עץ יוסף על בראשית רבה/כו/ז: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''שבע שמות נקראו להם''' | '''שבע שמות נקראו להם''' המורים על גבורתם. דכתיב בפרשה דברים האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים רפאים יחשבו אף הם כענקים והמואבים יקראו להם אמים. וכתיב תו התם רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזומים עם גדול רב ורם כענקים. ובפרשת שלח לך כתיב ושם ראינו את הנפילים בני ענק. והכא כתיב הנפילים היו בארץ וגו' ועוד כתיב {{ממ|דברים ב י}} והעוים. ודעת המדרש שמ"ש והעוים פירושו שהם עם גדול כענקים ועל כן ישבו בחצרים {{ממ|ועיין ב[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפ"ת]] וב[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]}}: | ||
'''גבורים כו' מוח קליתו כו'''' | '''גבורים כו' מוח קליתו כו'''' פי' שנקראו גבורים בשיעור הגוף שמוח קוליתו {{ממ|פי' המוח שבעצם הירך החלול}} של אחד מהם היה נמדד י"ח אמה. ועיקר גבורת האדם ע"י העצמות והמוח. ומיהו אית ספרים דלא גרסי הכא כלל מלת גבורים וקאי ארפאים דבסמוך שנראו גבורים בשיעור הגוף שמוח קוליתו כו' והכרת פניהם ענתה בם על גבורתם {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''מנתרומין''' | '''מנתרומין''' פי' במוסף הערוך מחרידים ומטילים אימה: | ||
'''מגיסטי מלחמה''' | '''מגיסטי מלחמה''' בל"י גדולים וראשי העם {{ממ|מוסף הערוך}} האחשדרפנים תרגום מגיסטרים: | ||
'''ענקים''' | '''ענקים''' תכשיטין כמ"ש משלי א' וענקים לגרגרותיך: | ||
'''ענקים ע"ג ענקים''' | '''ענקים ע"ג ענקים''' שלפי שהיו רמים וגבוהים היו בעלי צואר גדול שיכולין לתת כמה ענקים לגרגרותם. אי נמי שהיו עשירים מאד כי איש זרוע לו הארץ {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''עונקים גלגל חמה''' | '''עונקים גלגל חמה''' פי' שהיו מרימים צוארם בגאוה נגד גלגל החמה ואמרו אין אנו צריכים וחפצים בזוהרך אלא תן לנו מטר ובפירש"י שהיו עושים חמנים ואלילים להוריד עי"ז את המטר כמעשה בעלי הצאב"ה: | ||
'''שצדו את העולם כו'''' | '''שצדו את העולם כו'''' שעשאוהו שממה במבול ע"י הגזל והחמס ורציחה ושאר חטאים שעשו: | ||
'''ושהוצדו מן העולם''' | '''ושהוצדו מן העולם''' שנעשה שממה מן העולם במבול. ואע"פ שהראשונים כבר ספו תמו במבול. מ"מ גם אלו היו בדוגמת הראשונים: | ||
'''המד"א עוה עוה כו'''' | '''המד"א עוה עוה כו'''' שפירושו מלשון חרבה מגזירת עי השדה כדפרש"י שם. וענינו שם שתהיה עטרת המלוכה חרבה ושממה: | ||
'''שהיו בקיאים בעפרות''' | '''שהיו בקיאים בעפרות''' הכיר כל אחד לאיזה זריעה הגון או אם אינו הגון לזריעה כנחש שמאכלו עפר ומכיר בחלוף העפרות: | ||
'''לחויא אויא''' | '''לחויא אויא''' שאין קפידא בחילוף אותיות: | ||
'''שהפילו את העולם בחטאם''' | '''שהפילו את העולם בחטאם''' שחמסו וגזלו ועשו כל רע: | ||
'''ונפלו מן העולם''' | '''ונפלו מן העולם''' שנכרתו ונאבדו: | ||
'''ושמלאו את העולם כו'.''' | '''ושמלאו את העולם כו'.''' כדרך הזונות המפילים נפלים להסתיר קלונם: | ||
'''אחראי לא ילפון מן קדמאי כו'''' | '''אחראי לא ילפון מן קדמאי כו'''' דורש שהכתוב מתמיה שמאחר שנענשו דור אנוש היה להם לדור המבול ללמוד ולא למדו. ומ"ש שדור הפלגה לא למדו מדור המבול דורש מפסוק שלהלן בסוף נח ויולדו להם בנים אחר המבול כמפורש לקמן פ' ל"ח בהדיא: | ||
'''מעמדת בחור כיוצא בו''' | '''מעמדת בחור כיוצא בו''' כלו' כמו הנואף. ודייק מדלא כתיב ויולדו מהן וכתיב ויולדו להן ללמד שילדו כמותן {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''גם בני בלי שם''' | '''גם בני בלי שם''' וס"ד נכאו מן הארץ והיינו דור המבול שנאבדו מן העולם. וכאן קורא אותם אנשי השם: | ||
'''אלא שהשימו''' | '''אלא שהשימו''' לשון שממה. וכן שם לשון שממה: | ||
'''אנשים''' | '''אנשים''' שנתפרשו שמותם. כלו' אלו דומים להאנשים הנקובים בשמותם במ"א: | ||
'''ומי שפירש מעשיהם כו'''' | '''ומי שפירש מעשיהם כו'''' וכאילו אמר המה הגבורים כו'. ומי פירש מעשיהם אנשי השם כו': | ||
'''אילו לא בא איוב''' | '''אילו לא בא איוב''' פי' ספר איוב שנמצא בו סיפור הצלחת הרשעים של דור המבול שנאבדו מן העולם {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''אליהוא בן ברכאל הבוזי''' | '''אליהוא בן ברכאל הבוזי''' בס' איוב: | ||
'''כל אורה שנא' באליהוא''' | '''כל אורה שנא' באליהוא''' הן פורש עליו אורו. על כפים כסה אור. ואורו על כנפות הארץ. יפיץ ענן אורו. ועתה לא ראו אור. מדבר בירידת גשמים. והוא מלשון כי טל אורות עליך שהוא מטר: | ||
'''קשה היא המחלוקת''' | '''קשה היא המחלוקת''' שמ"ש אנשי השם ללמד על דור המבול שהיו בעלי מחלוקת נוסף על רשעתם וחלק לבם ונאשמו: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:13, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שבע שמות נקראו להם המורים על גבורתם. דכתיב בפרשה דברים האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים רפאים יחשבו אף הם כענקים והמואבים יקראו להם אמים. וכתיב תו התם רפאים ישבו בה לפנים והעמונים יקראו להם זמזומים עם גדול רב ורם כענקים. ובפרשת שלח לך כתיב ושם ראינו את הנפילים בני ענק. והכא כתיב הנפילים היו בארץ וגו' ועוד כתיב (דברים ב י) והעוים. ודעת המדרש שמ"ש והעוים פירושו שהם עם גדול כענקים ועל כן ישבו בחצרים (ועיין ביפ"ת ובנזה"ק):
גבורים כו' מוח קליתו כו' פי' שנקראו גבורים בשיעור הגוף שמוח קוליתו (פי' המוח שבעצם הירך החלול) של אחד מהם היה נמדד י"ח אמה. ועיקר גבורת האדם ע"י העצמות והמוח. ומיהו אית ספרים דלא גרסי הכא כלל מלת גבורים וקאי ארפאים דבסמוך שנראו גבורים בשיעור הגוף שמוח קוליתו כו' והכרת פניהם ענתה בם על גבורתם (נזר הקודש):
מנתרומין פי' במוסף הערוך מחרידים ומטילים אימה:
מגיסטי מלחמה בל"י גדולים וראשי העם (מוסף הערוך) האחשדרפנים תרגום מגיסטרים:
ענקים תכשיטין כמ"ש משלי א' וענקים לגרגרותיך:
ענקים ע"ג ענקים שלפי שהיו רמים וגבוהים היו בעלי צואר גדול שיכולין לתת כמה ענקים לגרגרותם. אי נמי שהיו עשירים מאד כי איש זרוע לו הארץ (יפה תואר):
עונקים גלגל חמה פי' שהיו מרימים צוארם בגאוה נגד גלגל החמה ואמרו אין אנו צריכים וחפצים בזוהרך אלא תן לנו מטר ובפירש"י שהיו עושים חמנים ואלילים להוריד עי"ז את המטר כמעשה בעלי הצאב"ה:
שצדו את העולם כו' שעשאוהו שממה במבול ע"י הגזל והחמס ורציחה ושאר חטאים שעשו:
ושהוצדו מן העולם שנעשה שממה מן העולם במבול. ואע"פ שהראשונים כבר ספו תמו במבול. מ"מ גם אלו היו בדוגמת הראשונים:
המד"א עוה עוה כו' שפירושו מלשון חרבה מגזירת עי השדה כדפרש"י שם. וענינו שם שתהיה עטרת המלוכה חרבה ושממה:
שהיו בקיאים בעפרות הכיר כל אחד לאיזה זריעה הגון או אם אינו הגון לזריעה כנחש שמאכלו עפר ומכיר בחלוף העפרות:
לחויא אויא שאין קפידא בחילוף אותיות:
שהפילו את העולם בחטאם שחמסו וגזלו ועשו כל רע:
ונפלו מן העולם שנכרתו ונאבדו:
ושמלאו את העולם כו'. כדרך הזונות המפילים נפלים להסתיר קלונם:
אחראי לא ילפון מן קדמאי כו' דורש שהכתוב מתמיה שמאחר שנענשו דור אנוש היה להם לדור המבול ללמוד ולא למדו. ומ"ש שדור הפלגה לא למדו מדור המבול דורש מפסוק שלהלן בסוף נח ויולדו להם בנים אחר המבול כמפורש לקמן פ' ל"ח בהדיא:
מעמדת בחור כיוצא בו כלו' כמו הנואף. ודייק מדלא כתיב ויולדו מהן וכתיב ויולדו להן ללמד שילדו כמותן (נזר הקודש):
גם בני בלי שם וס"ד נכאו מן הארץ והיינו דור המבול שנאבדו מן העולם. וכאן קורא אותם אנשי השם:
אלא שהשימו לשון שממה. וכן שם לשון שממה:
אנשים שנתפרשו שמותם. כלו' אלו דומים להאנשים הנקובים בשמותם במ"א:
ומי שפירש מעשיהם כו' וכאילו אמר המה הגבורים כו'. ומי פירש מעשיהם אנשי השם כו':
אילו לא בא איוב פי' ספר איוב שנמצא בו סיפור הצלחת הרשעים של דור המבול שנאבדו מן העולם (נזר הקודש):
אליהוא בן ברכאל הבוזי בס' איוב:
כל אורה שנא' באליהוא הן פורש עליו אורו. על כפים כסה אור. ואורו על כנפות הארץ. יפיץ ענן אורו. ועתה לא ראו אור. מדבר בירידת גשמים. והוא מלשון כי טל אורות עליך שהוא מטר:
קשה היא המחלוקת שמ"ש אנשי השם ללמד על דור המבול שהיו בעלי מחלוקת נוסף על רשעתם וחלק לבם ונאשמו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |