מתנות כהונה על בראשית רבה/לא/יד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''רוב מכנסו.''' | '''רוב מכנסו.''' רוב מה שהכניס היה דבילה והטעם כדלקמן שהיה ראוי לו ולהם ונראה דר' נחמיה שבא לפרש דברי רבי אבא ולא פליג עליה: | ||
'''זמורות.''' | '''זמורות.''' של גפן להאכילם לפילים וכן חצובות להאכיל לצבאים וכן כולם. חצובות מן עשב כדאמרינן בפרק אין צדין חצובה מקטע רגליהון דרשיעיא והוא מאכל צבאים כדאיתא בפרק מפנין: | ||
'''זמורות לנטיעות.''' | '''זמורות לנטיעות.''' לכשיצא מן התיבה ויטע מהם כרמים וכן יחורים לנטיעות תאנים וכו' [וע"ל פל"ו]. יחורים הענפים מן התאנים נקראו יחורים ומן הזיתים גרופים ומן הגפנים זמורות: | ||
'''שהוא לך ולהם כו'.''' | '''שהוא לך ולהם כו'.''' וכל אלו שחשב ר"א בר כהנא ראוים לו ולהם: | ||
'''אתה עיקר.''' | '''אתה עיקר.''' שלא הכניסם רק בשביל עצמו שיטע מהם אחר כך נטיעות רק הפסולת היה נותן לבהמות וחיות אבל לא הכניסם בשבילם [וכה"ג לקמן פל"ב]: | ||
'''אין אדם כונס כו'.''' | '''אין אדם כונס כו'.''' כלומר למדתך התורה דרך ארץ שלא יכנוס אדם דבר אא"כ צריך לו לר' אבא כי טעמיה ולר' נחמיה כי טעמיה: | ||
'''זה שיכון לעשיית התיבה.''' | '''זה שיכון לעשיית התיבה.''' פירש"י ז"ל פסוק זה שכוונו כאן לעשיית התיבה כלומר מוסב ושייך על עשיית התיבה כמו שפירש"י בפירוש החומש ולקמן בס' נשא פי"ד איתא כה"ג ממש וכן לקמן פל"ב גרס זה שיכון לכנוס בהמה וכו' [וכן בשי"ר פ' ז' ג'] ולקמן פ' ל"ד זה שיכון בזכות הקרבנות כלומר פסוק זה נכתב כאן ומוסב על הקרבת הקרבנות: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־11:06, 19 בינואר 2021
מתנות כהונה על בראשית רבה 
לא יד
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש יפה תואר
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רוב מכנסו. רוב מה שהכניס היה דבילה והטעם כדלקמן שהיה ראוי לו ולהם ונראה דר' נחמיה שבא לפרש דברי רבי אבא ולא פליג עליה:
זמורות. של גפן להאכילם לפילים וכן חצובות להאכיל לצבאים וכן כולם. חצובות מן עשב כדאמרינן בפרק אין צדין חצובה מקטע רגליהון דרשיעיא והוא מאכל צבאים כדאיתא בפרק מפנין:
זמורות לנטיעות. לכשיצא מן התיבה ויטע מהם כרמים וכן יחורים לנטיעות תאנים וכו' [וע"ל פל"ו]. יחורים הענפים מן התאנים נקראו יחורים ומן הזיתים גרופים ומן הגפנים זמורות:
שהוא לך ולהם כו'. וכל אלו שחשב ר"א בר כהנא ראוים לו ולהם:
אתה עיקר. שלא הכניסם רק בשביל עצמו שיטע מהם אחר כך נטיעות רק הפסולת היה נותן לבהמות וחיות אבל לא הכניסם בשבילם [וכה"ג לקמן פל"ב]:
אין אדם כונס כו'. כלומר למדתך התורה דרך ארץ שלא יכנוס אדם דבר אא"כ צריך לו לר' אבא כי טעמיה ולר' נחמיה כי טעמיה:
זה שיכון לעשיית התיבה. פירש"י ז"ל פסוק זה שכוונו כאן לעשיית התיבה כלומר מוסב ושייך על עשיית התיבה כמו שפירש"י בפירוש החומש ולקמן בס' נשא פי"ד איתא כה"ג ממש וכן לקמן פל"ב גרס זה שיכון לכנוס בהמה וכו' [וכן בשי"ר פ' ז' ג'] ולקמן פ' ל"ד זה שיכון בזכות הקרבנות כלומר פסוק זה נכתב כאן ומוסב על הקרבת הקרבנות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |