שו"ת חתם סופר/א/קפו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לפורמט בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שוכ"ט ''' להרב המאה"ג כמו"ה נתן שפירא נ"י אבדק"ק אלמאש יע"א: | |||
'''שוכ"ט | |||
'''גי"ה | '''גי"ה ''' הגיעני אודות העמדת המנורה וסידור הנרות בבה"כ שבעירו ולא יכולתי להבין ציור הענין מפי כתבו ויהי' מה אראה אי"ה לבאר הסוגי' ופסק הרמב"ם וסמ"ג דמייתי תה"ד שבב"י ומג"א סימן תרע"א ושרש ענין זה בריית' במנחו' צ"ח ע"ב בבריית' פליגי רבי וראב"ש בשלחן של מקדש ופסק רמב"ם פ"ג מבית הבחירה הלכה כרבי מחבירו דשולחן במקדש מזרח ומערב הי' מונח ושם בש"ס נאמר דתלי' פלוגתתם בשולחן בפלוגת' דמנורה ורמב"ם פסק שם במנורה צפון ודרום הי' מונחת וסתר עצמו והשיג עליו הראב"ד ז"ל ופר"ח סי' תרע"א ר"ל דרמב"ם סמך עצמו אהא דאמרינן במגלה כ"א ע"ב אמצע שקרא ד' משובח דתני' אל מול פני המנורה וכו' יע"ש משמע דהלכה כמ"ד צפון ודרום ודבריו נעלמו ממני לא אוכל להבינם דכל שופט צדק ידין לאשורו דליכא מאן דפליג שכל הנרות הי' פוני' למול נר אמצעי דמי יכחיש הקרא אל מול פני המנורה ולא נקרא פני המנורה אלא קנה האמצעי וכ"ע לא פליגי נמי דיערוך אותו לפני ה' שיהי' נר א' מיוחד הנקרא לפני ד' הוא שקורי' אותו חז"ל מערבי ומעתה לרבי ס"ל נר אמצעי הי' דולק בזקופה ומתמר ועול' ורק לשארי נרות הי' פיות דולקים כעין לאמפ"א שלנו ופוני' מול פני האמצעי וא"כ הי' ק' לרבי אי ס"ד מונחים צפון ודרום הרי כולם בשוה לפני ה' ומהיכי תיתי לחדש לן סברא לומר שנר אמצעי הי' מעוקם ומצדד אהדדי כלפי ההיכל והיכא רמיזא אע"כ מזרח ומערב הי' מונחי' ויש נר א' לפני ה' היותר מערבי מחברו והיינו השני למזרח כדאי' במס' תמיד וכפירש"י בשבת כ"א ע"ב אך ראבר"ש ס"ל ילפי' חוץ מפנים וע"כ מנורה צפון ודרום הי' מונח כמו הארון וא"כ ע"כ שביק לקרא דדחיק ומוקי נפשי' שהי' הנר האמצעי מעוקם ומצדד לצד ההיכל וכמבואר בלשון רש"י מגלה הנ"ל ע"ש שוב מצאתי בס' לחם שמים בפ"ג מבית הבחירה כ' להדי' דכ"ע לא פליגי שהי' פוני' כלפי אמצעי וכן כלמה שכתבתי: | ||
'''נמצינו | '''נמצינו ''' למידין בין למר ובין למר מוכח דאמצעי משובח דהרי כל פיות הנרות הי' פוני' לעומת האמצעי אדרבה לרבי מוכח טפי דהרי הנר המערבי המיוחד ונקרא אותו לפני ד' שהוא הנר השני שבמזרח גם הוא פונה לאמצעי ש"מ אמצעי חשוב מאוד יותר אפי' מהנר אשר לפני ה' והא דפירש"י במגלה דברייתא אתי' כמ"ד צפון ודרום לא כ"כ משו' דהך ודלכל הנרות הי' פונים וכו' אתי' דוקא כהך מ"ד והך דאמצעי משובח אתי' כוותי' דוקא דזהו ליתא וכמ"ש אלא לשון אות' ברייתא דמייתי ש"ס דמגלה מוכח דהך ברייתא אתי' כמ"ד צפון ודרום הי' מונחי' מדקרי לאמצע מערבי ואלו לרבי מערבי הוא השני למזרח ולא האמצעי ועוד מדתני' ומערבי כלפי שכינה ור"ל האמצעי שהכל אליו פונים הוא כלפי שכינה וזהו למ"ד צפון ודרום מונחי' אבל לאידך מ"ד הי' צריך לגרוס כל הנרות פוני' כלפי אמצעי ותו לא אבל עכ"פ לכ"ע מוכח שהאמצעי משובח ואין מכאן שום הכרח לפסק רמב"ם וסמ"ג: | ||
'''והנלע"ד | '''והנלע"ד ''' בישוב הרמב"ם ממסקנת הש"ס שבת כ"א ע"ב דמקש' למ"ד קביעו נרו' איך הי' מדליקי' מנר המערבי בלא קינסא ומסיק בפתילו' ארוכות פי' שהי' נמשכי' ומגיעים זה לחברו וחברו לחברו עד המערבי ועיין ברור דבר זה ברמב"ם פ"ג מתמידין ומוספין הל' י"ג וי"ד והשתא למ"ד צפון ודרום הי' מונחים ונר אמצעי הי' נר המערבי וממנו הי' מדליקי' על ידי פתילות ארוכות שפיר משכח' לי' שהרי כל הפיות פנו אליו אלא אי מזרח ומערב הי' מונחי' ונר השני למזרחי הוא הי' המערבי וממנו הי' מדליקים איך אפשר ע"י פתילות ארוכות הרי כלם היו פוני' למול האמצעי ולא יתעקש אדם לומר שהי' ממשיכי' הפתילות לאחורי הנרות להגיעם להמערבי זה עקש ופתלתול ומכ"ש שאין לומר שהגיע הנר הדולק דרך פיו להגיע לנרות שאינם דולקי' להדליקם ז"א אלא אותו שאינו דולק מדליקו מן הדולק ולא שיהיה הדולק למצותו יוצא ממקומו להדליק לאחרים וע"כ לאותו מ"ד א"א אלא לומר דלא חייש לביזוי מצוה והדליקו ע"י קינסא או ס"ל דלא קביעא נרות ופלוגתא דתנאי היא במנחו' פ"ח ע"ב ומייתי לי' תוס' בשבת כ"א ע"ב הנ"ל ואמנם למאי דקיי"ל כאוקמתא דר"פ במס' שבת הנ"ל דאסור להדליק ע"י קינסא וקביעא נרא וא"א אלא ע"י פתילות ארוכות ע"כ צ"ל דלית לי' כהך שקלא וטרי' במנחו' צ"ח ע"ב דשלחן ומנורה תלי' זה בזה דליתא דאע"ג דבשלחן פליגי רבי וראבר"ש והלכה כרבי מחברו מ"מ במנורה צפון ודרום הית' מונחת ופלוגתתם בשום טעם אחר וידוע שכך דרכו של רמב"ם שלא לסמוך בפסק הלכה אשום שקלא וטרי' כשיש לו שום הכרח וא"ש לפע"ד: | ||
'''ולפ"ז | '''ולפ"ז ''' הא דתנן במס' תמיד שאם כבו שני המזרחיי' הי' מדליקים מן השאר היינו לשיטת הך תנא דתמיד דס"ל מזרח ומערב הי' מונחי' ולא קביעי נרות הי' מדליקי' מן השאר אבל למאי דקיי"ל צפון ודרום הי' מונחי' וקביעי נרא וא"א אלא על ידי פתילות ארוכות וא"כ תינח שאר נרות מן האמצעי שהי' ממשיכי' פתילה ארוכה דרך פי הנר עד שיגיע לנר האמצעי להדליק מן הדולק אבל כשכבה האמצעי הנוטה כלפי חוץ דמצדד אצדודי כלפי מערב לפני ה' איך אפשר ע"י פתילה ארוכה להדליקו מן השאר כיון דאין ממשיכי' דרך אחוריו וצדדיו אלא דרך פי הנר וע"כ א"א אלא להדליקו ממזבח החיצון ובזה מסולק השגת הראב"ד מעל הרמב"ם בפ"ג מתמידין ומוספין הלכה י"ג הנ"ל ממתני' דתמיד ולהנ"ל א"ש וק"ל: | ||
'''והנה | '''והנה ''' אע"ג שישבנו פסק הרמב"ם על נכון בעזה"י מ"מ כבר העיד תה"ד שברוב המקומות נוהגים כהראב"ד לסדרן ממזרח למערב וכן פסק מהרש"ל בתשו' סי' כ"ה ורק מג"א כ' שאין לתפוס על אותן שכבר נהגו כהרמב"ם שהרי יש להן על מי שיסמוכו אבל לכתחיל' בודאי אין לשנות מהנ"ל והנה בכל קהלות גדולות שעברתי שהי' יסודתם בהררי קודש ע"י גאוני' קדמאי ראיתי שמנורות בה"כ שלהם אינם עשוים כמנורות בעלי בתים עם פי נרות כפיות לאמפ"ן אלא הנרות מתמרות ועולות כמקל ורובם מדליקי' בבה"כ בנרות שעוה וגם המדליקי' בשמן זית עשויי' הבזיכים זקופים והלהב עולה והמנורה עומדת בדרום בה"כ והמדליק עומד אחוריו לדרום ופניו לצפון ומתחיל מימינו שהוא הנר הסמוך לארון הקודש ושוב מוסיף והולך ומתחיל מהשמאלי ופונה לימינו משא"כ אי הי' עומד על המדרגה שעולי' לארון הקודש ומדליק ופניו לצפון ואחוריו לדרום והי' מתחיל מימינו הא הנר הראשון אותו שרחוק מארון הקדש ולא הי' מגיע להסמוך לארון הקדש אלא ביום השמיני ומצינו בזה קפידא במקדש שהרי למאי שאנו נוהגים כמ"ד מזרח ומערב ונקרא לפני ה' היותר סמוך לקדש קדשי' מאותו שלפניו והמזרחי הראשון אינו נקרא לפני ה' א"כ ה"ה בשלנו היותר סמוך לארון הקדש נקרא טפי לפני ה' כנ"ל טעם המנהג ומשום הכי לא נהגו להדליק בנרות שפיותי' ארוכות ובולטות משום דאם יעמיד המדליק כנ"ל באופן שיתחיל ביום ראשון בנר הסמוך לארון הקדש יאירו הנרות כלפי כותל דרום ולא כלפי מקום עליות בקודש המדרגות שעולין לס"ת ואינו נכון מסברא ואם יפנו פיות הנרות לצד עליות המדרגה הנ"ל ויהי' פני הנרות לצפון והמדליק פניו לדרום ויתחיל ביום ראשון מימינו הרחוק מארון הקודש וזה אינו לפני ה' כנ"ל ע"כ בחרו בנרות המתמרות ועולות כמקל וכמו שהי' נר האמצעי במקדש לדעת רבי דקיי"ל כוותיה: | ||
'''ומ"מ | '''ומ"מ ''' אי אירע בקהלה שהמנורה עשוי' עם פיות שלא להכביד על צבור לעשות מנורה אחרת טוב יותר שיהי' פיות הנרו' פוני' לחוץ לצד כותל דרום כדי שידליק ביום א' וממנו ואילך בנר הסמוך לא"הק דהוה לפני ה' ממה שיפנה הפיות לצפון וירחיק ההדלקה מארון הקודש דנהי דלמ"ד צפון ודרום הי' מונחי' הי' נקרא אמצעי לפני ה' מטעם שהי' פונ' לצד קדש קדשים טפי מאחריני והי' קפידא במקום פניות הנרות ולא ברוחקא וקורבא מ"מ לפי מנהגינו כמ"ד מזרח ומערב אין שום קפידא בפניות הנרות שהאמצעי הי' מתמר ועולה ושארי הנרות לא הי' פוני' כלפי ק"ק אלא אדרבה האחרוני' היותר קרובי' אל א"הק הי' פוני' כלפי האמצעי ואחורי הנרות אל הק"ק ועיקר הקפידא ברוחקא וקורבא שעכ"פ הראשון הסמוך לפתח המזרחי אינו לפני ה' וא"כ עיקר קפידא בהא ואיך א"כ ינהוג שהנר הסמוך לארון הקדש לא יודלק עד יום אחרון ע"כ אין לשנו' ממנהגינו שיעמידו המנורה פני הנרות לכותל דרום והמדליק פניו לצפון ואחוריו לדרום ומדליק והנלע"ד כתבתי וה' יאיר עינינו וישמחנו בשמן ששון בב"א הכ"ד החותם בכל חותמי ברכות. פ"ב יום ד' ר"ח חנוכה תקפ"ח לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ: | ||
גרסה אחרונה מ־17:15, 20 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שוכ"ט להרב המאה"ג כמו"ה נתן שפירא נ"י אבדק"ק אלמאש יע"א:
גי"ה הגיעני אודות העמדת המנורה וסידור הנרות בבה"כ שבעירו ולא יכולתי להבין ציור הענין מפי כתבו ויהי' מה אראה אי"ה לבאר הסוגי' ופסק הרמב"ם וסמ"ג דמייתי תה"ד שבב"י ומג"א סימן תרע"א ושרש ענין זה בריית' במנחו' צ"ח ע"ב בבריית' פליגי רבי וראב"ש בשלחן של מקדש ופסק רמב"ם פ"ג מבית הבחירה הלכה כרבי מחבירו דשולחן במקדש מזרח ומערב הי' מונח ושם בש"ס נאמר דתלי' פלוגתתם בשולחן בפלוגת' דמנורה ורמב"ם פסק שם במנורה צפון ודרום הי' מונחת וסתר עצמו והשיג עליו הראב"ד ז"ל ופר"ח סי' תרע"א ר"ל דרמב"ם סמך עצמו אהא דאמרינן במגלה כ"א ע"ב אמצע שקרא ד' משובח דתני' אל מול פני המנורה וכו' יע"ש משמע דהלכה כמ"ד צפון ודרום ודבריו נעלמו ממני לא אוכל להבינם דכל שופט צדק ידין לאשורו דליכא מאן דפליג שכל הנרות הי' פוני' למול נר אמצעי דמי יכחיש הקרא אל מול פני המנורה ולא נקרא פני המנורה אלא קנה האמצעי וכ"ע לא פליגי נמי דיערוך אותו לפני ה' שיהי' נר א' מיוחד הנקרא לפני ד' הוא שקורי' אותו חז"ל מערבי ומעתה לרבי ס"ל נר אמצעי הי' דולק בזקופה ומתמר ועול' ורק לשארי נרות הי' פיות דולקים כעין לאמפ"א שלנו ופוני' מול פני האמצעי וא"כ הי' ק' לרבי אי ס"ד מונחים צפון ודרום הרי כולם בשוה לפני ה' ומהיכי תיתי לחדש לן סברא לומר שנר אמצעי הי' מעוקם ומצדד אהדדי כלפי ההיכל והיכא רמיזא אע"כ מזרח ומערב הי' מונחי' ויש נר א' לפני ה' היותר מערבי מחברו והיינו השני למזרח כדאי' במס' תמיד וכפירש"י בשבת כ"א ע"ב אך ראבר"ש ס"ל ילפי' חוץ מפנים וע"כ מנורה צפון ודרום הי' מונח כמו הארון וא"כ ע"כ שביק לקרא דדחיק ומוקי נפשי' שהי' הנר האמצעי מעוקם ומצדד לצד ההיכל וכמבואר בלשון רש"י מגלה הנ"ל ע"ש שוב מצאתי בס' לחם שמים בפ"ג מבית הבחירה כ' להדי' דכ"ע לא פליגי שהי' פוני' כלפי אמצעי וכן כלמה שכתבתי:
נמצינו למידין בין למר ובין למר מוכח דאמצעי משובח דהרי כל פיות הנרות הי' פוני' לעומת האמצעי אדרבה לרבי מוכח טפי דהרי הנר המערבי המיוחד ונקרא אותו לפני ד' שהוא הנר השני שבמזרח גם הוא פונה לאמצעי ש"מ אמצעי חשוב מאוד יותר אפי' מהנר אשר לפני ה' והא דפירש"י במגלה דברייתא אתי' כמ"ד צפון ודרום לא כ"כ משו' דהך ודלכל הנרות הי' פונים וכו' אתי' דוקא כהך מ"ד והך דאמצעי משובח אתי' כוותי' דוקא דזהו ליתא וכמ"ש אלא לשון אות' ברייתא דמייתי ש"ס דמגלה מוכח דהך ברייתא אתי' כמ"ד צפון ודרום הי' מונחי' מדקרי לאמצע מערבי ואלו לרבי מערבי הוא השני למזרח ולא האמצעי ועוד מדתני' ומערבי כלפי שכינה ור"ל האמצעי שהכל אליו פונים הוא כלפי שכינה וזהו למ"ד צפון ודרום מונחי' אבל לאידך מ"ד הי' צריך לגרוס כל הנרות פוני' כלפי אמצעי ותו לא אבל עכ"פ לכ"ע מוכח שהאמצעי משובח ואין מכאן שום הכרח לפסק רמב"ם וסמ"ג:
והנלע"ד בישוב הרמב"ם ממסקנת הש"ס שבת כ"א ע"ב דמקש' למ"ד קביעו נרו' איך הי' מדליקי' מנר המערבי בלא קינסא ומסיק בפתילו' ארוכות פי' שהי' נמשכי' ומגיעים זה לחברו וחברו לחברו עד המערבי ועיין ברור דבר זה ברמב"ם פ"ג מתמידין ומוספין הל' י"ג וי"ד והשתא למ"ד צפון ודרום הי' מונחים ונר אמצעי הי' נר המערבי וממנו הי' מדליקי' על ידי פתילות ארוכות שפיר משכח' לי' שהרי כל הפיות פנו אליו אלא אי מזרח ומערב הי' מונחי' ונר השני למזרחי הוא הי' המערבי וממנו הי' מדליקים איך אפשר ע"י פתילות ארוכות הרי כלם היו פוני' למול האמצעי ולא יתעקש אדם לומר שהי' ממשיכי' הפתילות לאחורי הנרות להגיעם להמערבי זה עקש ופתלתול ומכ"ש שאין לומר שהגיע הנר הדולק דרך פיו להגיע לנרות שאינם דולקי' להדליקם ז"א אלא אותו שאינו דולק מדליקו מן הדולק ולא שיהיה הדולק למצותו יוצא ממקומו להדליק לאחרים וע"כ לאותו מ"ד א"א אלא לומר דלא חייש לביזוי מצוה והדליקו ע"י קינסא או ס"ל דלא קביעא נרות ופלוגתא דתנאי היא במנחו' פ"ח ע"ב ומייתי לי' תוס' בשבת כ"א ע"ב הנ"ל ואמנם למאי דקיי"ל כאוקמתא דר"פ במס' שבת הנ"ל דאסור להדליק ע"י קינסא וקביעא נרא וא"א אלא ע"י פתילות ארוכות ע"כ צ"ל דלית לי' כהך שקלא וטרי' במנחו' צ"ח ע"ב דשלחן ומנורה תלי' זה בזה דליתא דאע"ג דבשלחן פליגי רבי וראבר"ש והלכה כרבי מחברו מ"מ במנורה צפון ודרום הית' מונחת ופלוגתתם בשום טעם אחר וידוע שכך דרכו של רמב"ם שלא לסמוך בפסק הלכה אשום שקלא וטרי' כשיש לו שום הכרח וא"ש לפע"ד:
ולפ"ז הא דתנן במס' תמיד שאם כבו שני המזרחיי' הי' מדליקים מן השאר היינו לשיטת הך תנא דתמיד דס"ל מזרח ומערב הי' מונחי' ולא קביעי נרות הי' מדליקי' מן השאר אבל למאי דקיי"ל צפון ודרום הי' מונחי' וקביעי נרא וא"א אלא על ידי פתילות ארוכות וא"כ תינח שאר נרות מן האמצעי שהי' ממשיכי' פתילה ארוכה דרך פי הנר עד שיגיע לנר האמצעי להדליק מן הדולק אבל כשכבה האמצעי הנוטה כלפי חוץ דמצדד אצדודי כלפי מערב לפני ה' איך אפשר ע"י פתילה ארוכה להדליקו מן השאר כיון דאין ממשיכי' דרך אחוריו וצדדיו אלא דרך פי הנר וע"כ א"א אלא להדליקו ממזבח החיצון ובזה מסולק השגת הראב"ד מעל הרמב"ם בפ"ג מתמידין ומוספין הלכה י"ג הנ"ל ממתני' דתמיד ולהנ"ל א"ש וק"ל:
והנה אע"ג שישבנו פסק הרמב"ם על נכון בעזה"י מ"מ כבר העיד תה"ד שברוב המקומות נוהגים כהראב"ד לסדרן ממזרח למערב וכן פסק מהרש"ל בתשו' סי' כ"ה ורק מג"א כ' שאין לתפוס על אותן שכבר נהגו כהרמב"ם שהרי יש להן על מי שיסמוכו אבל לכתחיל' בודאי אין לשנות מהנ"ל והנה בכל קהלות גדולות שעברתי שהי' יסודתם בהררי קודש ע"י גאוני' קדמאי ראיתי שמנורות בה"כ שלהם אינם עשוים כמנורות בעלי בתים עם פי נרות כפיות לאמפ"ן אלא הנרות מתמרות ועולות כמקל ורובם מדליקי' בבה"כ בנרות שעוה וגם המדליקי' בשמן זית עשויי' הבזיכים זקופים והלהב עולה והמנורה עומדת בדרום בה"כ והמדליק עומד אחוריו לדרום ופניו לצפון ומתחיל מימינו שהוא הנר הסמוך לארון הקודש ושוב מוסיף והולך ומתחיל מהשמאלי ופונה לימינו משא"כ אי הי' עומד על המדרגה שעולי' לארון הקודש ומדליק ופניו לצפון ואחוריו לדרום והי' מתחיל מימינו הא הנר הראשון אותו שרחוק מארון הקדש ולא הי' מגיע להסמוך לארון הקדש אלא ביום השמיני ומצינו בזה קפידא במקדש שהרי למאי שאנו נוהגים כמ"ד מזרח ומערב ונקרא לפני ה' היותר סמוך לקדש קדשי' מאותו שלפניו והמזרחי הראשון אינו נקרא לפני ה' א"כ ה"ה בשלנו היותר סמוך לארון הקדש נקרא טפי לפני ה' כנ"ל טעם המנהג ומשום הכי לא נהגו להדליק בנרות שפיותי' ארוכות ובולטות משום דאם יעמיד המדליק כנ"ל באופן שיתחיל ביום ראשון בנר הסמוך לארון הקדש יאירו הנרות כלפי כותל דרום ולא כלפי מקום עליות בקודש המדרגות שעולין לס"ת ואינו נכון מסברא ואם יפנו פיות הנרות לצד עליות המדרגה הנ"ל ויהי' פני הנרות לצפון והמדליק פניו לדרום ויתחיל ביום ראשון מימינו הרחוק מארון הקודש וזה אינו לפני ה' כנ"ל ע"כ בחרו בנרות המתמרות ועולות כמקל וכמו שהי' נר האמצעי במקדש לדעת רבי דקיי"ל כוותיה:
ומ"מ אי אירע בקהלה שהמנורה עשוי' עם פיות שלא להכביד על צבור לעשות מנורה אחרת טוב יותר שיהי' פיות הנרו' פוני' לחוץ לצד כותל דרום כדי שידליק ביום א' וממנו ואילך בנר הסמוך לא"הק דהוה לפני ה' ממה שיפנה הפיות לצפון וירחיק ההדלקה מארון הקודש דנהי דלמ"ד צפון ודרום הי' מונחי' הי' נקרא אמצעי לפני ה' מטעם שהי' פונ' לצד קדש קדשים טפי מאחריני והי' קפידא במקום פניות הנרות ולא ברוחקא וקורבא מ"מ לפי מנהגינו כמ"ד מזרח ומערב אין שום קפידא בפניות הנרות שהאמצעי הי' מתמר ועולה ושארי הנרות לא הי' פוני' כלפי ק"ק אלא אדרבה האחרוני' היותר קרובי' אל א"הק הי' פוני' כלפי האמצעי ואחורי הנרות אל הק"ק ועיקר הקפידא ברוחקא וקורבא שעכ"פ הראשון הסמוך לפתח המזרחי אינו לפני ה' וא"כ עיקר קפידא בהא ואיך א"כ ינהוג שהנר הסמוך לארון הקדש לא יודלק עד יום אחרון ע"כ אין לשנו' ממנהגינו שיעמידו המנורה פני הנרות לכותל דרום והמדליק פניו לצפון ואחוריו לדרום ומדליק והנלע"ד כתבתי וה' יאיר עינינו וישמחנו בשמן ששון בב"א הכ"ד החותם בכל חותמי ברכות. פ"ב יום ד' ר"ח חנוכה תקפ"ח לפ"ק משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |