ראשי תיבות בבלי/בכורות/מח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
לאו ככתובה בשטר דמיא ודכולי עלמא אית
{{רת הוראות}}
להו דרב פפא דאמר רב פפא מלוה על
ל{{רת|או}} כ{{רת|כתובה}} ב{{רת|שטר}} ד{{רת|מיא}} ו{{רת|דכולי}} ע{{רת|למא}} א{{רת|ית}} ל{{רת|הו}} ד{{רת|רב}} פ{{רת|פא}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} פ{{רת|פא}} מ{{רת|לוה}} ע{{רת|ל}} פ{{רת|ה}} ג{{רת|ובה}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|יורשין}} ו{{רת|אינו}} ג{{רת|ובה}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|לקוחות}} ו{{רת|הכא}} ב{{רת|חמש}} ו{{רת|לא}} ב{{רת|חצי}} ח{{רת|מש}} ק{{רת|מיפלגי}} ד{{רת|ר}} ס{{רת|בר}} ח{{רת|מש}} ו{{רת|לא}} ח{{רת|צי}} ח{{רת|מש}} ו{{רת|ר'}} י{{רת|הודה}} ס{{רת|בר}} ח{{רת|מש}} ו{{רת|אפי'}} ח{{רת|צי}} ח{{רת|מש}} א{{רת|י}} ה{{רת|כי}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} נ{{רת|תחייבו}} נ{{רת|כסים}} נ{{רת|תחייב}} ג{{רת|ברא}} מ{{רת|יבעי}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|עוד}} ת{{רת|ניא}} ר{{רת|'}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} ה{{רת|אחין}} ש{{רת|חלקו}} א{{רת|ם}} י{{רת|ש}} ע{{רת|שרה}} ז{{רת|וז}} ל{{רת|זה}} ו{{רת|עשרה}} ז{{רת|וז}} ל{{רת|זה}} ח{{רת|ייבין}} ו{{רת|אם}} ל{{רת|או}} פ{{רת|טורין}} מ{{רת|אי}} ע{{רת|שרה}} ז{{רת|וז}} ל{{רת|זה}} ו{{רת|עשרה}} ז{{רת|וז}} ל{{רת|זה}} א{{רת|ילימא}} ב{{רת|ין}} ד{{רת|ירושה}} ב{{רת|ין}} ד{{רת|לקוחות}} ו{{רת|חמש}} ו{{רת|אפילו}} ח{{רת|צי}} ח{{רת|מש}} א{{רת|י}} ה{{רת|כי}} מ{{רת|אי}} א{{רת|יריא}} ע{{רת|שרה}} א{{רת|פילו}} ב{{רת|ציר}} מ{{רת|עשרה}} נ{{רת|מי}} א{{רת|לא}} פ{{רת|שיטא}} ע{{רת|שרה}} ז{{רת|וז}} ד{{רת|ירושה}} ל{{רת|זה}} ו{{רת|עשרה}} ז{{רת|וז}} ד{{רת|ירושה}} ל{{רת|זה}} א{{רת|למא}} ח{{רת|מש}} ו{{רת|לא}} ח{{רת|צי}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|בירא}} ל{{רת|יה}} א{{רת|לא}} ד{{רת|כולי}} ע{{רת|למא}} ח{{רת|מש}} ו{{רת|לא}} ח{{רת|צי}} ח{{רת|מש}} ו{{רת|הכא}} ב{{רת|דרב}} א{{רת|סי}} ו{{רת|רב}} פ{{רת|פא}} ק{{רת|מיפלגי}} ו{{רת|איכא}} ד{{רת|מתני}} ל{{רת|יה}} א{{רת|סיפא}} נ{{רת|תחייבו}} ה{{רת|נכסים}} ד{{רת|מית}} ה{{רת|אב}} א{{רת|ימת}} א{{רת|ילימא}} ד{{רת|מית}} ל{{רת|אחר}} ש{{רת|לשים}} מ{{רת|כלל}} ד{{רת|ר}} ס{{רת|בר}} כ{{רת|י}} ח{{רת|לקו}} פ{{רת|טורין}} ה{{רת|א}} א{{רת|ישתעבדי}} ל{{רת|הו}} נ{{רת|כסי}} א{{רת|לא}} ב{{רת|תוך}} ש{{רת|לשים}} כ{{רת|י}} ח{{רת|לקו}} א{{רת|מאי}} מ{{רת|חייב}} ר{{רת|'}} י{{רת|הודה}} ל{{רת|יזיל}} ל{{רת|גבי}} ה{{רת|אי}} ל{{רת|ידחייה}} ו{{רת|גבי}} ה{{רת|אי}} ו{{רת|לידחייה}} א{{רת|}} י{{רת|רמיה}} ז{{רת|את}} א{{רת|ומרת}} ש{{רת|ני}} י{{רת|וסף}} ב{{רת|ן}} ש{{רת|מעון}} ש{{רת|היו}} ב{{רת|עיר}} א{{רת|חת}} ו{{רת|לקח}} א{{רת|חד}} מ{{רת|הם}} ש{{רת|דה}} מ{{רת|חבירו}} ב{{רת|על}} ח{{רת|וב}} ג{{רת|ובה}} מ{{רת|מנו}} ד{{רת|אמר}} ל{{רת|יה}} א{{רת|י}} ב{{רת|דידך}} מ{{רת|סיקנא}} מ{{רת|נתא}} ד{{רת|ידך}} ק{{רת|א}} ש{{רת|קילנא}} ו{{רת|אי}} ב{{רת|חברך}} מ{{רת|סיקנא}} מ{{רת|שתעבדא}} ל{{רת|י}} מ{{רת|קמי}} ד{{רת|ידך}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בא}} מ{{רת|כדי}} נ{{רת|כסוהי}} ד{{רת|בר}} א{{רת|יניש}} א{{רת|ינון}} ע{{רת|רבין}} ב{{רת|יה}} ו{{רת|כולה}} כ{{רת|לישנא}} ק{{רת|מא}}: '''[[משנה/בכורות/ח#ד|מתני']]''' ש{{רת|תי}} נ{{רת|שים}} ש{{רת|לא}} ב{{רת|כרו}} ו{{רת|ילדו}} ש{{רת|ני}} ז{{רת|כרים}} נ{{רת|ותן}} י{{רת|'}} ס{{רת|לעים}} ל{{רת|כהן}} מ{{רת|ת}} א{{רת|חד}} מ{{רת|הן}} ב{{רת|תוך}} ש{{רת|לשים}} י{{רת|ום}} א{{רת|ם}} ל{{רת|כהן}} א{{רת|חד}} נ{{רת|תן}} י{{רת|חזיר}} ל{{רת|ו}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|לעים}} ו{{רת|אם}} ל{{רת|שני}} כ{{רת|הנים}} נ{{רת|תן}} א{{רת|ינו}} י{{רת|כול}} ל{{רת|הוציא}} מ{{רת|ידם}} ז{{רת|כר}} ו{{רת|נקבה}} א{{רת|ו}} ש{{רת|ני}} ז{{רת|כרים}} ו{{רת|נקבה}} נ{{רת|ותן}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|לעים}} ל{{רת|כהן}} ש{{רת|תי}} נ{{רת|קבות}} ו{{רת|זכר}} א{{רת|ו}} ש{{רת|ני}} ז{{רת|כרים}} ו{{רת|שתי}} נ{{רת|קבות}} א{{רת|ין}} כ{{רת|אן}} ל{{רת|כהן}} כ{{רת|לום}}: א{{רת|חת}} ב{{רת|כרה}} ו{{רת|אחת}} ש{{רת|לא}} ב{{רת|כרה}} ו{{רת|ילדו}} ש{{רת|ני}} ז{{רת|כרים}} נ{{רת|ותן}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|לעים}} ל{{רת|כהן}} מ{{רת|ת}} א{{רת|חד}} מ{{רת|הן}} ב{{רת|תוך}} ש{{רת|לשים}} י{{רת|ום}} ה{{רת|אב}} פ{{רת|טור}} מ{{רת|ת}} ה{{רת|אב}} ו{{רת|הבנים}} ק{{רת|יימים}} ר{{רת|}} א{{רת|ומר}} א{{רת|ם}} נ{{רת|תנו}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|לא}} ח{{רת|לקו}} נ{{רת|תנו}} ו{{רת|אם}} ל{{רת|או}} פ{{רת|טורין}} ר{{רת|'}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} נ{{רת|תחייבו}} נ{{רת|כסים}} ז{{רת|כר}} ו{{רת|נקבה}} א{{רת|ין}} ל{{רת|כהן}} כ{{רת|לום}} ש{{רת|תי}} נ{{רת|שים}} ש{{רת|ל}} ש{{רת|ני}} א{{רת|נשים}} ש{{רת|לא}} ב{{רת|כרו}} ו{{רת|ילדו}} ב{{רת|'}} ז{{רת|כרים}} ז{{רת|ה}} נ{{רת|ותן}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|לעים}} ל{{רת|כהן}} ו{{רת|זה}} נ{{רת|ותן}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|לעים}} מ{{רת|ת}} א{{רת|חד}} מ{{רת|הם}} ב{{רת|תוך}} ש{{רת|לשים}} א{{רת|ם}} ל{{רת|כהן}} א{{רת|חד}} נ{{רת|תנו}} י{{רת|חזיר}} ל{{רת|הם}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|לעים}} א{{רת|ם}} ל{{רת|שני}} כ{{רת|הנים}} נ{{רת|תנו}} א{{רת|ינן}} י{{רת|כולין}} ל{{רת|הוציא}} מ{{רת|ידם}} ז{{רת|כר}} ו{{רת|נקבה}} ה{{רת|אבות}} פ{{רת|טורין}} ו{{רת|הבן}} ח{{רת|ייב}} ל{{רת|פדות}} א{{רת|ת}} ע{{רת|צמו}} ש{{רת|תי}} נ{{רת|קבות}} ו{{רת|זכר}} א{{רת|ו}} ש{{רת|תי}} נ{{רת|קבות}} ו{{רת|שני}} ז{{רת|כרים}} א{{רת|ין}} כ{{רת|אן}} ל{{רת|כהן}} כ{{רת|לום}} א{{רת|חת}} ב{{רת|כרה}} ו{{רת|אחת}} ש{{רת|לא}} ב{{רת|כרה}} ש{{רת|ל}} ש{{רת|ני}} א{{רת|נשים}} ו{{רת|ילדו}} ש{{רת|ני}} ז{{רת|כרים}} ז{{רת|ה}} ש{{רת|לא}} ב{{רת|כרה}} א{{רת|שתו}} נ{{רת|ותן}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|לעים}} ל{{רת|כהן}} ז{{רת|כר}} ו{{רת|נקבה}} א{{רת|ין}} כ{{רת|אן}} ל{{רת|כהן}} כ{{רת|לום}}: '''גמ'''' מ{{רת|}} ש{{רת|ני}} כ{{רת|הנים}} ד{{רת|אזיל}} ל{{רת|גבי}} ה{{רת|אי}} ו{{רת|מדחי}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|אזיל}} ל{{רת|גבי}} ה{{רת|אי}} ו{{רת|מדחי}} ל{{רת|יה}} כ{{רת|הן}} א{{רת|חד}} נ{{רת|מי}} ל{{רת|יזיל}} ל{{רת|גבי}} ה{{רת|אי}} ו{{רת|לידחייה}} ו{{רת|ליזיל}} ל{{רת|גבי}} ה{{רת|אי}} ו{{רת|לידחייה}} א{{רת|מר}} ש{{רת|מואל}} {{שומר דף בבלי|בבא}}
פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות
והכא בחמש ולא בחצי חמש קמיפלגי דר"מ  
סבר חמש ולא חצי חמש ור' יהודה סבר
חמש ואפי' חצי חמש אי הכי רבי יהודה
אומר נתחייבו נכסים נתחייב גברא מיבעי
ליה ועוד תניא ר' יהודה אומר האחין שחלקו
אם יש עשרה זוז לזה ועשרה זוז לזה חייבין
ואם לאו פטורין מאי עשרה זוז לזה ועשרה
זוז לזה אילימא בין דירושה בין דלקוחות
וחמש ואפילו חצי חמש אי הכי מאי איריא
עשרה אפילו בציר מעשרה נמי אלא פשיטא
עשרה זוז דירושה לזה ועשרה זוז דירושה
לזה אלמא חמש ולא חצי חמש סבירא ליה
אלא דכולי עלמא חמש ולא חצי חמש והכא
בדרב אסי ורב פפא קמיפלגי ואיכא דמתני
ליה אסיפא נתחייבו הנכסים דמית האב
אימת אילימא דמית לאחר שלשים מכלל
דרסבר כי חלקו פטורין הא אישתעבדי
להו נכסי אלא בתוך שלשים כי חלקו אמאי
מחייב ר' יהודה ליזיל לגבי האי לידחייה וגבי האי ולידחייה א"ר ירמיה זאת
אומרת שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקח אחד מהם שדה מחבירו
בעל חוב גובה ממנו דאמר ליה אי בדידך מסיקנא מנתא דידך קא שקילנא
ואי בחברך מסיקנא משתעבדא לי מקמי דידך אמר רבא מכדי נכסוהי
דבר איניש אינון ערבין ביה וכולה כלישנא קמא: '''[[משנה/בכורות/ח#ד|מתני']]''' שתי נשים
שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן י' סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים
יום אם לכהן אחד נתן יחזיר לו חמש סלעים ואם לשני כהנים נתן אינו יכול
להוציא מידם זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן שתי  
נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום: אחת בכרה
ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן
בתוך שלשים יום האב פטור מת האב והבנים קיימים ר"מ אומר אם נתנו
עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורין ר' יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר
ונקבה אין לכהן כלום שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו ב'  
זכרים זה נותן חמש סלעים לכהן וזה נותן חמש סלעים מת אחד
מהם בתוך שלשים אם לכהן אחד נתנו יחזיר להם חמש סלעים אם לשני
כהנים נתנו אינן יכולין להוציא מידם זכר ונקבה האבות פטורין והבן חייב
לפדות את עצמו שתי נקבות וזכר או שתי נקבות ושני זכרים אין כאן לכהן
כלום אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים וילדו שני זכרים זה שלא
בכרה אשתו נותן חמש סלעים לכהן זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום: '''גמ'''' מ"ש  
שני כהנים דאזיל לגבי האי ומדחי ליה ואזיל לגבי האי ומדחי ליה כהן אחד
נמי ליזיל לגבי האי ולידחייה וליזיל לגבי האי ולידחייה אמר שמואל
{{שומר דף בבלי|בבא}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: בכורות]]

גרסה אחרונה מ־10:06, 4 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png מח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

לאו ככתובה בשטר דמיא ודכולי עלמא אית להו דרב פפא דאמר רב פפא מלוה על פה גובה מן היורשין ואינו גובה מן הלקוחות והכא בחמש ולא בחצי חמש קמיפלגי דר"מ סבר חמש ולא חצי חמש ור' יהודה סבר חמש ואפי' חצי חמש אי הכי רבי יהודה אומר נתחייבו נכסים נתחייב גברא מיבעי ליה ועוד תניא ר' יהודה אומר האחין שחלקו אם יש עשרה זוז לזה ועשרה זוז לזה חייבין ואם לאו פטורין מאי עשרה זוז לזה ועשרה זוז לזה אילימא בין דירושה בין דלקוחות וחמש ואפילו חצי חמש אי הכי מאי איריא עשרה אפילו בציר מעשרה נמי אלא פשיטא עשרה זוז דירושה לזה ועשרה זוז דירושה לזה אלמא חמש ולא חצי חמש סבירא ליה אלא דכולי עלמא חמש ולא חצי חמש והכא בדרב אסי ורב פפא קמיפלגי ואיכא דמתני ליה אסיפא נתחייבו הנכסים דמית האב אימת אילימא דמית לאחר שלשים מכלל דר"מ סבר כי חלקו פטורין הא אישתעבדי להו נכסי אלא בתוך שלשים כי חלקו אמאי מחייב ר' יהודה ליזיל לגבי האי לידחייה וגבי האי ולידחייה א ירמיה זאת אומרת שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקח אחד מהם שדה מחבירו בעל חוב גובה ממנו דאמר ליה אי בדידך מסיקנא מנתא דידך קא שקילנא ואי בחברך מסיקנא משתעבדא לי מקמי דידך אמר רבא מכדי נכסוהי דבר איניש אינון ערבין ביה וכולה כלישנא קמא: מתני' שתי נשים שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן י' סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום אם לכהן אחד נתן יחזיר לו חמש סלעים ואם לשני כהנים נתן אינו יכול להוציא מידם זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום: אחת בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים יום האב פטור מת האב והבנים קיימים ר אומר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורין ר' יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר ונקבה אין לכהן כלום שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו ב' זכרים זה נותן חמש סלעים לכהן וזה נותן חמש סלעים מת אחד מהם בתוך שלשים אם לכהן אחד נתנו יחזיר להם חמש סלעים אם לשני כהנים נתנו אינן יכולין להוציא מידם זכר ונקבה האבות פטורין והבן חייב לפדות את עצמו שתי נקבות וזכר או שתי נקבות ושני זכרים אין כאן לכהן כלום אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים וילדו שני זכרים זה שלא בכרה אשתו נותן חמש סלעים לכהן זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום: גמ' מ שני כהנים דאזיל לגבי האי ומדחי ליה ואזיל לגבי האי ומדחי ליה כהן אחד נמי ליזיל לגבי האי ולידחייה וליזיל לגבי האי ולידחייה אמר שמואל
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף