מנחת שי/יחזקאל/לא: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - הגירסא הראשונית של הטקסט פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ד == | == ד == | ||
'''מים גדלוהו.''' | '''מים גדלוהו.''' במקצת ספרים גדלהו בג' נקודות: | ||
'''סביבות מטעה.''' | '''סביבות מטעה.''' ברוב המדוייקים מלא וא"ו: | ||
'''שלחה.''' | '''שלחה.''' קלה הלמ"ד כ"כ ר' יונה ורד"ק והוא חד מן ו' שלחה רפי' וסימנה נמסר במ"ג שמואל א' ט"ז: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''סרעפתיו.''' | '''סרעפתיו.''' בכמה ספרי הדפוס סרעפתו כתיב בלא יו"ד הרבוי וקרי ביו"ד וכן כתב רד"ק ומלת פארתיו שבפסוק כתיב וקרי ביו"ד ולא כתב רד"ק על זה כלום ובכל ספרים כ"י מדוייקים חילוף הדברים סרעפתיו כתיב וקרי ביו"ד פארתו כתיב בלא יו"ד וקרי ביו"ד וכן נמצא במקצת ספרי הדפוס וכן נכון עפ"ה שנמנה מלת פארתו עם מלין החסרים יו"ד באמצע תיבותא ולא נמנה עמהם מלת סרעפתיו: | ||
'''ותארכנה פארתו.''' | '''ותארכנה פארתו.''' פארתיו קרי כמ"ש לעיל בסמוך ורד"ק כתב האל"ף קודם לרי"ש וכ"כ על פארתיו שבפסוק הנמשך ועיין מ"ש למעלה בסימן י"ז: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''ובצלו ישבו.''' | '''ובצלו ישבו.''' בס"א כ"י כתוב ישבו בקמץ היו"ד וכן נראה לפי משמעות הפסוק אך בכל שאר ספרים היו"ד בצירי וגם בס' דלעיל נכתב בצידו נ"ל ישבו מכח המסורת ע"כ. ואמת הדבר שזהו א' מן כ' ישבו עפ"ה וסימ' נסדר במ"ג פ' משפטי': | ||
== ז == | == ז == | ||
'''וייף בגדלו.''' | '''וייף בגדלו.''' בחירק היו"ד הראשונה ונוח השניי' לקריאת ב"נ ולקריא' ב"א וייף בשוא הראשונה וחירק השניה וזהו דעת רבי יונה והאפודי וכן מצא רד"ק ברוב הספרים ובמקצתם בחירק הראשונה ושוא השנייה לב"א וזו היא הקריאה הנכונה לדעתו על משקל וישב. וכ"כ בשרשים ובמכלול דף קס"ט ובעל הלשון כתב וייף בגדלו י"ס יו"ד ראשונה חרוקה ושנייה שואית והם הרבים וי"ס בהפך ונחלקו הספרים על איזה מהם דעת ב"א ואיזה מהם דעת ב"נ עכ"ל. ולדבריו קשה שלא הזכיר כלל קריאת יו"ד ראשונה ונוח השנייה כמו שהוא בספרים שלנו וקשה גם כן לגירסת הספרים שנהגו כקריאת בן נפתלי וי"ל דנהגו כן לתפארת הקריאה אמנם ראיתי ס"א כ"י שכתוב בפנים וייף ונכתב מבחוץ ב"נ וייף ואם כדבריו יפה עשו בספרים שלנו שכיוונו לדעת ב"א: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''עממהו.''' | '''עממהו.''' מ"ם ראשונ' בקמץ: | ||
'''היו כפראותיו.''' | '''היו כפראותיו.''' כאן הרי"ש קודם לאל"ף רד"ק וברוב הספרים כ"י שלפני האל"ף קודם לרי"ש: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''ביד איל גוים.''' | '''ביד איל גוים.''' לבני ארץ ישראל חסר יו"ד ולבני בבל מלא וכן כתב רד"ק בפירוש ובשרשים ובדפוסים ישנים וספרים כ"י מדוייקים מלא יו"ד ויש לתמוה עליהם דאנן בחילופי המקרא לאו בתר בני בבל גרירינן ושמא עשו כן לסבה מן הסבות ועיין עוד מ"ש רד"ק בשרשים: | ||
'''ברשעו.''' | '''ברשעו.''' בכמה ספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים בכ"ף וכן פי' החכם אברבנל: | ||
== יב == | == יב == | ||
'''ותשברנה פראתיו.''' | '''ותשברנה פראתיו.''' בספרי הדפוס רי"ש קודם לאל"ף וכן מצאתי בס"א כ"י מדוייק ובכמה ספרים כ"י בהיפך וע' לעיל בסי' יז: | ||
== יג == | == יג == | ||
'''ואל פראתיו.''' | '''ואל פראתיו.''' הרי"ש קודם לאלף רד"ק וברוב ספרים כ"י שבאו לידי בהפך: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''יעמדו אליהם.''' | '''יעמדו אליהם.''' הא' בצירי רד"ק וי"ת כמו אליהם בשוא ופתח: | ||
== טו == | == טו == | ||
'''ביום רדתו שאלה.''' | '''ביום רדתו שאלה.''' בזה ובשנים אחרים שבסמוך יש מחלוקת בספרים כי בהרבה מהם כולם מלא וא"ו אמנם כפי המסרה שנמסר כאן ובפרשת וישב כולם חסרים: | ||
'''האבלתי.''' | '''האבלתי.''' בב"ר פ' ל"ג ר' יהודה בר' אמ' הובלתי כתיב והכי איתא בשמות רבה ריש פ' י"ד אבל בויקרא רבה פ' כ"ז ובריש במדבר רבה ובמדרש קהלת פסוק מי יודע רוח בני האדם לא גרסינן ליה: | ||
== יז == | == יז == | ||
'''אתו ירדו.''' | '''אתו ירדו.''' בנביאים עם פי' הריא"ה ירדו היו"ד בצירי ושבוש הוא: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''והורדת את עצי עדן.''' | '''והורדת את עצי עדן.''' הה"א בשורק: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־14:43, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ד[עריכה]
מים גדלוהו. במקצת ספרים גדלהו בג' נקודות:
סביבות מטעה. ברוב המדוייקים מלא וא"ו:
שלחה. קלה הלמ"ד כ"כ ר' יונה ורד"ק והוא חד מן ו' שלחה רפי' וסימנה נמסר במ"ג שמואל א' ט"ז:
ה[עריכה]
סרעפתיו. בכמה ספרי הדפוס סרעפתו כתיב בלא יו"ד הרבוי וקרי ביו"ד וכן כתב רד"ק ומלת פארתיו שבפסוק כתיב וקרי ביו"ד ולא כתב רד"ק על זה כלום ובכל ספרים כ"י מדוייקים חילוף הדברים סרעפתיו כתיב וקרי ביו"ד פארתו כתיב בלא יו"ד וקרי ביו"ד וכן נמצא במקצת ספרי הדפוס וכן נכון עפ"ה שנמנה מלת פארתו עם מלין החסרים יו"ד באמצע תיבותא ולא נמנה עמהם מלת סרעפתיו:
ותארכנה פארתו. פארתיו קרי כמ"ש לעיל בסמוך ורד"ק כתב האל"ף קודם לרי"ש וכ"כ על פארתיו שבפסוק הנמשך ועיין מ"ש למעלה בסימן י"ז:
ו[עריכה]
ובצלו ישבו. בס"א כ"י כתוב ישבו בקמץ היו"ד וכן נראה לפי משמעות הפסוק אך בכל שאר ספרים היו"ד בצירי וגם בס' דלעיל נכתב בצידו נ"ל ישבו מכח המסורת ע"כ. ואמת הדבר שזהו א' מן כ' ישבו עפ"ה וסימ' נסדר במ"ג פ' משפטי':
ז[עריכה]
וייף בגדלו. בחירק היו"ד הראשונה ונוח השניי' לקריאת ב"נ ולקריא' ב"א וייף בשוא הראשונה וחירק השניה וזהו דעת רבי יונה והאפודי וכן מצא רד"ק ברוב הספרים ובמקצתם בחירק הראשונה ושוא השנייה לב"א וזו היא הקריאה הנכונה לדעתו על משקל וישב. וכ"כ בשרשים ובמכלול דף קס"ט ובעל הלשון כתב וייף בגדלו י"ס יו"ד ראשונה חרוקה ושנייה שואית והם הרבים וי"ס בהפך ונחלקו הספרים על איזה מהם דעת ב"א ואיזה מהם דעת ב"נ עכ"ל. ולדבריו קשה שלא הזכיר כלל קריאת יו"ד ראשונה ונוח השנייה כמו שהוא בספרים שלנו וקשה גם כן לגירסת הספרים שנהגו כקריאת בן נפתלי וי"ל דנהגו כן לתפארת הקריאה אמנם ראיתי ס"א כ"י שכתוב בפנים וייף ונכתב מבחוץ ב"נ וייף ואם כדבריו יפה עשו בספרים שלנו שכיוונו לדעת ב"א:
ח[עריכה]
עממהו. מ"ם ראשונ' בקמץ:
היו כפראותיו. כאן הרי"ש קודם לאל"ף רד"ק וברוב הספרים כ"י שלפני האל"ף קודם לרי"ש:
יא[עריכה]
ביד איל גוים. לבני ארץ ישראל חסר יו"ד ולבני בבל מלא וכן כתב רד"ק בפירוש ובשרשים ובדפוסים ישנים וספרים כ"י מדוייקים מלא יו"ד ויש לתמוה עליהם דאנן בחילופי המקרא לאו בתר בני בבל גרירינן ושמא עשו כן לסבה מן הסבות ועיין עוד מ"ש רד"ק בשרשים:
ברשעו. בכמה ספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים בכ"ף וכן פי' החכם אברבנל:
יב[עריכה]
ותשברנה פראתיו. בספרי הדפוס רי"ש קודם לאל"ף וכן מצאתי בס"א כ"י מדוייק ובכמה ספרים כ"י בהיפך וע' לעיל בסי' יז:
יג[עריכה]
ואל פראתיו. הרי"ש קודם לאלף רד"ק וברוב ספרים כ"י שבאו לידי בהפך:
יד[עריכה]
יעמדו אליהם. הא' בצירי רד"ק וי"ת כמו אליהם בשוא ופתח:
טו[עריכה]
ביום רדתו שאלה. בזה ובשנים אחרים שבסמוך יש מחלוקת בספרים כי בהרבה מהם כולם מלא וא"ו אמנם כפי המסרה שנמסר כאן ובפרשת וישב כולם חסרים:
האבלתי. בב"ר פ' ל"ג ר' יהודה בר' אמ' הובלתי כתיב והכי איתא בשמות רבה ריש פ' י"ד אבל בויקרא רבה פ' כ"ז ובריש במדבר רבה ובמדרש קהלת פסוק מי יודע רוח בני האדם לא גרסינן ליה:
יז[עריכה]
אתו ירדו. בנביאים עם פי' הריא"ה ירדו היו"ד בצירי ושבוש הוא:
יח[עריכה]
והורדת את עצי עדן. הה"א בשורק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |