מדרש זוטא/איכה/נוסח ב/סימן ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "אין לה מנחם מכל אוהביה (שם שם). (ב) אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלקי}} | |||
אין לה מנחם מכל אוהביה (שם שם). (ב) אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ, ולא היתה רוצה לחרוש, אלא תמיד היתה גרעה [גערה], ראה אותה האיש ונבהל מאד, והיה מכה את הפרה כדי שתחרוש, ולא היתה רוצה, אלא תמיד היתה מפלת עצמה לארץ, והוא מכה אותה תמיד, עד ששמע קול אומר מה לך לפרה הנח אותה, שהיא צועקת על חורבן הבית ועל מקדש שנשרף היום. שמע האיש, מיד קרע את בגדיו, ותלש את שערו וצעק, ונתן אפר על ראשו ובכה ואמר אוי נא לי, אוי נא לי. לאחר | אין לה מנחם מכל אוהביה (שם שם). (ב) אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ, ולא היתה רוצה לחרוש, אלא תמיד היתה גרעה [גערה], ראה אותה האיש ונבהל מאד, והיה מכה את הפרה כדי שתחרוש, ולא היתה רוצה, אלא תמיד היתה מפלת עצמה לארץ, והוא מכה אותה תמיד, עד ששמע קול אומר מה לך לפרה הנח אותה, שהיא צועקת על חורבן הבית ועל מקדש שנשרף היום. שמע האיש, מיד קרע את בגדיו, ותלש את שערו וצעק, ונתן אפר על ראשו ובכה ואמר אוי נא לי, אוי נא לי. לאחר | ||
גרסה מ־23:52, 29 ביולי 2020
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
אין לה מנחם מכל אוהביה (שם שם). (ב) אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ, ולא היתה רוצה לחרוש, אלא תמיד היתה גרעה [גערה], ראה אותה האיש ונבהל מאד, והיה מכה את הפרה כדי שתחרוש, ולא היתה רוצה, אלא תמיד היתה מפלת עצמה לארץ, והוא מכה אותה תמיד, עד ששמע קול אומר מה לך לפרה הנח אותה, שהיא צועקת על חורבן הבית ועל מקדש שנשרף היום. שמע האיש, מיד קרע את בגדיו, ותלש את שערו וצעק, ונתן אפר על ראשו ובכה ואמר אוי נא לי, אוי נא לי. לאחר
הערות ותקונים
(ב) אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בהמ"ק היה חוץ לירושלים יהודי אחד. ספור זה דומה במקצת לזה עי' באיכה רבתי פ"א ט"ז פסוק על אלה אני בוכיה ד"ה עובדא הוה בחד בר נש דהוה קא רדי געית חדא תורתיה, והמעשה הזה הביאו באריכות ובשנוים 1). (ג) ד"א אין לה
1) וכן בירושלמי ברכות פ"ב ה"ד כמו שהוא באיכה רבתי בלשון ארמית וכאן הוא בלשון עברית.