עץ יוסף על בראשית רבה/מט/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''זכר צדיק לברכה.''' | '''זכר צדיק לברכה.''' דליכא למימר דה"ק שהצדיק יתברך מן השמים ובהיפך הרשע יקולל. דא"כ למה דקדק לומר לשון זכר ושם. אלא ללמדך שכל הזוכר את הצדיק צריך לברכו. והמזכיר שם הרשע צריך לקללו {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''דומים לכלי קוריים.''' | '''דומים לכלי קוריים.''' מדקאמר ירקב ולא קאמר לקללה רמיז נמי אהא. כדאמר בפרק הממונה מאי ושם רשעים ירקב כו' דלא מסקי בשמייהו: | ||
'''לכלי קוריים.''' | '''לכלי קוריים.''' פרש"י כלי אורגים. ובמדרש קהלת משמע שהם בגדים חשובים. והמעריך פי' הם כלים מן לוחות עץ שכל זמן שאדם משתמש בהם הם עומדים בתקונם. ואם מניחם הם מתרפים שהם מתייבשים ומתכווצין ומעלים חלודה ורקבון. וכן הוא ג"כ המידה בשם רשעים שבהיות בני אדם משתמשים בשמותם לקרותם בשמם בהיותם בחיים שמותם מתקיים. אבל לאחר מותם שמם נאבד ואינו מתקיים לפי שאין משתמשים לקרות אחרים בשמם: | ||
'''חי הוה.''' | '''חי הוה.''' ואע"ג דהשתא מיהת מת הוה כיון דבסדר הכתובים חי הוא לא יכון לומר שחיק טמיא כלו' ימחו וישחקו עצמותיו: | ||
'''כי הוה מטי להמן.''' | '''כי הוה מטי להמן.''' ולא מפליג בין המן דקודם תליה לאחר תליה. דכיון דלא היה מלך מותר לקללו אף בחייו: | ||
'''וארורים בניו.''' | '''וארורים בניו.''' כי הוה מטי לבניו נמי הוה אמר עלייהו ארורים. ובאסתר רבתי אמר ג"כ על זרש: | ||
'''חרבונא זכור לטוב.''' | '''חרבונא זכור לטוב.''' דס"ל דאליהו הוא שנדמה לחרבונה: | ||
'''אלא ס' רבוא.''' | '''אלא ס' רבוא.''' כדכתיב את בית ישראל. ואיכא למימר שאני רבים דנפיש זכותייהו: | ||
'''ואברהם היה יהיה.''' | '''ואברהם היה יהיה.''' ואע"ג דאיכא למימר שאני אברהם דנפיש זכותיה מ"מ מדכתיב כפל היו יהיה בא לרבות גם בניו להתברך כיוצא בו בזכירתם אפילו יחידים {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־13:19, 19 בינואר 2021
|
מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
זכר צדיק לברכה. דליכא למימר דה"ק שהצדיק יתברך מן השמים ובהיפך הרשע יקולל. דא"כ למה דקדק לומר לשון זכר ושם. אלא ללמדך שכל הזוכר את הצדיק צריך לברכו. והמזכיר שם הרשע צריך לקללו (יפה תואר):
דומים לכלי קוריים. מדקאמר ירקב ולא קאמר לקללה רמיז נמי אהא. כדאמר בפרק הממונה מאי ושם רשעים ירקב כו' דלא מסקי בשמייהו:
לכלי קוריים. פרש"י כלי אורגים. ובמדרש קהלת משמע שהם בגדים חשובים. והמעריך פי' הם כלים מן לוחות עץ שכל זמן שאדם משתמש בהם הם עומדים בתקונם. ואם מניחם הם מתרפים שהם מתייבשים ומתכווצין ומעלים חלודה ורקבון. וכן הוא ג"כ המידה בשם רשעים שבהיות בני אדם משתמשים בשמותם לקרותם בשמם בהיותם בחיים שמותם מתקיים. אבל לאחר מותם שמם נאבד ואינו מתקיים לפי שאין משתמשים לקרות אחרים בשמם:
חי הוה. ואע"ג דהשתא מיהת מת הוה כיון דבסדר הכתובים חי הוא לא יכון לומר שחיק טמיא כלו' ימחו וישחקו עצמותיו:
כי הוה מטי להמן. ולא מפליג בין המן דקודם תליה לאחר תליה. דכיון דלא היה מלך מותר לקללו אף בחייו:
וארורים בניו. כי הוה מטי לבניו נמי הוה אמר עלייהו ארורים. ובאסתר רבתי אמר ג"כ על זרש:
חרבונא זכור לטוב. דס"ל דאליהו הוא שנדמה לחרבונה:
אלא ס' רבוא. כדכתיב את בית ישראל. ואיכא למימר שאני רבים דנפיש זכותייהו:
ואברהם היה יהיה. ואע"ג דאיכא למימר שאני אברהם דנפיש זכותיה מ"מ מדכתיב כפל היו יהיה בא לרבות גם בניו להתברך כיוצא בו בזכירתם אפילו יחידים (נזר הקודש):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |