ערך/אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף
(אתרוג ערלה ואתרוג שבלע בליעת איסור) |
(הוספה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ובעיקר הציור הקשה הפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תרמט|א"א שם]]}} שאם התבשל האתרוג הרי אתרוג מבושל אסור, וכן אם נכבש דעת המגן אברהם עצמו {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרמח#כב|סימן תרמח סקכ"ב]]}} שכבוש כמבושל{{הערה|ודלא כדעת הב"ח שם.}}, ואם רק נפל עליו איסור חם, הרי בכה"ג לא נאסר אלא הקליפה ואם כן אין לפסול בכך את האתרוג כי בכה"ג אין האיסור אוסר אלא כדי קליפה ואף אם נקלוף את האתרוג ממש עדיין יוכשר לברכה ביום הראשון. | ובעיקר הציור הקשה הפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תרמט|א"א שם]]}} שאם התבשל האתרוג הרי אתרוג מבושל אסור, וכן אם נכבש דעת המגן אברהם עצמו {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרמח#כב|סימן תרמח סקכ"ב]]}} שכבוש כמבושל{{הערה|ודלא כדעת הב"ח שם.}}, ואם רק נפל עליו איסור חם, הרי בכה"ג לא נאסר אלא הקליפה ואם כן אין לפסול בכך את האתרוג כי בכה"ג אין האיסור אוסר אלא כדי קליפה ואף אם נקלוף את האתרוג ממש עדיין יוכשר לברכה ביום הראשון. | ||
== פיטם == | |||
אתרוג שאין לו פיטם ואין לדעת אם נפל הפיטם או שאתרוג זה מזן אתרוגים שאין בו פיטם. יעויין בשער הציון {{ממ|[[שער הציון/אורח חיים/תרמח#לז|סימן תרמח סקל"ז]]}} שהביא דעת האליה רבה בשם הב"ח להחמיר ודעת הפרי מגדים להקל משום ספק ספיקא. | |||
והחכם צבי {{ממ|[[חכם צבי/ט|סימן ט]] הו"ד במשנ"ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תרמח#לג|סימן תרמח סקל"ג]]}} כתב שאם אין לו אתרוג אחר יכול ליטלו אף ביום הראשון{{הערה|ועיין קבא דקשייתא {{ממ|[[קבא דקשייתא/עה|עה]]}} מה שדן בדבריו. וע"ע ערוך השלחן {{ממ|[[ערוך השלחן/אורח חיים/תרמח#כה|סימן תרמח סכ"ה]]}}.}} | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
גרסה מ־20:00, 25 באוקטובר 2020
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
אתרוג
אסור באכילה
בגמרא בסוכה (לה.) מבואר שאתרוג ערלה וכיוצא בזה פסול כיון דבעינן לכם, וכיון שאסור באכילה אינו חשוב לכם.
ובמגן אברהם (סימן תרמט סקכ"ב) הסתפק באתרוג שבלע איסור ונאסר מחמת כן באכילה, אם נפסל בכך למצוות ארבעת המינים, או שמאחר שאינו אסור מחמת עצמו וכל איסורו מחמת סיבה צדדית דדבר אחר בלוע בו שמא יוכשר. ולמסקנה כתב המג"א שנראה שיש להכשירו בשאר ימים.
ובעיקר הציור הקשה הפרי מגדים (א"א שם) שאם התבשל האתרוג הרי אתרוג מבושל אסור, וכן אם נכבש דעת המגן אברהם עצמו (סימן תרמח סקכ"ב) שכבוש כמבושל[1], ואם רק נפל עליו איסור חם, הרי בכה"ג לא נאסר אלא הקליפה ואם כן אין לפסול בכך את האתרוג כי בכה"ג אין האיסור אוסר אלא כדי קליפה ואף אם נקלוף את האתרוג ממש עדיין יוכשר לברכה ביום הראשון.
פיטם
אתרוג שאין לו פיטם ואין לדעת אם נפל הפיטם או שאתרוג זה מזן אתרוגים שאין בו פיטם. יעויין בשער הציון (סימן תרמח סקל"ז) שהביא דעת האליה רבה בשם הב"ח להחמיר ודעת הפרי מגדים להקל משום ספק ספיקא.
והחכם צבי (סימן ט הו"ד במשנ"ב סימן תרמח סקל"ג) כתב שאם אין לו אתרוג אחר יכול ליטלו אף ביום הראשון[2]
- ↑ ודלא כדעת הב"ח שם.
- ↑ ועיין קבא דקשייתא (עה) מה שדן בדבריו. וע"ע ערוך השלחן (סימן תרמח סכ"ה).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |