מתנות כהונה על במדבר רבה/ט/מה: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''ומתרגמינן סטו.''' | '''ומתרגמינן סטו.''' לשון סוטה דכתיב בקרא: | ||
'''[תקראי וגו'''' | '''[תקראי וגו'''' גרסי': | ||
'''שמעבירי' את זרעם לפניה באש''' | '''שמעבירי' את זרעם לפניה באש''' גרסינן]: | ||
'''שכבר הרגו כו'.''' | '''שכבר הרגו כו'.''' לפיכך לא נמצא נביא שיוכיחם מפני האימה וע"ל בפ' כי תשא: | ||
'''לכלות הטובים וכו'.''' | '''לכלות הטובים וכו'.''' שאע"פ שלא עבדוהו לא היו ראוים לינצל ואולי על שלא מיחו בידם כי רבים היו הכשרים. והכי מוכח לקמן: | ||
ה"ג לפי שבדיבור לא יהיה רמז כו'. וזה במה שכתוב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים והוא רמז לארבע מלכיות כי בבל ומדי נחשבים לגלות אחת בעבור שלא היה הפסק גאולה ביניהם כדאיתא לעיל בשמות רבה פ' נ"א ומכל מקום המלכיות עצמם היו חלוקים וכן כתוב על שלשים ועל רבעים שלשים מצד הגלות ורבעים מצד המלכיות. ועי' לקמן ותמצא כי כן הוא: | ה"ג לפי שבדיבור לא יהיה רמז כו'. וזה במה שכתוב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים והוא רמז לארבע מלכיות כי בבל ומדי נחשבים לגלות אחת בעבור שלא היה הפסק גאולה ביניהם כדאיתא לעיל בשמות רבה פ' נ"א ומכל מקום המלכיות עצמם היו חלוקים וכן כתוב על שלשים ועל רבעים שלשים מצד הגלות ורבעים מצד המלכיות. ועי' לקמן ותמצא כי כן הוא: | ||
'''שבדיבור לא יהיה לישראל וכו'.''' | '''שבדיבור לא יהיה לישראל וכו'.''' פירוש אם מקיימים דיבור לא יהיה להיות נשמרים מלעבוד עבודת כוכבים כמה שנאמר ועושה חסד וגו' ולשומרי מצותי והנזהר מעבודת כוכבים כמקיים כל התורה: | ||
'''לבוערים.''' | '''לבוערים.''' לשון טפשות כמו נבער מדעת שמחזיקים אותה לשטות והבל וריק או הוא לשון ביטול וביעור: | ||
'''[כמו שנא' פוקד''' | '''[כמו שנא' פוקד''' גרסי': | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:46, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומתרגמינן סטו. לשון סוטה דכתיב בקרא:
[תקראי וגו' גרסי':
שמעבירי' את זרעם לפניה באש גרסינן]:
שכבר הרגו כו'. לפיכך לא נמצא נביא שיוכיחם מפני האימה וע"ל בפ' כי תשא:
לכלות הטובים וכו'. שאע"פ שלא עבדוהו לא היו ראוים לינצל ואולי על שלא מיחו בידם כי רבים היו הכשרים. והכי מוכח לקמן:
ה"ג לפי שבדיבור לא יהיה רמז כו'. וזה במה שכתוב פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים והוא רמז לארבע מלכיות כי בבל ומדי נחשבים לגלות אחת בעבור שלא היה הפסק גאולה ביניהם כדאיתא לעיל בשמות רבה פ' נ"א ומכל מקום המלכיות עצמם היו חלוקים וכן כתוב על שלשים ועל רבעים שלשים מצד הגלות ורבעים מצד המלכיות. ועי' לקמן ותמצא כי כן הוא:
שבדיבור לא יהיה לישראל וכו'. פירוש אם מקיימים דיבור לא יהיה להיות נשמרים מלעבוד עבודת כוכבים כמה שנאמר ועושה חסד וגו' ולשומרי מצותי והנזהר מעבודת כוכבים כמקיים כל התורה:
לבוערים. לשון טפשות כמו נבער מדעת שמחזיקים אותה לשטות והבל וריק או הוא לשון ביטול וביעור:
[כמו שנא' פוקד גרסי':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |