ראשי תיבות בבלי/מנחות/פח/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
את מי אביא תחתיו אלא מדה יתירה של לוג
{{רת הוראות}}
ומחצה היתה שם שבו היה מודד לחביתי כהן
א{{רת|ת}} מ{{רת|י}} א{{רת|ביא}} ת{{רת|חתיו}} א{{רת|לא}} מ{{רת|דה}} י{{רת|תירה}} ש{{רת|ל}} ל{{רת|וג}} ו{{רת|מחצה}} ה{{רת|יתה}} ש{{רת|ם}} ש{{רת|בו}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|ודד}} ל{{רת|חביתי}} כ{{רת|הן}} ג{{רת|דול}} ל{{רת|וג}} ו{{רת|מחצה}} ב{{רת|בקר}} ל{{רת|וג}} ו{{רת|מחצה}} ב{{רת|ין}} ה{{רת|ערבים}} א{{רת|מרו}} ל{{רת|ו}} ח{{רת|צי}} ל{{רת|וג}} ה{{רת|יתה}} ש{{רת|ם}} ו{{רת|אפשר}} ל{{רת|שער}} ב{{רת|חצי}} ל{{רת|וג}} א{{רת|מר}} ל{{רת|הם}} א{{רת|ף}} ל{{רת|דבריכם}} [ח{{רת|צי}} ל{{רת|וג]}} ו{{רת|לוג}} ל{{רת|א}} י{{רת|עשה}} ר{{רת|ביעית}} ה{{רת|יתה}} ש{{רת|ם}} ו{{רת|אפשר}} ל{{רת|שער}} ב{{רת|רביעית}} א{{רת|לא}} ז{{רת|ה}} ה{{רת|כלל}} ה{{רת|יה}} ב{{רת|מקדש}} כ{{רת|לי}} ש{{רת|משמש}} מ{{רת|דה}} ז{{רת|ו}} א{{רת|ינו}} מ{{רת|שמש}} מ{{רת|דה}} א{{רת|חרת}}: ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ר'}} צ{{רת|דוק}} א{{רת|ומר}} ש{{רת|נתות}} ה{{רת|יו}} ב{{רת|הין}} ו{{רת|כו'}}: מ{{רת|אי}} א{{רת|יכא}} ב{{רת|ין}} ר{{רת|בי}} מ{{רת|איר}} ל{{רת|רבי}} י{{רת|הודה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} ב{{רת|ירוצי}} מ{{רת|דות}} א{{רת|יכא}} ב{{רת|ינייהו}} ל{{רת|מאן}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|מטה}} ל{{רת|מעלה}} ק{{רת|סבר}} ב{{רת|ירוצי}} ה{{רת|מדות}} נ{{רת|תקדשו}} ו{{רת|רביעית}} י{{רת|היב}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|חמנא}} ל{{רת|משה}} ו{{רת|אמר}} ל{{רת|יה}} ש{{רת|ער}} ד{{רת|קא}} ע{{רת|יילי}} ל{{רת|הו}} ב{{רת|ירוצין}} ל{{רת|מאן}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|מעלה}} ל{{רת|מטה}} ק{{רת|סבר}} ב{{רת|ירוצי}} מ{{רת|דות}} ל{{רת|א}} נ{{רת|תקדשו}} ו{{רת|הין}} י{{רת|היב}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|חמנא}} ל{{רת|משה}} ו{{רת|אמר}} ל{{רת|יה}} ש{{רת|ער}} ב{{רת|הא}} ד{{רת|קא}} נ{{רת|פקי}} ב{{רת|ירוצין}} א{{רת|ביי}} א{{רת|מר}} ד{{רת|כולי}} ע{{רת|למא}} ב{{רת|ירוצי}} ה{{רת|מדות}} א{{רת|יכא}} ל{{רת|מימר}} נ{{רת|תקדשו}} ו{{רת|איכא}} ל{{רת|מימר}} ל{{רת|א}} נ{{רת|תקדשו}} ו{{רת|הכא}} ב{{רת|מלאים}} ק{{רת|א}} מ{{רת|יפלגי}} מ{{רת|אן}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|למעלה}} ל{{רת|מטה}} ק{{רת|א}} ס{{רת|בר}} מ{{רת|לאים}} ש{{רת|לא}} י{{רת|חסר}} ו{{רת|שלא}} י{{רת|ותיר}} ו{{רת|מאן}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|מטה}} ל{{רת|מעלה}} מ{{רת|לאים}} ש{{רת|לא}} י{{רת|חסר}} א{{רת|בל}} י{{רת|ותיר}} מ{{רת|לאים}} ק{{רת|רינא}} ב{{רת|יה}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ר}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|מעון}} א{{רת|ומר}} ל{{רת|א}} ה{{רת|יה}} ש{{רת|ם}} ה{{רת|ין}} ש{{רת|פיר}} ק{{רת|אמר}} ל{{רת|הו}} ר{{רת|}} ל{{רת|רבנן}} ו{{רת|רבנן}} ה{{רת|וה}} ה{{רת|ין}} ד{{רת|עבד}} מ{{רת|שה}} ל{{רת|שמן}} ה{{רת|משחה}} ד{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/שמות/ל#כד|ו{{רת|שמן}} ז{{רת|ית}} ה{{רת|ין}}]] מ{{רת|ר}} ס{{רת|בר}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|לדורות}} ל{{רת|א}} ה{{רת|וה}} צ{{רת|ריך}} ל{{רת|פי}} ש{{רת|עה}} ה{{רת|וא}} ד{{רת|עבדיה}} ו{{רת|איגנז}} ו{{רת|אידך}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|הוה}} ה{{רת|וה}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ר}} ו{{רת|את}} מ{{רת|י}} א{{רת|ביא}} ת{{רת|חתיו}} ל{{רת|א}} ס{{רת|גיא}} ד{{רת|לא}} מ{{רת|עייל}} כ{{רת|דאמר}} ר{{רת|בינא}} ג{{רת|מירי}} ש{{רת|תי}} ס{{רת|מיכות}} ב{{רת|ציבור}} ה{{רת|כא}} נ{{רת|מי}} ג{{רת|מירי}} ד{{רת|שבע}} מ{{רת|דות}} ש{{רת|ל}} ל{{רת|ח}} ה{{רת|יו}} ב{{רת|מקדש}} ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} ב{{רת|ר'}} צ{{רת|דוק}} א{{רת|ומר}} ש{{רת|נתות}} ה{{רת|יו}} ב{{רת|הין}} ו{{רת|לית}} ל{{רת|יה}} ש{{רת|בע}} מ{{רת|דות}} ל{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|אי}} ב{{רת|עית}} א{{רת|ימא}} מ{{רת|אי}} ש{{רת|בע}} מ{{רת|דות}} ש{{רת|בע}} מ{{רת|דידות}}:
גדול לוג ומחצה בבקר לוג ומחצה בין הערבים
אמרו לו חצי לוג היתה שם ואפשר לשער בחצי
לוג אמר להם אף לדבריכם [חצי לוג] ולוג
לא יעשה רביעית היתה שם ואפשר לשער
ברביעית אלא זה הכלל היה במקדש כלי
שמשמש מדה זו אינו משמש מדה אחרת:  
ר' אלעזר בר' צדוק אומר שנתות היו בהין
וכו': מאי איכא בין רבי מאיר לרבי יהודה
אמר ר' יוחנן בירוצי מדות איכא בינייהו למאן
דאמר ממטה למעלה קסבר בירוצי המדות
נתקדשו ורביעית יהיב ליה רחמנא למשה
ואמר ליה שער דקא עיילי להו בירוצין למאן
דאמר ממעלה למטה קסבר בירוצי מדות לא
נתקדשו והין יהיב ליה רחמנא למשה ואמר
ליה שער בהא דקא נפקי בירוצין אביי אמר  
דכולי עלמא בירוצי המדות איכא למימר
נתקדשו ואיכא למימר לא נתקדשו והכא
במלאים קא מיפלגי מאן דאמר מלמעלה
למטה קא סבר מלאים שלא יחסר ושלא
יותיר ומאן דאמר ממטה למעלה מלאים שלא  
יחסר אבל יותיר מלאים קרינא ביה אמר מר  
רבי שמעון אומר לא היה שם הין שפיר קאמר
להו ר"ש לרבנן ורבנן הוה הין דעבד משה
לשמן המשחה דכתיב [[תנ"ך/שמות/ל#כד|ושמן זית הין]] מר סבר
כיון דלדורות לא הוה צריך לפי שעה הוא
דעבדיה ואיגנז ואידך כיון דהוה הוה אמר
מר ואת מי אביא תחתיו לא סגיא דלא מעייל
כדאמר רבינא גמירי שתי סמיכות בציבור
הכא נמי גמירי דשבע מדות של לח היו
במקדש ר' אלעזר בר' צדוק אומר שנתות
היו בהין ולית ליה שבע מדות לית ליה ואי
בעית אימא מאי שבע מדות שבע מדידות:
'''[[משנה/מנחות/ט#ג|מתני']]''' רביעית מה היתה משמשת רביעית
מים למצורע ורביעית שמן לנזיר חצי לוג מה
היה משמש חצי לוג מים לסוטה וחצי
לוג שמן לתודה ובלוג היה מודד לכל
המנחות אפילו מנחה של ס' עשרון נותן
לה ס' לוג ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו
מנחה של ס' עשרון אין לה אלא לוגה
שנאמר [[תנ"ך/ויקרא/יד#כא|למנחה ולוג שמן]] ששה לפר וארבעה
לאיל ושלשה לכבש שלשה ומחצה
למנורה חצי לוג לכל נר: '''גמ'''' יתיב רבי וקא
קשיא ליה רביעית למה נמשחה אי מצורע
{{שומר דף בבלי|חוץ}}


 
'''[[משנה/מנחות/ט#ג|מתני']]''' ר{{רת|ביעית}} מ{{רת|ה}} ה{{רת|יתה}} מ{{רת|שמשת}} ר{{רת|ביעית}} מ{{רת|ים}} ל{{רת|מצורע}} ו{{רת|רביעית}} ש{{רת|מן}} ל{{רת|נזיר}} ח{{רת|צי}} ל{{רת|וג}} מ{{רת|ה}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|שמש}} ח{{רת|צי}} ל{{רת|וג}} מ{{רת|ים}} ל{{רת|סוטה}} ו{{רת|חצי}} ל{{רת|וג}} ש{{רת|מן}} ל{{רת|תודה}} ו{{רת|בלוג}} ה{{רת|יה}} מ{{רת|ודד}} ל{{רת|כל}} ה{{רת|מנחות}} א{{רת|פילו}} מ{{רת|נחה}} ש{{רת|ל}} ס{{רת|'}} ע{{רת|שרון}} נ{{רת|ותן}} ל{{רת|ה}} ס{{רת|'}} ל{{רת|וג}} ר{{רת|'}} א{{רת|ליעזר}} ב{{רת|ן}} י{{רת|עקב}} א{{רת|ומר}} א{{רת|פילו}} מ{{רת|נחה}} ש{{רת|ל}} ס{{רת|'}} ע{{רת|שרון}} א{{רת|ין}} ל{{רת|ה}} א{{רת|לא}} ל{{רת|וגה}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/ויקרא/יד#כא|ל{{רת|מנחה}} ו{{רת|לוג}} ש{{רת|מן}}]] ש{{רת|שה}} ל{{רת|פר}} ו{{רת|ארבעה}} ל{{רת|איל}} ו{{רת|שלשה}} ל{{רת|כבש}} ש{{רת|לשה}} ו{{רת|מחצה}} ל{{רת|מנורה}} ח{{רת|צי}} ל{{רת|וג}} ל{{רת|כל}} נ{{רת|ר}}: '''גמ'''' י{{רת|תיב}} ר{{רת|בי}} ו{{רת|קא}} ק{{רת|שיא}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|ביעית}} ל{{רת|מה}} נ{{רת|משחה}} א{{רת|י}} מ{{רת|צורע}} {{שומר דף בבלי|חוץ}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: מנחות]]

גרסה אחרונה מ־09:36, 4 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png פח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

את מי אביא תחתיו אלא מדה יתירה של לוג ומחצה היתה שם שבו היה מודד לחביתי כהן גדול לוג ומחצה בבקר לוג ומחצה בין הערבים אמרו לו חצי לוג היתה שם ואפשר לשער בחצי לוג אמר להם אף לדבריכםצי לוג] ולוג לא יעשה רביעית היתה שם ואפשר לשער ברביעית אלא זה הכלל היה במקדש כלי שמשמש מדה זו אינו משמש מדה אחרת: ר' אלעזר בר' צדוק אומר שנתות היו בהין וכו': מאי איכא בין רבי מאיר לרבי יהודה אמר ר' יוחנן בירוצי מדות איכא בינייהו למאן דאמר ממטה למעלה קסבר בירוצי המדות נתקדשו ורביעית יהיב ליה רחמנא למשה ואמר ליה שער דקא עיילי להו בירוצין למאן דאמר ממעלה למטה קסבר בירוצי מדות לא נתקדשו והין יהיב ליה רחמנא למשה ואמר ליה שער בהא דקא נפקי בירוצין אביי אמר דכולי עלמא בירוצי המדות איכא למימר נתקדשו ואיכא למימר לא נתקדשו והכא במלאים קא מיפלגי מאן דאמר מלמעלה למטה קא סבר מלאים שלא יחסר ושלא יותיר ומאן דאמר ממטה למעלה מלאים שלא יחסר אבל יותיר מלאים קרינא ביה אמר מר רבי שמעון אומר לא היה שם הין שפיר קאמר להו ר לרבנן ורבנן הוה הין דעבד משה לשמן המשחה דכתיב ושמן זית הין מר סבר כיון דלדורות לא הוה צריך לפי שעה הוא דעבדיה ואיגנז ואידך כיון דהוה הוה אמר מר ואת מי אביא תחתיו לא סגיא דלא מעייל כדאמר רבינא גמירי שתי סמיכות בציבור הכא נמי גמירי דשבע מדות של לח היו במקדש ר' אלעזר בר' צדוק אומר שנתות היו בהין ולית ליה שבע מדות לית ליה ואי בעית אימא מאי שבע מדות שבע מדידות:

מתני' רביעית מה היתה משמשת רביעית מים למצורע ורביעית שמן לנזיר חצי לוג מה היה משמש חצי לוג מים לסוטה וחצי לוג שמן לתודה ובלוג היה מודד לכל המנחות אפילו מנחה של ס' עשרון נותן לה ס' לוג ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו מנחה של ס' עשרון אין לה אלא לוגה שנאמר למנחה ולוג שמן ששה לפר וארבעה לאיל ושלשה לכבש שלשה ומחצה למנורה חצי לוג לכל נר: גמ' יתיב רבי וקא קשיא ליה רביעית למה נמשחה אי מצורע
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף