תועפות ראם/שלח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


{{תועפור|א}} ויקעקע וירשום בדיו כו' כ"ה בנדפס והנה התרגום אונקלוס פי' וכתובת קעקע ורושמין חריתין הרי דירשום פי' של תיבת ויכתוב דאחר מה שאמרו במשנה עד שיכתוב ויקעקע פי' במשנה שיכתוב במה ועז"א וירשום בדיו כו' אולם לדברי הרמב"ם פי"ב מהל' ע"ז הי"א פי' ויקעקע היינו בדיו כו' וא"כ יפה אמרו במשנה עד שיכתוב ויקעקע בדיו כו' וא"צ להוסיף תיבת וירשום כמו שהוא בנדפס וז"ל הריטב"א בחי' למכות שם כי' קעקע שיקעקע בעור בכלי או ביד וכתיבה הוא שימלא הקעקעות דיו או סם או סיקרא וכיוצא בו כו' והיינו כפי מה שהוא בנדפס שהוסיף תיבת וירשום אחר ויקעקע להורות דבדיו כו' לא קאי על ויקעקע כ"א על שיכתוב וכנ"ל.


{{ניווט כללי עליון}}
{{תועפור|ב}} אסור. לאו דוקא דגם לר"ש אסור לכתוב שום כתיבה בעולם כהמפרש במכות שם אלא ר"ל דכל כתובת קעקע חייב מלקות דלא כר"ש. והנה הרי"ף והרא"ש כתבו הא דר"ש ופי' רב אחא ובר קפרא שבגמרא ועיין בס' פנים יפות שכ' דנ"מ טובא דמדברי ב"ק לר"ש נשמע לרבנן דחייב אפי' ביד [וכדברי הריטב"א שכתבתי באות א'] דאי נימא דאינו חייב אלא בשריטה בכלי כמשמעות פרש"י במכות שם במשנה קשה הא דאר"ש אינו חייב עד שיכתוב את השם ומפרש ב"ק שם ע"ז תיפוק לי' דבל"ז חייב משום שריטה לע"ז ודוחק לומר לעבור עליו בב' לאוין ומדר"ש נשמע לרבנן דלא מצינו פלוגתא בהא עכ"ד. ולי נראה דנ"מ לענין הא דאמר רב אשי כ"מ שיש מכה מכתו מוכיח עליו ושרי אבל אם כתב שם את השם וכדתני ב"ק שם ע"ז כ"ע מודו דחייב וזהו שדקדק רבינו ירוחם ני"ז ח"ה וכתב נראה עיקר כי בלא מכה אפי' בלא שם ע"ז חייב עכ"ל משמע מזה דאילו במכה בעינן שיכתוב שם ע"ז ושפיר כ' הרי"ף והרא"ש בחיבורם הך דר"ש ופי'. ובקיצור פסקי הרא"ש כ' ג"כ ואינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז והוא תמוה שלא זכר מזה בספר הטור סי' ק"פ לכתוב דעת אביו הרא"ש כדרכו. ולו"מ הייתי מגיה דברים אלו שברמזים אחר משכ"ש מקום שיש בו מכה מותר ליתן בו אפר ואח"ז כתב שפיר ואינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז וכד' הרי"ו הנ"ל. ובשיעור הכתיבה ראיתי בס' לחם ושמלה ביאור הת"א שכ' בל"א עמש"כ התרגום ורושמין חריתין וז"ל לשון רבים משמע שצ"ל לכה"פ שתי אותיות כמו שהוא לענין שבת עכ"ל וכ"כ בס' מעה"ח דלא כהחינוך מ' רנ"ג שכ' אפי' אות אחת בכ"מ שבגופו לוקה עיי"ש והפ"ת ביו"ד שם סק"א כ' בשם תשו' מעיל צדקה שהעלה דבעינן כתב אותיות ממש אלא דסגי אפי' באות אחת עיי"ש ועיין בספר לקט אליהו חלק שני ל"ת מ"א שכ' דשאני גבי שבת דבעי דומיא דמלאכת המשכן בעי ב' אותיות שכן הי' במשכן חשוב לחבר את הקרשים אבל הכא שמנהג העובדי כוכבים שרושמים עצמן לע"ז אף באות אחת שייך כן ולהכי חייב. ובס' יד הקטנה ח"ב הע"ז פ"ו מצוה ע' אות פ"ז כתב ונראה מלשון הרמב"ם ומל' פרש"י דאפי' באיזה ענין כתיבה שיהי' ואפי' שלא בתמונת אותיות ותיבות כו' עיי"ש ופשוט בעיני דאפי' כתב בשמאל אע"ג דלא הוי מלאכה לענין שבת מ"מ הכא חייב דלא בעינן דרך מלאכה.
 
{{עוגןמ|א}} ויקעקע וירשום בדיו כו' כ"ה בנדפס והנה התרגום אונקלוס פי' וכתובת קעקע ורושמין חריתין הרי דירשום פי' של תיבת ויכתוב דאחר מה שאמרו במשנה עד שיכתוב ויקעקע פי' במשנה שיכתוב במה ועז"א וירשום בדיו כו' אולם לדברי הרמב"ם פי"ב מהל' ע"ז הי"א פי' ויקעקע היינו בדיו כו' וא"כ יפה אמרו במשנה עד שיכתוב ויקעקע בדיו כו' וא"צ להוסיף תיבת וירשום כמו שהוא בנדפס וז"ל הריטב"א בחי' למכות שם כי' קעקע שיקעקע בעור בכלי או ביד וכתיבה הוא שימלא הקעקעות דיו או סם או סיקרא וכיוצא בו כו' והיינו כפי מה שהוא בנדפס שהוסיף תיבת וירשום אחר ויקעקע להורות דבדיו כו' לא קאי על ויקעקע כ"א על שיכתוב וכנ"ל.
 
{{עוגןמ|ב}} אסור. לאו דוקא דגם לר"ש אסור לכתוב שום כתיבה בעולם כהמפרש במכות שם אלא ר"ל דכל כתובת קעקע חייב מלקות דלא כר"ש. והנה הרי"ף והרא"ש כתבו הא דר"ש ופי' רב אחא ובר קפרא שבגמרא ועיין בס' פנים יפות שכ' דנ"מ טובא דמדברי ב"ק לר"ש נשמע לרבנן דחייב אפי' ביד [וכדברי הריטב"א שכתבתי באות א'] דאי נימא דאינו חייב אלא בשריטה בכלי כמשמעות פרש"י במכות שם במשנה קשה הא דאר"ש אינו חייב עד שיכתוב את השם ומפרש ב"ק שם ע"ז תיפוק לי' דבל"ז חייב משום שריטה לע"ז ודוחק לומר לעבור עליו בב' לאוין ומדר"ש נשמע לרבנן דלא מצינו פלוגתא בהא עכ"ד. ולי נראה דנ"מ לענין הא דאמר רב אשי כ"מ שיש מכה מכתו מוכיח עליו ושרי אבל אם כתב שם את השם וכדתני ב"ק שם ע"ז כ"ע מודו דחייב וזהו שדקדק רבינו ירוחם ני"ז ח"ה וכתב נראה עיקר כי בלא מכה אפי' בלא שם ע"ז חייב עכ"ל משמע מזה דאילו במכה בעינן שיכתוב שם ע"ז ושפיר כ' הרי"ף והרא"ש בחיבורם הך דר"ש ופי'. ובקיצור פסקי הרא"ש כ' ג"כ ואינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז והוא תמוה שלא זכר מזה בספר הטור סי' ק"פ לכתוב דעת אביו הרא"ש כדרכו. ולו"מ הייתי מגיה דברים אלו שברמזים אחר משכ"ש מקום שיש בו מכה מותר ליתן בו אפר ואח"ז כתב שפיר ואינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז וכד' הרי"ו הנ"ל. ובשיעור הכתיבה ראיתי בס' לחם ושמלה ביאור הת"א שכ' בל"א עמש"כ התרגום ורושמין חריתין וז"ל לשון רבים משמע שצ"ל לכה"פ שתי אותיות כמו שהוא לענין שבת עכ"ל וכ"כ בס' מעה"ח דלא כהחינוך מ' רנ"ג שכ' אפי' אות אחת בכ"מ שבגופו לוקה עיי"ש והפ"ת ביו"ד שם סק"א כ' בשם תשו' מעיל צדקה שהעלה דבעינן כתב אותיות ממש אלא דסגי אפי' באות אחת עיי"ש ועיין בספר לקט אליהו חלק שני ל"ת מ"א שכ' דשאני גבי שבת דבעי דומיא דמלאכת המשכן בעי ב' אותיות שכן הי' במשכן חשוב לחבר את הקרשים אבל הכא שמנהג העובדי כוכבים שרושמים עצמן לע"ז אף באות אחת שייך כן ולהכי חייב. ובס' יד הקטנה ח"ב הע"ז פ"ו מצוה ע' אות פ"ז כתב ונראה מלשון הרמב"ם ומל' פרש"י דאפי' באיזה ענין כתיבה שיהי' ואפי' שלא בתמונת אותיות ותיבות כו' עיי"ש ופשוט בעיני דאפי' כתב בשמאל אע"ג דלא הוי מלאכה לענין שבת מ"מ הכא חייב דלא בעינן דרך מלאכה.  


{{עוגןמ|ג}} אפר מקלה ע"ג כו' כ"ה בנדפס ובגמרא ונראה ממשכ"ר אפר סתמא דס"ל כהרמ"ה שכ' הריטב"א ע"ש דלאו דוקא אפר מקלה דה"ה לעפרא דעלמא אלא דנקט אורחא דמילתא. והנה הב"ש לאה"ע סי' קכ"ד סקט"ז ס"ל דבחקיקה לבד אסור מדרבנן עכ"פ ובס' משנת חכמים סי' נ"ז ביבין שמועה שם תמה ע"ד הב"ש דמהיכן למד כן דמדברי הפוסקים נראה דאין כאן איסור דרבנן ואף מהתוס' דגיטין כ' ב' ד"ה בכתובת אין הכרע עכ"פ כיון דקי"ל דמותר ליתן אפר מקלה כרב אשי וכ"נ דעת היראים דליכא בזה איסורא דרבנן מדלא כ' תולדה ללאו זה:
{{תועפור|ג}} אפר מקלה ע"ג כו' כ"ה בנדפס ובגמרא ונראה ממשכ"ר אפר סתמא דס"ל כהרמ"ה שכ' הריטב"א ע"ש דלאו דוקא אפר מקלה דה"ה לעפרא דעלמא אלא דנקט אורחא דמילתא. והנה הב"ש לאה"ע סי' קכ"ד סקט"ז ס"ל דבחקיקה לבד אסור מדרבנן עכ"פ ובס' משנת חכמים סי' נ"ז ביבין שמועה שם תמה ע"ד הב"ש דמהיכן למד כן דמדברי הפוסקים נראה דאין כאן איסור דרבנן ואף מהתוס' דגיטין כ' ב' ד"ה בכתובת אין הכרע עכ"פ כיון דקי"ל דמותר ליתן אפר מקלה כרב אשי וכ"נ דעת היראים דליכא בזה איסורא דרבנן מדלא כ' תולדה ללאו זה:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־14:42, 21 ביולי 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תועפות ראם TriangleArrow-Left.png שלח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ויקעקע וירשום בדיו כו' כ"ה בנדפס והנה התרגום אונקלוס פי' וכתובת קעקע ורושמין חריתין הרי דירשום פי' של תיבת ויכתוב דאחר מה שאמרו במשנה עד שיכתוב ויקעקע פי' במשנה שיכתוב במה ועז"א וירשום בדיו כו' אולם לדברי הרמב"ם פי"ב מהל' ע"ז הי"א פי' ויקעקע היינו בדיו כו' וא"כ יפה אמרו במשנה עד שיכתוב ויקעקע בדיו כו' וא"צ להוסיף תיבת וירשום כמו שהוא בנדפס וז"ל הריטב"א בחי' למכות שם כי' קעקע שיקעקע בעור בכלי או ביד וכתיבה הוא שימלא הקעקעות דיו או סם או סיקרא וכיוצא בו כו' והיינו כפי מה שהוא בנדפס שהוסיף תיבת וירשום אחר ויקעקע להורות דבדיו כו' לא קאי על ויקעקע כ"א על שיכתוב וכנ"ל.

(ב) אסור. לאו דוקא דגם לר"ש אסור לכתוב שום כתיבה בעולם כהמפרש במכות שם אלא ר"ל דכל כתובת קעקע חייב מלקות דלא כר"ש. והנה הרי"ף והרא"ש כתבו הא דר"ש ופי' רב אחא ובר קפרא שבגמרא ועיין בס' פנים יפות שכ' דנ"מ טובא דמדברי ב"ק לר"ש נשמע לרבנן דחייב אפי' ביד [וכדברי הריטב"א שכתבתי באות א'] דאי נימא דאינו חייב אלא בשריטה בכלי כמשמעות פרש"י במכות שם במשנה קשה הא דאר"ש אינו חייב עד שיכתוב את השם ומפרש ב"ק שם ע"ז תיפוק לי' דבל"ז חייב משום שריטה לע"ז ודוחק לומר לעבור עליו בב' לאוין ומדר"ש נשמע לרבנן דלא מצינו פלוגתא בהא עכ"ד. ולי נראה דנ"מ לענין הא דאמר רב אשי כ"מ שיש מכה מכתו מוכיח עליו ושרי אבל אם כתב שם את השם וכדתני ב"ק שם ע"ז כ"ע מודו דחייב וזהו שדקדק רבינו ירוחם ני"ז ח"ה וכתב נראה עיקר כי בלא מכה אפי' בלא שם ע"ז חייב עכ"ל משמע מזה דאילו במכה בעינן שיכתוב שם ע"ז ושפיר כ' הרי"ף והרא"ש בחיבורם הך דר"ש ופי'. ובקיצור פסקי הרא"ש כ' ג"כ ואינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז והוא תמוה שלא זכר מזה בספר הטור סי' ק"פ לכתוב דעת אביו הרא"ש כדרכו. ולו"מ הייתי מגיה דברים אלו שברמזים אחר משכ"ש מקום שיש בו מכה מותר ליתן בו אפר ואח"ז כתב שפיר ואינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז וכד' הרי"ו הנ"ל. ובשיעור הכתיבה ראיתי בס' לחם ושמלה ביאור הת"א שכ' בל"א עמש"כ התרגום ורושמין חריתין וז"ל לשון רבים משמע שצ"ל לכה"פ שתי אותיות כמו שהוא לענין שבת עכ"ל וכ"כ בס' מעה"ח דלא כהחינוך מ' רנ"ג שכ' אפי' אות אחת בכ"מ שבגופו לוקה עיי"ש והפ"ת ביו"ד שם סק"א כ' בשם תשו' מעיל צדקה שהעלה דבעינן כתב אותיות ממש אלא דסגי אפי' באות אחת עיי"ש ועיין בספר לקט אליהו חלק שני ל"ת מ"א שכ' דשאני גבי שבת דבעי דומיא דמלאכת המשכן בעי ב' אותיות שכן הי' במשכן חשוב לחבר את הקרשים אבל הכא שמנהג העובדי כוכבים שרושמים עצמן לע"ז אף באות אחת שייך כן ולהכי חייב. ובס' יד הקטנה ח"ב הע"ז פ"ו מצוה ע' אות פ"ז כתב ונראה מלשון הרמב"ם ומל' פרש"י דאפי' באיזה ענין כתיבה שיהי' ואפי' שלא בתמונת אותיות ותיבות כו' עיי"ש ופשוט בעיני דאפי' כתב בשמאל אע"ג דלא הוי מלאכה לענין שבת מ"מ הכא חייב דלא בעינן דרך מלאכה.

(ג) אפר מקלה ע"ג כו' כ"ה בנדפס ובגמרא ונראה ממשכ"ר אפר סתמא דס"ל כהרמ"ה שכ' הריטב"א ע"ש דלאו דוקא אפר מקלה דה"ה לעפרא דעלמא אלא דנקט אורחא דמילתא. והנה הב"ש לאה"ע סי' קכ"ד סקט"ז ס"ל דבחקיקה לבד אסור מדרבנן עכ"פ ובס' משנת חכמים סי' נ"ז ביבין שמועה שם תמה ע"ד הב"ש דמהיכן למד כן דמדברי הפוסקים נראה דאין כאן איסור דרבנן ואף מהתוס' דגיטין כ' ב' ד"ה בכתובת אין הכרע עכ"פ כיון דקי"ל דמותר ליתן אפר מקלה כרב אשי וכ"נ דעת היראים דליכא בזה איסורא דרבנן מדלא כ' תולדה ללאו זה:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.