עץ יוסף על בראשית רבה/יג/י: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''ממימי אוקינוס''' | '''ממימי אוקינוס''' שהענן העולה מן הים שואב ממי הים ועולה וזורק על הארץ {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''ואד יעלה מן הארץ''' | '''ואד יעלה מן הארץ''' ואע"ג דהאי קרא משתעי קודם יצירת אדה"ר שהיתה הארץ שותה מלמטה. מ"מ מדלא כתיב ואד הארץ עלה רמז נמי אלעתיד {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''לאומים מלוחים הן''' | '''לאומים מלוחים הן''' והחוש מעיד שהגשמים מתוקים לחיך: | ||
'''מתמתקין הם בעבים''' | '''מתמתקין הם בעבים''' דאילו נשארו כך במליחותם לא היה תבואה גדילה מהם. אלא שע"י תנועות העבים יזדככו ויפרד מהם חלק המליחה שבתוכן. וירדו גשמים מחלק הזך והמיתוק {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''אשר יזלו שחקים''' | '''אשר יזלו שחקים''' פי' היכן הם נוזלים בעבים שנקראו שחקים לפי ששוחקים את המים כדלקמן. ששם בעבים הם נעשים נוזלים פירוש מתוקים כדאי' במכילתא אין נוזלים אלא מתוקים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''מן העליונים''' | '''מן העליונים''' פי' ממים העליונים. וההיא דלעיל בפ"ד סימן ב' דאמר ופירותיהם אלו מי גשמים אתיא כרבי יהושע {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''והעננים מתגברין''' | '''והעננים מתגברין''' כלומר והא דכתיב ואד יעלה מן הארץ. היינו שהעננים מתגברין לעלות לשאוב מלמעלה: | ||
'''ומקבלין אותן כמפי הנוד''' | '''ומקבלין אותן כמפי הנוד''' בגמרא אמר ופותחין פיהם כנאד. וזו היא גירסא הנכונה שענן המקבל ראוי לדמותו לנאד שמתקשר בו הגשם ואינו נתך. ואפשר דגם כאן צ"ל כמו פי הנאד. וכן הוא במדרש קהלת {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''יזוקו מטר לאדו''' | '''יזוקו מטר לאדו''' מלשון זיקים היינו נאדות. שהנוד יקרא כן בלשון הגמרא: | ||
'''וחושרין אותן כו'''' | '''וחושרין אותן כו'''' פי' העבים משירין המים לארץ כל טפה וטפה בפנ עצמה ככברה שכוברין בה החטים שכל אחד יוצא מנקב מיוחד: | ||
'''כמין כברה''' | '''כמין כברה''' דמיונו לכברה לפי שירידת הגשמים על ידי תנועות העבים ככברה ועם כל זה אין הטפות מתערבות {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''ואין טפה נוגעת בחברתה''' | '''ואין טפה נוגעת בחברתה''' דאל"כ לא יצליח שתשחת הארץ בגשמים כדאמר בפ"ק דב"ב על פסוק מי פלג לשטף תעלה ע"ש: | ||
'''למה הוא קורא''' | '''למה הוא קורא''' פי' למה קורא להעבים שחקים: | ||
'''שוחקין את המים''' | '''שוחקין את המים''' לטיפות דקות: | ||
'''כהדין מסוסא''' | '''כהדין מסוסא''' כלומר שהוא כמו ההמסס ששוחק וטוחן את המאכל: | ||
'''כדקין הללו''' | '''כדקין הללו''' פרש"י הדקין ששוחקין המאכל היטיב מפני שמקומן צר ואם אין המאכל הדק היטב אין יכול ליכנס דרך שם. ועיין בשוח"ט מזמור י"ח: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:11, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש יפה תואר
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ממימי אוקינוס שהענן העולה מן הים שואב ממי הים ועולה וזורק על הארץ (יפה תואר):
ואד יעלה מן הארץ ואע"ג דהאי קרא משתעי קודם יצירת אדה"ר שהיתה הארץ שותה מלמטה. מ"מ מדלא כתיב ואד הארץ עלה רמז נמי אלעתיד (נזר הקודש):
לאומים מלוחים הן והחוש מעיד שהגשמים מתוקים לחיך:
מתמתקין הם בעבים דאילו נשארו כך במליחותם לא היה תבואה גדילה מהם. אלא שע"י תנועות העבים יזדככו ויפרד מהם חלק המליחה שבתוכן. וירדו גשמים מחלק הזך והמיתוק (יפה תואר):
אשר יזלו שחקים פי' היכן הם נוזלים בעבים שנקראו שחקים לפי ששוחקים את המים כדלקמן. ששם בעבים הם נעשים נוזלים פירוש מתוקים כדאי' במכילתא אין נוזלים אלא מתוקים (יפה תואר):
מן העליונים פי' ממים העליונים. וההיא דלעיל בפ"ד סימן ב' דאמר ופירותיהם אלו מי גשמים אתיא כרבי יהושע (יפה תואר):
והעננים מתגברין כלומר והא דכתיב ואד יעלה מן הארץ. היינו שהעננים מתגברין לעלות לשאוב מלמעלה:
ומקבלין אותן כמפי הנוד בגמרא אמר ופותחין פיהם כנאד. וזו היא גירסא הנכונה שענן המקבל ראוי לדמותו לנאד שמתקשר בו הגשם ואינו נתך. ואפשר דגם כאן צ"ל כמו פי הנאד. וכן הוא במדרש קהלת (יפה תואר):
יזוקו מטר לאדו מלשון זיקים היינו נאדות. שהנוד יקרא כן בלשון הגמרא:
וחושרין אותן כו' פי' העבים משירין המים לארץ כל טפה וטפה בפנ עצמה ככברה שכוברין בה החטים שכל אחד יוצא מנקב מיוחד:
כמין כברה דמיונו לכברה לפי שירידת הגשמים על ידי תנועות העבים ככברה ועם כל זה אין הטפות מתערבות (יפה תואר):
ואין טפה נוגעת בחברתה דאל"כ לא יצליח שתשחת הארץ בגשמים כדאמר בפ"ק דב"ב על פסוק מי פלג לשטף תעלה ע"ש:
למה הוא קורא פי' למה קורא להעבים שחקים:
שוחקין את המים לטיפות דקות:
כהדין מסוסא כלומר שהוא כמו ההמסס ששוחק וטוחן את המאכל:
כדקין הללו פרש"י הדקין ששוחקין המאכל היטיב מפני שמקומן צר ואם אין המאכל הדק היטב אין יכול ליכנס דרך שם. ועיין בשוח"ט מזמור י"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |