מתנות כהונה על בראשית רבה/צח/כ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(←‏top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''עכסילו.''' כתב באב"א כוכב כסיל והוא קבוע במזל קשת והוא חם מאד וכן יוסף נתחמם מאד וקרוב היה להיות קשתו ננערת:
'''עכסילו.''' כתב באב"א כוכב כסיל והוא קבוע במזל קשת והוא חם מאד וכן יוסף נתחמם מאד וקרוב היה להיות קשתו ננערת:


'''להדחות.''' להיות נדחה מבין האיתנים גדולי מלכות ולהיותך בבית האסורים ודרש ותשב לשון ביטול ושביתה כד"א תשביתו שאור:
'''להדחות.''' להיות נדחה מבין האיתנים גדולי מלכות ולהיותך בבית האסורים ודרש ותשב לשון ביטול ושביתה כד"א תשביתו שאור:


ה"ג א"ר שמואל:
ה"ג א"ר שמואל:


'''הקשת.''' בלשון נקי מדבר:
'''הקשת.''' בלשון נקי מדבר:


'''דרך צפורניו.''' במה שכבש מעיינו לבטל חזקו וקשיותו:
'''דרך צפורניו.''' במה שכבש מעיינו לבטל חזקו וקשיותו:


'''ראה וצינן דמו.''' דייק מדכתיב מידי אביר יעקב כן הוא במדרש שמואל ובירושלמי בהדיא:
'''ראה וצינן דמו.''' דייק מדכתיב מידי אביר יעקב כן הוא במדרש שמואל ובירושלמי בהדיא:


ה"ג בירושלמי בפרק שני דמסכת הוריות אף איקונין של אמו ראה וצינן את דמו משם רועה אבן ישראל ע"כ ודרש אבן ישראל על רחל כי היא היתה אבן פנה ועקרת בית ישראל אבינו לפי זה נראה שחסר הספר וצ"ל איקונין של אמו ראה וצינן דמו משם רועה אבן ישראל אבן ישראל ראה וצינן דמו ודרש רועה כמו ראה בחילוף אל"ף בעיי"ן כמשפט אותיות אחה"ע ומשם מאותו זכות זכה למלכות וכמו שדרשו צואר שלא פשט לעבירה יבא וילבש רביד כו'. עד שעל ידי זה נתפרנסו כל בית ישראל וזאת היתה בסבת מאל כו':
ה"ג בירושלמי בפרק שני דמסכת הוריות אף איקונין של אמו ראה וצינן את דמו משם רועה אבן ישראל ע"כ ודרש אבן ישראל על רחל כי היא היתה אבן פנה ועקרת בית ישראל אבינו לפי זה נראה שחסר הספר וצ"ל איקונין של אמו ראה וצינן דמו משם רועה אבן ישראל אבן ישראל ראה וצינן דמו ודרש רועה כמו ראה בחילוף אל"ף בעיי"ן כמשפט אותיות אחה"ע ומשם מאותו זכות זכה למלכות וכמו שדרשו צואר שלא פשט לעבירה יבא וילבש רביד כו'. עד שעל ידי זה נתפרנסו כל בית ישראל וזאת היתה בסבת מאל כו':


'''זו אזכרות כו'.''' לפי הענין שם מקום בגובה ההרים:
'''זו אזכרות כו'.''' לפי הענין שם מקום בגובה ההרים:


'''בית שאן.''' שם מקום בעמק של בית שאן ושם היו פירות טובים מאד:
'''בית שאן.''' שם מקום בעמק של בית שאן ושם היו פירות טובים מאד:


'''טפילה לה.''' טפלו ודבקו אחריה כדמפרש ואזיל:
'''טפילה לה.''' טפלו ודבקו אחריה כדמפרש ואזיל:


'''יתברכון כו'.''' יהיו מבורכים הדדים שכן הניקו בן חכם ויתברכו המעיים שכן הוציאו בן חכם וכן תרגם תרגום ירושלמי:
'''יתברכון כו'.''' יהיו מבורכים הדדים שכן הניקו בן חכם ויתברכו המעיים שכן הוציאו בן חכם וכן תרגם תרגום ירושלמי:


ברכות אביך וגו' גרסינן:
ברכות אביך וגו' גרסינן:


'''ללמד.''' נראה דצ"ל על מלמדי ועל מעבדני והורי דרש לשון הריון כלומר האבות מעבדיי פירוש האבות כד"א הלא הוא אביך קנך הוא עשך וכתיב וחבל את מעשי ידיך ודרשו חכמים ז"ל איזה מעשה ידיו של אדם זה בניו ובנותיו וכה"ג הוא דכתיב ישמח ישראל בעושיו כפי מדרש הזוהר בפרשת פנחס וגם דרשו לשון הוראה כלומר רבותיו שם ועבר שלמדוהו תורה ובודאי לא יצא מהם בלא ברכה ועי' לעיל ריש פרשה ס"ח:
'''ללמד.''' נראה דצ"ל על מלמדי ועל מעבדני והורי דרש לשון הריון כלומר האבות מעבדיי פירוש האבות כד"א הלא הוא אביך קנך הוא עשך וכתיב וחבל את מעשי ידיך ודרשו חכמים ז"ל איזה מעשה ידיו של אדם זה בניו ובנותיו וכה"ג הוא דכתיב ישמח ישראל בעושיו כפי מדרש הזוהר בפרשת פנחס וגם דרשו לשון הוראה כלומר רבותיו שם ועבר שלמדוהו תורה ובודאי לא יצא מהם בלא ברכה ועי' לעיל ריש פרשה ס"ח:


'''מה שנתאוו כו'.''' עי' בפי' רש"י ולהלן בפ' וזאת הברכה:
'''מה שנתאוו כו'.''' עי' בפי' רש"י ולהלן בפ' וזאת הברכה:


תבואתה גרסינן:
תבואתה גרסינן:


'''תבואתה תאכל כו'.''' כלומר הפירות אכל בעולם הזה:
'''תבואתה תאכל כו'.''' כלומר הפירות אכל בעולם הזה:


'''והקרן כו'.''' תהיין דרש דבר שהוא בהוייתו וקיומו בלי שינוי וחילוף וזהו עולם הקיים:
'''והקרן כו'.''' תהיין דרש דבר שהוא בהוייתו וקיומו בלי שינוי וחילוף וזהו עולם הקיים:


'''ועשו אותו נזיר.''' מרוחק ומנוזר מהם כד"א נזורו אחור:
'''ועשו אותו נזיר.''' מרוחק ומנוזר מהם כד"א נזורו אחור:


'''כלילהון.''' עטרה ונזר שלהם:
'''כלילהון.''' עטרה ונזר שלהם:


הכי גרסינן עמו עמו שתו ועיין לעיל פרשה צ"ו:
הכי גרסינן עמו עמו שתו ועיין לעיל פרשה צ"ו:


{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־12:19, 19 בינואר 2021

מתנות כהונה על בראשית רבהTriangleArrow-Left.png צח TriangleArrow-Left.png כ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עכסילו. כתב באב"א כוכב כסיל והוא קבוע במזל קשת והוא חם מאד וכן יוסף נתחמם מאד וקרוב היה להיות קשתו ננערת:

להדחות. להיות נדחה מבין האיתנים גדולי מלכות ולהיותך בבית האסורים ודרש ותשב לשון ביטול ושביתה כד"א תשביתו שאור:

ה"ג א"ר שמואל:

הקשת. בלשון נקי מדבר:

דרך צפורניו. במה שכבש מעיינו לבטל חזקו וקשיותו:

ראה וצינן דמו. דייק מדכתיב מידי אביר יעקב כן הוא במדרש שמואל ובירושלמי בהדיא:

ה"ג בירושלמי בפרק שני דמסכת הוריות אף איקונין של אמו ראה וצינן את דמו משם רועה אבן ישראל ע"כ ודרש אבן ישראל על רחל כי היא היתה אבן פנה ועקרת בית ישראל אבינו לפי זה נראה שחסר הספר וצ"ל איקונין של אמו ראה וצינן דמו משם רועה אבן ישראל אבן ישראל ראה וצינן דמו ודרש רועה כמו ראה בחילוף אל"ף בעיי"ן כמשפט אותיות אחה"ע ומשם מאותו זכות זכה למלכות וכמו שדרשו צואר שלא פשט לעבירה יבא וילבש רביד כו'. עד שעל ידי זה נתפרנסו כל בית ישראל וזאת היתה בסבת מאל כו':

זו אזכרות כו'. לפי הענין שם מקום בגובה ההרים:

בית שאן. שם מקום בעמק של בית שאן ושם היו פירות טובים מאד:

טפילה לה. טפלו ודבקו אחריה כדמפרש ואזיל:

יתברכון כו'. יהיו מבורכים הדדים שכן הניקו בן חכם ויתברכו המעיים שכן הוציאו בן חכם וכן תרגם תרגום ירושלמי:

ברכות אביך וגו' גרסינן:

ללמד. נראה דצ"ל על מלמדי ועל מעבדני והורי דרש לשון הריון כלומר האבות מעבדיי פירוש האבות כד"א הלא הוא אביך קנך הוא עשך וכתיב וחבל את מעשי ידיך ודרשו חכמים ז"ל איזה מעשה ידיו של אדם זה בניו ובנותיו וכה"ג הוא דכתיב ישמח ישראל בעושיו כפי מדרש הזוהר בפרשת פנחס וגם דרשו לשון הוראה כלומר רבותיו שם ועבר שלמדוהו תורה ובודאי לא יצא מהם בלא ברכה ועי' לעיל ריש פרשה ס"ח:

מה שנתאוו כו'. עי' בפי' רש"י ולהלן בפ' וזאת הברכה:

תבואתה גרסינן:

תבואתה תאכל כו'. כלומר הפירות אכל בעולם הזה:

והקרן כו'. תהיין דרש דבר שהוא בהוייתו וקיומו בלי שינוי וחילוף וזהו עולם הקיים:

ועשו אותו נזיר. מרוחק ומנוזר מהם כד"א נזורו אחור:

כלילהון. עטרה ונזר שלהם:

הכי גרסינן עמו עמו שתו ועיין לעיל פרשה צ"ו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף