בבלי/כתובות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הערת הר"ן) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''[[משנה/כתובות/א#א|בתולה נשאת]]''' ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי | '''[[משנה/כתובות/א#א|בתולה נשאת]]''' ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי | ||
שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות | שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות | ||
ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת | ביום השני וביום החמישי {{הערה|עיין בר"ן שהקשה מדוע לא הביאה המשנה גם טעם דין אלמנה.}}שאם היה לו טענת | ||
בתולים היה משכים לבית דין: {{ש}}'''גמ'''' אמר | בתולים היה משכים לבית דין: {{ש}}'''גמ'''' אמר | ||
רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני | רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני | ||
שורה 38: | שורה 38: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: כתובות]] | [[קטגוריה:תלמוד בבלי: כתובות]] |
גרסה מ־15:23, 14 בספטמבר 2020
בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי
שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות
ביום השני וביום החמישי [1]שאם היה לו טענת
בתולים היה משכים לבית דין:
גמ' אמר
רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל מפני
מה אמרו בתולה נשאת ליום הרביעי לפי
ששנינו הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו
ואוכלות בתרומה יכול הגיע זמן באחד בשבת
יהא מעלה לה מזונות לכך שנינו בתולה
נשאת ליום הרביעי אמר רב יוסף מריה
דאברהם תלי תניא בדלא תניא הי תניא והי
לא תניא הא תניא והא תניא אלא תלי תניא
דמפרש טעמא בדתניא דלא מפרש טעמא
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב יהודה
אמר שמואל מפני מה אמרו בתולה נשאת
ליום הרביעי שאם היה לו טענת בתולים היה
משכים לב"ד ותינשא באחד בשבת שאם
היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין
שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא
טורח בסעודה שלשה ימים אחד בשבת ושני
בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה ועכשיו
ששנינו שקדו אותה ששנינו הגיע זמן ולא
נישאו אוכלות משלו ואוכלות בתרומה
הגיע זמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול
לכנוס אינו מעלה לה מזונות לפיכך חלה
הוא או שחלתה היא או שפירסה נדה
אינו מעלה לה מזונות ואיכא דבעי לה
מיבעיא חלה הוא מהו התם טעמא מאי
משום דאניס והכא נמי הא אניס או דלמא
התם אניס בתקנתא דתקינו ליה רבנן הכא לא
ואם תמצי לומר חלה הוא מעלה לה מזונות
חלתה היא מהו מצי אמר לה אנא הא קאימנא
או דלמא מציא אמרה ליה נסתחפה שדהו
ואם תמצי לומר אמרה ליה נסתחפה שדהו
פירסה נדה מהו בשעת ווסתה לא תיבעי לך
- ↑ עיין בר"ן שהקשה מדוע לא הביאה המשנה גם טעם דין אלמנה.