ילקוט ספורים/דברים/ראה/קיח/ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


=ילקוט הרואים=
=ילקוט הרואים=
{{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ו}}{{ממ|ירושלמי/פאה/ח/א|ירושלמי פאה פ"ח}} {{ממ|[[בבלי/כתובות/סח/א|כתובות ס"ח.]] {{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ז}}{{ממ|ירושלמי/פאה/ח/א|ירושלמי פאה פ"ח}}. {{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ח}}{{ממ|בבלי/כתובות/עז/א|כתובות ע"ז.}}
{{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ו}}{{ממ|ירושלמי/פאה/ח/א|ירושלמי פאה פ"ח}} {{ממ|[[בבלי/כתובות/סח/א|כתובות ס"ח.]]}} {{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ז}}{{ממ|ירושלמי/פאה/ח/א|ירושלמי פאה פ"ח}}. {{:טיוטה:תבנית:ילקרוע-|ח}}{{ממ|[[בבלי/כתובות/עז/א|כתובות ע"ז.]]}}


=לקט הקוצרים=
=לקט הקוצרים=

גרסה מ־21:54, 16 באוגוסט 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ילקוט ספורים TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png קיח

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


די מחסורו אשר יחסר לו (דברים טו, ח).

טיוטה:תבנית:ילקרועתנא משתמש בכלי זהב נותנים לו כלי כסף, כלי נחושת נותנים לו כלי זכוכית.

טיוטה:תבנית:ילקרועחד מן דנשייותא איתנחת מן נכסוי והוין זכין לו במאן דחסף והוא אכיל ומותיב, א"ל אסיא עיקר תבשילא לא מן גו לפסא הוא אכול מן לפסא.

טיוטה:תבנית:ילקרועההוא דאתא לקמיה דר' נחמיה אמר ליה במה אתה סועד, אמר לו בבשר שמן ויין ישן, רצונך שתגלגל עמי בעדשים, גלגל עמו בעדשים ומת, אמר אוי לו לזה שהרגו נחמיה, אדרבה אוי לו לנחמיה שהרגו לזה, מבעיא ליה אלא איהו הוא דלא איבעי ליה לפנוקי נפשיה כולי האי.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

ילקוט הרואים

טיוטה:תבנית:ילקרוע-
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ

שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ]
(ירושלמי/פאה/ח/א) (כתובות ס"ח.) טיוטה:תבנית:ילקרוע-
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ

שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ]
(ירושלמי/פאה/ח/א). טיוטה:תבנית:ילקרוע-(כתובות ע"ז.)

לקט הקוצרים

נותנין לו כלי כסף. והמותר ימלאו לו למאתיים זוז. מן אלין דנשיותא. מן בית הנשיא. איתנחת. ירד מנכסיו. במאן דחסף. בכלי חרס. והוא אכיל ומותיב. ומקיא מאכלו לחוץ שקץ לו בשביל הכלי שאכל בו. אמר ליה אסיא כו'. רופא עיקר התבשיל אינו אלא מתוך האלפס שהוא כלי חרס שהוא טוב לבריאות האדם יותר מכלי כסף ובדיל ונחשת שהן מיני מתכות, אלא ודאי מפני תפנקותך הוא, לכן אמר לו הרופא להעני טוב לך אכול מן לפסא. ההוא דאתא. עני המבקש. במה אתה סועד. מה אתה רגיל לאכול בסעודתך. לפנוקי נפשיה. לענג עצמו.