ראשי תיבות בבלי/שבת/מא/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
דלית ליה גידודי הא דאית ליה גידודי: ואזירא אנא חזיתיה לר' אבהו שהניח ידיו כנגד פניו של מטה ולא ידענא אי נגע אי לא נגע פשיטא דלא נגע דתניא ר' אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי עשאוה כבולשת דתנן בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך אלמא כיון דבעיתי לא מנסכי ה"נ כיון דבעית לא אתי להרהורי והכא מאי ביעתותא ביעתותא דנהרא איני והאמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו לא קשיא הא כי נחית הא כי סליק כי הא דרבא שחי ר' זירא זקיף רבנן דבי רב אשי כי קא נחתי זקפי כי קא סלקי שחי ר' זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה דבעי למיסק לארעא דישראל דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לאעובר בעשה שנאמר [[תנ"ך/ירמיה/כז#כב|בבלה יובאו ושמה יהיו]] אמר איזיל ואשמע מיניה מילתא ואיתי ואיסק אזל אשכחיה דקאי בי באני וקאמר ליה לשמעיה הביאו לי נתר הביאו לי מסרק פתחו פומייכו ואפיקו הבלא ואשתו ממיא דבי באני אמר אילמלא (לא) באתי אלא לשמוע דבר זה דיי בשלמא הביאו נתר הביאו מסרק קמדברים של חול מותר לאומרם בלשון קדש פתחו פומייכו ואפיקו הבלא נמי כדשמואל דאמר שמואל הבלא מפיק הבלא אלא אשתו מיא דבי באני מאי מעליותא דתניא אכל ולא שתה אכילתו דם וזהו תחילת חולי מעיים אכל ולא הלך ד' אמות אכילתו מרקבת וזהו תחילת ריח רע הנצרך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו ע"ג אפרו וזהו תחילת ריח זוהמא רחץ בחמין ולא שתה מהן דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן רחץ ולא סך דומה למים ע"ג חבית:
{{רת הוראות}}
 
ד{{רת|לית}} ל{{רת|יה}} ג{{רת|ידודי}} ה{{רת|א}} ד{{רת|אית}} ל{{רת|יה}} ג{{רת|ידודי:}} ו{{רת|א}} ז{{רת|ירא}} א{{רת|נא}} ח{{רת|זיתיה}} ל{{רת|ר'}} א{{רת|בהו}} ש{{רת|הניח}} י{{רת|דיו}} כ{{רת|נגד}} פ{{רת|ניו}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|טה}} ו{{רת|לא}} י{{רת|דענא}} א{{רת|י}} נ{{רת|גע}} א{{רת|י}} ל{{רת|א}} נ{{רת|גע}} פ{{רת|שיטא}} ד{{רת|לא}} נ{{רת|גע}} ד{{רת|תניא}} ר{{רת|'}} א{{רת|ליעזר}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|אוחז}} ב{{רת|אמה}} ו{{רת|משתין}} כ{{רת|אילו}} מ{{רת|ביא}} מ{{רת|בול}} ל{{רת|עולם}} א{{רת|מר}} א{{רת|ביי}} ע{{רת|שאוה}} כ{{רת|בולשת}} ד{{רת|תנן}} ב{{רת|ולשת}} ש{{רת|נכנסה}} ל{{רת|עיר}} ב{{רת|שעת}} ש{{רת|לום}} ח{{רת|ביות}} פ{{רת|תוחות}} א{{רת|סורות}} ס{{רת|תומות}} מ{{רת|ותרות}} ב{{רת|שעת}} מ{{רת|לחמה}} א{{רת|לו}} ו{{רת|אלו}} מ{{רת|ותרות}} ל{{רת|פי}} ש{{רת|אין}} פ{{רת|נאי}} ל{{רת|נסך}} א{{רת|למא}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|בעיתי}} ל{{רת|א}} מ{{רת|נסכי}} ה{{רת|}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|בעית}} ל{{רת|א}} א{{רת|תי}} ל{{רת|הרהורי}} ו{{רת|הכא}} מ{{רת|אי}} ב{{רת|יעתותא}} ב{{רת|יעתותא}} ד{{רת|נהרא}} א{{רת|יני}} ו{{רת|האמר}} ר{{רת|'}} א{{רת|בא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ה{{רת|ונא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|מניח}} י{{רת|דיו}} כ{{רת|נגד}} פ{{רת|ניו}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|טה}} כ{{רת|אילו}} כ{{רת|ופר}} ב{{רת|בריתו}} ש{{רת|ל}} א{{רת|ברהם}} א{{רת|בינו}} ל{{רת|א}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} כ{{רת|י}} נ{{רת|חית}} ה{{רת|א}} כ{{רת|י}} ס{{רת|ליק}} כ{{רת|י}} ה{{רת|א}} ד{{רת|רבא}} ש{{רת|חי}} ר{{רת|'}} ז{{רת|ירא}} ז{{רת|קיף}} ר{{רת|בנן}} ד{{רת|בי}} ר{{רת|ב}} א{{רת|שי}} כ{{רת|י}} ק{{רת|א}} נ{{רת|חתי}} ז{{רת|קפי}} כ{{רת|י}} ק{{רת|א}} ס{{רת|לקי}} ש{{רת|חי}} ר{{רת|'}} ז{{רת|ירא}} ה{{רת|וה}} ק{{רת|א}} מ{{רת|שתמיט}} מ{{רת|דרב}} י{{רת|הודה}} ד{{רת|בעי}} ל{{רת|מיסק}} ל{{רת|ארעא}} ד{{רת|ישראל}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|עולה}} מ{{רת|בבל}} ל{{רת|א}} ע{{רת|ובר}} ב{{רת|עשה}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/ירמיה/כז#כב|ב{{רת|בלה}} י{{רת|ובאו}} ו{{רת|שמה}} י{{רת|היו}}]] א{{רת|מר}} א{{רת|יזיל}} ו{{רת|אשמע}} מ{{רת|יניה}} מ{{רת|ילתא}} ו{{רת|איתי}} ו{{רת|איסק}} א{{רת|זל}} א{{רת|שכחיה}} ד{{רת|קאי}} ב{{רת|י}} ב{{רת|אני}} ו{{רת|קאמר}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|שמעיה}} ה{{רת|ביאו}} ל{{רת|י}} נ{{רת|תר}} ה{{רת|ביאו}} ל{{רת|י}} מ{{רת|סרק}} פ{{רת|תחו}} פ{{רת|ומייכו}} ו{{רת|אפיקו}} ה{{רת|בלא}} ו{{רת|אשתו}} מ{{רת|מיא}} ד{{רת|בי}} ב{{רת|אני}} א{{רת|מר}} א{{רת|ילמלא}} (ל{{רת|א)}} ב{{רת|אתי}} א{{רת|לא}} ל{{רת|שמוע}} ד{{רת|בר}} ז{{רת|ה}} ד{{רת|יי}} ב{{רת|שלמא}} ה{{רת|ביאו}} נ{{רת|תר}} ה{{רת|ביאו}} מ{{רת|סרק}} ק{{רת|מ}} ד{{רת|ברים}} ש{{רת|ל}} ח{{רת|ול}} מ{{רת|ותר}} ל{{רת|אומרם}} ב{{רת|לשון}} ק{{רת|דש}} פ{{רת|תחו}} פ{{רת|ומייכו}} ו{{רת|אפיקו}} ה{{רת|בלא}} נ{{רת|מי}} כ{{רת|דשמואל}} ד{{רת|אמר}} ש{{רת|מואל}} ה{{רת|בלא}} מ{{רת|פיק}} ה{{רת|בלא}} א{{רת|לא}} א{{רת|שתו}} מ{{רת|יא}} ד{{רת|בי}} ב{{רת|אני}} מ{{רת|אי}} מ{{רת|עליותא}} ד{{רת|תניא}} א{{רת|כל}} ו{{רת|לא}} ש{{רת|תה}} א{{רת|כילתו}} ד{{רת|ם}} ו{{רת|זהו}} ת{{רת|חילת}} ח{{רת|ולי}} מ{{רת|עיים}} א{{רת|כל}} ו{{רת|לא}} ה{{רת|לך}} ד{{רת|'}} א{{רת|מות}} א{{רת|כילתו}} מ{{רת|רקבת}} ו{{רת|זהו}} ת{{רת|חילת}} ר{{רת|יח}} ר{{רת|ע}} ה{{רת|נצרך}} ל{{רת|נקביו}} ו{{רת|אכל}} ד{{רת|ומה}} ל{{רת|תנור}} ש{{רת|הסיקוהו}} ע{{רת|}} א{{רת|פרו}} ו{{רת|זהו}} ת{{רת|חילת}} ר{{רת|יח}} ז{{רת|והמא}} ר{{רת|חץ}} ב{{רת|חמין}} ו{{רת|לא}} ש{{רת|תה}} מ{{רת|הן}} ד{{רת|ומה}} ל{{רת|תנור}} ש{{רת|הסיקוהו}} מ{{רת|בחוץ}} ו{{רת|לא}} ה{{רת|סיקוהו}} מ{{רת|בפנים}} ר{{רת|חץ}} ב{{רת|חמין}} ו{{רת|לא}} נ{{רת|שתטף}} ב{{רת|צונן}} ד{{רת|ומה}} ל{{רת|ברזל}} ש{{רת|הכניסוהו}} ל{{רת|אור}} ו{{רת|לא}} ה{{רת|כניסוהו}} ל{{רת|צונן}} ר{{רת|חץ}} ו{{רת|לא}} ס{{רת|ך}} ד{{רת|ומה}} ל{{רת|מים}} ע{{רת|}} ח{{רת|בית:{{ש}}[[משנה/שבת/ג#ד|מתני']]'''}} מ{{רת|וליאר}} ה{{רת|גרוף}} ש{{רת|ותין}} ה{{רת|ימנו}} ב{{רת|שבת}} א{{רת|נטיכי}} א{{רת|ע}} ש{{רת|גרופה}} א{{רת|ין}} ש{{רת|ותין}} ה{{רת|ימנה:'''גמ''''}} ה{{רת|יכי}} ד{{רת|מי}} מ{{רת|וליאר}} ה{{רת|גרוף}} ת{{רת|נא}} מ{{רת|ים}} מ{{רת|בפנים}} ו{{רת|גחלים}} מ{{רת|בחוץ}} א{{רת|נטיכי}} ר{{רת|בה}} א{{רת|מר}} ב{{רת|י}} כ{{רת|ירי}} ר{{רת|ב}} נ{{רת|חמן}} ב{{רת|ר}} י{{רת|צחק}} א{{רת|מר}} ב{{רת|י}} ד{{רת|ודי}} מ{{רת|אן}} ד{{רת|אמר}} ב{{רת|י}} ד{{רת|ודי}} כ{{רת|}} ב{{רת|י}} כ{{רת|ירי}} ו{{רת|מאן}} ד{{רת|אמר}} ב{{רת|י}} כ{{רת|ירי}} א{{רת|בל}} ב{{רת|י}} ד{{רת|ודי}} ל{{רת|א}} ת{{רת|ניא}} כ{{רת|וותיה}} ד{{רת|רב}} נ{{רת|חמן}} א{{רת|נטיכי}} א{{רת|ע}} ש{{רת|גרופה}} ו{{רת|קטומה}} א{{רת|ין}} ש{{רת|ותין}} ה{{רת|ימנה}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|נחושתה}} מ{{רת|חממתה:{{ש}}[[משנה/שבת/ג#ה|מתני']]'''}} ה{{רת|מיחם}} ש{{רת|פינהו}} ל{{רת|א}} י{{רת|תן}} ל{{רת|תוכו}} צ{{רת|ונן}} ב{{רת|שביל}} ש{{רת|יחמו}} א{{רת|בל}} נ{{רת|ותן}} ה{{רת|וא}} ל{{רת|תוכו}} א{{רת|ו}} ל{{רת|תוך}} ה{{רת|כוס}} כ{{רת|די}} ל{{רת|הפשירן:'''גמ''''}} מ{{רת|אי}} ק{{רת|אמר}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} א{{רת|דא}} ב{{רת|ר}} מ{{רת|תנא}} ה{{רת|כי}} ק{{רת|אמר}} ה{{רת|מיחם}} ש{{רת|פינה}} מ{{רת|מנו}} מ{{רת|ים}} ח{{רת|מין}} ל{{רת|א}} י{{רת|תן}} ל{{רת|תוכן}} מ{{רת|ים}} מ{{רת|ועטים}} כ{{רת|די}} ש{{רת|יחמו}} א{{רת|בל}} נ{{רת|ותן}} ל{{רת|תוכו}} מ{{רת|ים}} מ{{רת|רובים}} כ{{רת|די}} ל{{רת|הפשירן}} {{שומר דף בבלי|והלא}}
'''[[משנה/שבת/ג#ד|מתני']]''' מוליאר הגרוף שותין הימנו בשבת אנטיכי אעשגרופה אין שותין הימנה:
 
'''גמ'''' היכי דמי מוליאר הגרוף תנא מים מבפנים וגחלים מבחוץ אנטיכי רבה אמר בי כירי רב נחמן בר יצחק אמר בי דודי מאן דאמר בי דודי כ"ש בי כירי ומאן דאמר בי כירי אבל בי דודי לא תניא כוותיה דרב נחמן אנטיכי אעשגרופה וקטומה אין שותין הימנה מפני שנחושתה מחממתה:
 
'''[[משנה/שבת/ג#ה|מתני']]''' המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן:
 
'''גמ'''' מאי קאמר אמר רב אדא בר מתנא הכי קאמר המיחם שפינה ממנו מים חמין לא יתן לתוכן מים מועטים כדי שיחמו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן
{{יישור לשמאל|[[בבלי/שבת/מא/ב|והלא]]}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: שבת]]

גרסה מ־01:16, 31 ביולי 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png מא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

דלית ליה גידודי הא דאית ליה גידודי: וא"ר זירא אנא חזיתיה לר' אבהו שהניח ידיו כנגד פניו של מטה ולא ידענא אי נגע אי לא נגע פשיטא דלא נגע דתניא ר' אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם אמר אביי עשאוה כבולשת דתנן בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלום חביות פתוחות אסורות סתומות מותרות בשעת מלחמה אלו ואלו מותרות לפי שאין פנאי לנסך אלמא כיון דבעיתי לא מנסכי ה כיון דבעית לא אתי להרהורי והכא מאי ביעתותא ביעתותא דנהרא איני והאמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב כל המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו לא קשיא הא כי נחית הא כי סליק כי הא דרבא שחי ר' זירא זקיף רבנן דבי רב אשי כי קא נחתי זקפי כי קא סלקי שחי ר' זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה דבעי למיסק לארעא דישראל דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לא"י עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו אמר איזיל ואשמע מיניה מילתא ואיתי ואיסק אזל אשכחיה דקאי בי באני וקאמר ליה לשמעיה הביאו לי נתר הביאו לי מסרק פתחו פומייכו ואפיקו הבלא ואשתו ממיא דבי באני אמר אילמלאא) באתי אלא לשמוע דבר זה דיי בשלמא הביאו נתר הביאו מסרק קמ"ל דברים של חול מותר לאומרם בלשון קדש פתחו פומייכו ואפיקו הבלא נמי כדשמואל דאמר שמואל הבלא מפיק הבלא אלא אשתו מיא דבי באני מאי מעליותא דתניא אכל ולא שתה אכילתו דם וזהו תחילת חולי מעיים אכל ולא הלך ד' אמות אכילתו מרקבת וזהו תחילת ריח רע הנצרך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו ע אפרו וזהו תחילת ריח זוהמא רחץ בחמין ולא שתה מהן דומה לתנור שהסיקוהו מבחוץ ולא הסיקוהו מבפנים רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן דומה לברזל שהכניסוהו לאור ולא הכניסוהו לצונן רחץ ולא סך דומה למים ע חבית:
מתני'
מוליאר הגרוף שותין הימנו בשבת אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין הימנה:גמ' היכי דמי מוליאר הגרוף תנא מים מבפנים וגחלים מבחוץ אנטיכי רבה אמר בי כירי רב נחמן בר יצחק אמר בי דודי מאן דאמר בי דודי כ בי כירי ומאן דאמר בי כירי אבל בי דודי לא תניא כוותיה דרב נחמן אנטיכי אע"פ שגרופה וקטומה אין שותין הימנה מפני שנחושתה מחממתה:
מתני'
המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן בשביל שיחמו אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן:גמ' מאי קאמר אמר רב אדא בר מתנא הכי קאמר המיחם שפינה ממנו מים חמין לא יתן לתוכן מים מועטים כדי שיחמו אבל נותן לתוכו מים מרובים כדי להפשירן
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף