אשל אברהם (אשכנזי)/סוד טעמים ונקודות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''זרקא מקף שופר הולך סגולתא.''' | '''זרקא מקף שופר הולך סגולתא.''' | ||
'''זרקא''' דא איהי שכינתא קדישא דאתקריאת הכי זרקא קדישא בגין דאיהי אבן יקרה דאתמר בה אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. דלזמנין אזדריקת מעילא לתתא ולזמנין מתתא לעילא, איהי י' בריש א' ואיהי יו"ד בסופה, עלה אתמר מגיד מראשית אחרית כמו שנרמז בתקונים דף נ"ז ב' ודף נ"ח א' ביוסיטא דאומר כנ"ל, ואומר וכד אית בישראל משכילים בחכמה דאיהי י' מחשבה עילאה, ידעין לזרקא לה להאי אבנא דאיהי בת יחידה לההוא אתר דאתגזרת, בגין דברתא באבא אתעבידת, הה"ד ה' בחכמה יסד ארץ. כלומר בחכמה דאיהו אבא יסד ברתא וכו'. ואומר ואע"ג דאיהי זעירא לתתא - לעילא לית לה סוף, והאי אבנא כבר נודע דאיהי בניינא דכל עלמין, ועלה אתמר אבן שלמה וצדק יהיה לך. כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"א ב' דאומר כנ"ל, ואומר וכד איהי סליקת לעילא ברישא דכל רישין, שאלין בגינה מלאכיא אי"ה מקום כבודו, דלזמנין איהו בעלה ו' בין אבא ואמא, והכי צריך לסלקא מחשבתא בצלותא בהאי תגא דאיהי אבן מוכללת ומעוטרת דאתמר בה כל הזוקף זוקף בשם. דצריך לסלקא לה לאתר דאתנטילת, דכדין כד סליקת אימא עילאה פרישת גדפהא ונטילת לה ופרחת בה עד דמטי לה לגבי בעלה, וכד סליקת ליה מתתקנא בכל עשר ספירן מתקשטת בכל תקונין ולבושין דילה כלהו מרקמן מכל גוונין דעלה, וחמש אור נהירין בה, בההוא זמנא מה כתיב בבעלה דאיהו ו' עמודא דאמצעיתא, וראיתיה לזכור ברית עולם. | '''זרקא''' דא איהי שכינתא קדישא דאתקריאת הכי זרקא קדישא בגין דאיהי אבן יקרה דאתמר בה אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. דלזמנין אזדריקת מעילא לתתא ולזמנין מתתא לעילא, איהי י' בריש א' ואיהי יו"ד בסופה, עלה אתמר מגיד מראשית אחרית כמו שנרמז בתקונים דף נ"ז ב' ודף נ"ח א' ביוסיטא דאומר כנ"ל, ואומר וכד אית בישראל משכילים בחכמה דאיהי י' מחשבה עילאה, ידעין לזרקא לה להאי אבנא דאיהי בת יחידה לההוא אתר דאתגזרת, בגין דברתא באבא אתעבידת, הה"ד ה' בחכמה יסד ארץ. כלומר בחכמה דאיהו אבא יסד ברתא וכו'. ואומר ואע"ג דאיהי זעירא לתתא - לעילא לית לה סוף, והאי אבנא כבר נודע דאיהי בניינא דכל עלמין, ועלה אתמר אבן שלמה וצדק יהיה לך. כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"א ב' דאומר כנ"ל, ואומר וכד איהי סליקת לעילא ברישא דכל רישין, שאלין בגינה מלאכיא אי"ה מקום כבודו, דלזמנין איהו בעלה ו' בין אבא ואמא, והכי צריך לסלקא מחשבתא בצלותא בהאי תגא דאיהי אבן מוכללת ומעוטרת דאתמר בה כל הזוקף זוקף בשם. דצריך לסלקא לה לאתר דאתנטילת, דכדין כד סליקת אימא עילאה פרישת גדפהא ונטילת לה ופרחת בה עד דמטי לה לגבי בעלה, וכד סליקת ליה מתתקנא בכל עשר ספירן מתקשטת בכל תקונין ולבושין דילה כלהו מרקמן מכל גוונין דעלה, וחמש אור נהירין בה, בההוא זמנא מה כתיב בבעלה דאיהו ו' עמודא דאמצעיתא, וראיתיה לזכור ברית עולם. | ||
גרסה מ־15:38, 31 באוגוסט 2020
|
< הקודם · הבא > |
אשל אברהם (אשכנזי)
סוד טעמים ונקודות
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
כיון שבמאמר פרשת תרומה דף קנ"ח שמדבר בסוד המנורה התחלנו לפרש סוד טעמים ונקודות, וכדי שלא להפסיק המאמר הנחנו מלפרש אותם שם כי אם כאן בסוף, כדי שכל חד וחד יהיה לו בנקל למצוא ולהבין סוד טעמים ונקודות בארח כלל ופרט, וגם סוד האותיות בארח כלל למה אינון מרמזים כי לא דבר רק הוא אלא אדרבא שיש בהם סודות גדולים, ובארח כלל הם סוד נ'פש ר'וח נ'שמה.
וסדר של הטעמים איהו כגוונא דא: זרקא מקף שופר הולך סגולתא פזר גדול ירח בן יומו קרני פרה געיא תלשא אזלא גריש פסק רביע שופר מהופך קדמא תרי קדמין זקף קטון זקף גדול שלשלת שני גרישין תרי טעמי דרגא תביר מאריך טרחא אתנח רפא דגש יתיב תרצא שיבולת שיבולת מפיק בהא שבא געיא געיא שבא סוף פסוק
וזה הוא כסדר הספרדים שכן הובאו בספר הזהר ובספר תקונים, ופירושם איהו כגוונא דא כפי הפירוש שפירש הרשב"י זלה"ה אחת הנה ואחת הנה, מקבילות הלולאות אשה אל אחותה.
זרקא מקף שופר הולך סגולתא.
זרקא דא איהי שכינתא קדישא דאתקריאת הכי זרקא קדישא בגין דאיהי אבן יקרה דאתמר בה אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. דלזמנין אזדריקת מעילא לתתא ולזמנין מתתא לעילא, איהי י' בריש א' ואיהי יו"ד בסופה, עלה אתמר מגיד מראשית אחרית כמו שנרמז בתקונים דף נ"ז ב' ודף נ"ח א' ביוסיטא דאומר כנ"ל, ואומר וכד אית בישראל משכילים בחכמה דאיהי י' מחשבה עילאה, ידעין לזרקא לה להאי אבנא דאיהי בת יחידה לההוא אתר דאתגזרת, בגין דברתא באבא אתעבידת, הה"ד ה' בחכמה יסד ארץ. כלומר בחכמה דאיהו אבא יסד ברתא וכו'. ואומר ואע"ג דאיהי זעירא לתתא - לעילא לית לה סוף, והאי אבנא כבר נודע דאיהי בניינא דכל עלמין, ועלה אתמר אבן שלמה וצדק יהיה לך. כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"א ב' דאומר כנ"ל, ואומר וכד איהי סליקת לעילא ברישא דכל רישין, שאלין בגינה מלאכיא אי"ה מקום כבודו, דלזמנין איהו בעלה ו' בין אבא ואמא, והכי צריך לסלקא מחשבתא בצלותא בהאי תגא דאיהי אבן מוכללת ומעוטרת דאתמר בה כל הזוקף זוקף בשם. דצריך לסלקא לה לאתר דאתנטילת, דכדין כד סליקת אימא עילאה פרישת גדפהא ונטילת לה ופרחת בה עד דמטי לה לגבי בעלה, וכד סליקת ליה מתתקנא בכל עשר ספירן מתקשטת בכל תקונין ולבושין דילה כלהו מרקמן מכל גוונין דעלה, וחמש אור נהירין בה, בההוא זמנא מה כתיב בבעלה דאיהו ו' עמודא דאמצעיתא, וראיתיה לזכור ברית עולם.