש מעשה זית אותן המלאכים כו'.''' | '''כחש מעשה זית אותן המלאכים כו'.''' פי' שבאה מתחלה להכחיש את דברי המלאכים המבשרים שבאו להאיר פניה כזית משום שדמות לא עשו אוכל לפי ששדיה היו מתים שלהיותה איילונית היו שדיה צומקים כשדי אדם. שזה אחד מסימני האיילונית כדאי' ביבמות ודריש שדמות שדי מות: | ||
'''גזר ממכלה צאן אלו ישראל כו'.''' | '''גזר ממכלה צאן אלו ישראל כו'.''' פי' ישראל שנקראו צאן היו גזורים ונכרתים ממנה. שחששה שרה שלא יעמדו ממנה. ואין בקר. ישראל שנקרא בקר כדמפרש. נתיאשה שלא יעמדו ממנה: | ||
'''המד"א ואפרים.''' | '''המד"א ואפרים.''' היינו המון ישראל שנקראו בשם אפרים: | ||
'''חזרה שרה ואמרה כו'.''' | '''חזרה שרה ואמרה כו'.''' פירש גם סיפא דקרא ואני בה' אעלוזה לפי הרמז הזה. ואמר חזרה שרה ואמרה מה אני מובדה סברי מן בריי. ומה הוא זה שאני מאבד תקותי מן בוראי. אלא ואני בה' אעלוזה וגו'. וזה היה אחר שהוכיחה אברהם: | ||
'''אלא וה' פקד את שרה.''' | '''אלא וה' פקד את שרה.''' דהו"ל לומר ויפקוד ה' את שרה אלא ה"ק וה' גם כן לא עזב חסדו כמו שהיא לא אבדה תקותה: | ||
'''יבש חציר כו'.''' | '''יבש חציר כו'.''' רמז בו לענין אבימלך ואברהם אשר היה סימן לבנים. וכמו שאברהם ראה במפלת אבימלך שציערו. ופקדו ה'. כן יהי' לישראל עם גוג ומגוג {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''יבש חצירו של אבימלך.''' | '''יבש חצירו של אבימלך.''' שנא' כי עצור עצר ה' וגו': | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־13:20, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כי תאנה לא תפרח כו'. דרשו פה רמז המקרא במשל התאנה וגפן ושאר התארים בענין אברהם ושרה אשר כבר נתיאשו מן הבנים לעת זקנתם עד כי צחקה שרה בקרבה מתחלה עד כי נתגלה כבוד ה' על אברהם להוכיחה על פניה מאז האמינה כי יפקדנה ה' בדרך נס. ובהיות מעשה אבות סימן לבנים ככה יהיה ג"כ לישראל לעתיד אשר בתחלת המחשבה יתיאשו מן הגאולה ושוב האמינו ע"פ דברי הנביאים ליקח מוסר ממה שאירע לאבותם אברהם ושרה:
לא תפרח זה אברהם. שלא היה ראוי להוליד ולהוציא פרח משרה:
כבכורה בתאנה כו'. ודרשי' לה בג' אבות כדלעיל ריש פ' מ"ו:
אשתך כגפן פוריה. שהמשיל האשה לגפן:
כחש מעשה זית אותן המלאכים כו'. פי' שבאה מתחלה להכחיש את דברי המלאכים המבשרים שבאו להאיר פניה כזית משום שדמות לא עשו אוכל לפי ששדיה היו מתים שלהיותה איילונית היו שדיה צומקים כשדי אדם. שזה אחד מסימני האיילונית כדאי' ביבמות ודריש שדמות שדי מות:
גזר ממכלה צאן אלו ישראל כו'. פי' ישראל שנקראו צאן היו גזורים ונכרתים ממנה. שחששה שרה שלא יעמדו ממנה. ואין בקר. ישראל שנקרא בקר כדמפרש. נתיאשה שלא יעמדו ממנה:
המד"א ואפרים. היינו המון ישראל שנקראו בשם אפרים:
חזרה שרה ואמרה כו'. פירש גם סיפא דקרא ואני בה' אעלוזה לפי הרמז הזה. ואמר חזרה שרה ואמרה מה אני מובדה סברי מן בריי. ומה הוא זה שאני מאבד תקותי מן בוראי. אלא ואני בה' אעלוזה וגו'. וזה היה אחר שהוכיחה אברהם:
אלא וה' פקד את שרה. דהו"ל לומר ויפקוד ה' את שרה אלא ה"ק וה' גם כן לא עזב חסדו כמו שהיא לא אבדה תקותה:
יבש חציר כו'. רמז בו לענין אבימלך ואברהם אשר היה סימן לבנים. וכמו שאברהם ראה במפלת אבימלך שציערו. ופקדו ה'. כן יהי' לישראל עם גוג ומגוג (יפה תואר):
יבש חצירו של אבימלך. שנא' כי עצור עצר ה' וגו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |