שו"ת חתם סופר/ב/עה: הבדלים בין גרסאות בדף
(פתיחת קיצורים וקישורים פנימים) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''שלום ''' וכל טוב לי"ע וי"נ הרבני המופלג ומופלא בתורה ויראת ה' כבוד מו"ה מאיר ני' ראנדיבורג דיין ומ"ץ בטריעסט: | |||
'''שלום | |||
'''מדברי | '''מדברי ''' מעלתו בענין קשקשים נראה שהקשקשים גורמים ששוכנים באויר בעליונות המים ואינו כן כי שרשי דברים אלו יצאו מפי קדוש רמב"ן פרשת שמיני ושם נאמר כי סנפיר גורם ששט בעליונות המים והקשקשת מורה על דחיית הליחות ממנו ועל ידי ב' סימנים אלו ידעי' שאיננו ארסיי' ומ"ש מעלתו דמיון לאפרוח שלא נתפתחו עיניו במ"כ אין דמיונו עולה יפה כללא כיילי חז"ל פרק קמא דבכורות [[בבלי/בכורות/ה/ב|ה' ע"ב]] כל היוצא מן הטהור טהור ומבואר שם אפילו בהמה טמאה במעי בהמה טהורה טהורה היא ואם כן אי אפשר בשום אופן שדג טהור הנולד מביצה דג טהור יהיה טמא אפילו רגע אחד ואלו היינו יודעים שדג זה נולד מביצה דג טהור אפילו לא יהיה לו שום סימן טהרה היה טהור אך עסקינן בדג שאין אנו יודעים מבטן מי יצא ועל זה צריך סימנים ואם כן איך אפשר לומר ששעה אחת יהיה טמא ואחר כך יחזור להיות טהור ולא דמי לאפרוח שלא נתפתחו עיניו לראב"י דאסור לאו משום שאיננו מין טהור אלא שלא נגמר חיותו והוה כנפל בבהמה ולא יועיל לו שחיטה אבל דג שאין בו טריפה ונבלה רק משום מין טומאה וטהרה א"א בשום אופן שיהיה ביציאתו לאויר העולם טמא ושוב מין טומאה וטהרה וזה לא יתהפך וכל עצמו לא איצטריך ש"ס לאשמעי' בסימנים דהוה סד"א אותו דג שצריך סימן לפנינו אין זה סי' אם לא נולד עמו ונשאר אצלו כל ימיו קמ"ל אע"פ שאין לו עכשיו וכו' ולזה א"א לומר דסנפיר מורה ע"ז דממ"נפ אי ידעי' ביה שעתיד לגדל אח"ז למה לי סנפיר הלא כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ואי לא ידעי' הדג הזה רק ע"י סנפיר נאמר שעתידים קשקשים לגדל זה א"א דהרי יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשים אע"כ א"א אלא משום יגדיל תורה ויאדיר. ואמנם בגוף הדבר בחידוש הר"ן דנפקא לן מאין לו ולכאורה לולי דברי הר"ן היה משמע דמסברא או מהל"מ אמרו כן אלא שראה הר"ן גבי חגבים דריש ר"א קרי אשר לא כרעים באל"ף קרי וכתיב ע"כ חתר הר"ן למצוא גם כאן שום דרוש וכ' אין לו עיין עליו ולפ"ז י"ל דבחגבים פליגי בזה ת"ק וראב"י בחולין [[בבלי/חולין/סה/א|ס"ה ע"א]] ועיין שם [[תוספות/חולין/סה/א|תוספות ד"ה אף על פי וכו']] דראב"י לטעמיה דדריש גם כן אשר לא חומה ב[[בבלי/מגילה/י/ב|מגילה יו"ד ע"ב]] ות"ק דחגב היינו תנאי דפליגי התם ולא דרשו אשר לא חומה ה"ה דלא דרשי אשר לא כרעים רק מסברא בעלמא נפקא להו בחגב וה"ה בדגים ולא הצריך הר"ן לחדש דרשא דאין לו אלא לראב"י ובזה י"ל גם כן ק' מעלתו אלא שאין צורך: - | ||
'''דברי | '''דברי ''' רדב"ז סי' תש"ל תמה על תשובת רשב"א שנמצא לו שכ' בו על מחט שנמצא בקורקבן תחוב מבחוץ אע"פי שלא נקבו נקב מפולש טרפה וכן הדין בכל איברים שנקובתן במשהו וכו' ועל זה תמה רדב"ז ואמר שהרשב"א יחיד הוא יפה כ' דהרשב"א לא מיירי הכא בחשש שמא ניקבו א' מאיברים הפנימים מזה לא מיירי דאפשר דס"ל שנוכל לבודקו כדעת רש"י פא"ט נ"ב ע"ב אך ס"ל דהוא טרפה מצד עצמו הואיל ונתחב בו מחט חיישי' שמא פ"א נתפלש וחזר לאחוריו ומשו"ה כ' וכן הדין בכל איברים שנקובתן במשהו ור"ל ושט וקרום המוח דליכא חששא שמא ניקבו איברי' הפנימי' אע"כ הטע' משו' שמא ע"י המח' נתפלש הנקב פ"א וחזרה לאחורי' וע"ז תמה הרדב"ז משני טעמים חדא אדרבה ע"י חולי יש לחוש יותר כמו שביאר ותו א"כ מה לי תחובה בחוץ או בפנים לעולם איכא למיחש להנ"ל והלא הרשב"א מודה להתיר בתחובה בפנים וא"כ בחוץ נמי וכ' ומ"ש בש"ס ובקוץ עד שתינקב לחלל פי' שנקב הקוץ מבחוץ לחלל הגוף אז חיישי' שמא נגע הקוץ בא' מאיברים הפנימי' ונקבו במפולש וצריכים לבדוק כל האיברי' הפנימים אבל לומר כהרשב"א זה לא שמענו אך גם מה שמשמע מרדב"ז בקוץ שניקב לחלל יש בדיקה לאיברים הפנימים צ"ע דגם לרש"י דמקיל בבדיקה כנ"ל מחמיר הכא כמבואר פא"ט נ"ג ע"ב ד"ה עד שתינקב לחלל מכל מקום יפה תמה על הרשב"א. הכ"ד החותם בכל חותמי ברכות משה"ק סופר מפפ"דמ: | ||
גרסה אחרונה מ־16:59, 20 ביולי 2020
שו"ת חתם סופר 
ב עה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכל טוב לי"ע וי"נ הרבני המופלג ומופלא בתורה ויראת ה' כבוד מו"ה מאיר ני' ראנדיבורג דיין ומ"ץ בטריעסט:
מדברי מעלתו בענין קשקשים נראה שהקשקשים גורמים ששוכנים באויר בעליונות המים ואינו כן כי שרשי דברים אלו יצאו מפי קדוש רמב"ן פרשת שמיני ושם נאמר כי סנפיר גורם ששט בעליונות המים והקשקשת מורה על דחיית הליחות ממנו ועל ידי ב' סימנים אלו ידעי' שאיננו ארסיי' ומ"ש מעלתו דמיון לאפרוח שלא נתפתחו עיניו במ"כ אין דמיונו עולה יפה כללא כיילי חז"ל פרק קמא דבכורות ה' ע"ב כל היוצא מן הטהור טהור ומבואר שם אפילו בהמה טמאה במעי בהמה טהורה טהורה היא ואם כן אי אפשר בשום אופן שדג טהור הנולד מביצה דג טהור יהיה טמא אפילו רגע אחד ואלו היינו יודעים שדג זה נולד מביצה דג טהור אפילו לא יהיה לו שום סימן טהרה היה טהור אך עסקינן בדג שאין אנו יודעים מבטן מי יצא ועל זה צריך סימנים ואם כן איך אפשר לומר ששעה אחת יהיה טמא ואחר כך יחזור להיות טהור ולא דמי לאפרוח שלא נתפתחו עיניו לראב"י דאסור לאו משום שאיננו מין טהור אלא שלא נגמר חיותו והוה כנפל בבהמה ולא יועיל לו שחיטה אבל דג שאין בו טריפה ונבלה רק משום מין טומאה וטהרה א"א בשום אופן שיהיה ביציאתו לאויר העולם טמא ושוב מין טומאה וטהרה וזה לא יתהפך וכל עצמו לא איצטריך ש"ס לאשמעי' בסימנים דהוה סד"א אותו דג שצריך סימן לפנינו אין זה סי' אם לא נולד עמו ונשאר אצלו כל ימיו קמ"ל אע"פ שאין לו עכשיו וכו' ולזה א"א לומר דסנפיר מורה ע"ז דממ"נפ אי ידעי' ביה שעתיד לגדל אח"ז למה לי סנפיר הלא כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ואי לא ידעי' הדג הזה רק ע"י סנפיר נאמר שעתידים קשקשים לגדל זה א"א דהרי יש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשים אע"כ א"א אלא משום יגדיל תורה ויאדיר. ואמנם בגוף הדבר בחידוש הר"ן דנפקא לן מאין לו ולכאורה לולי דברי הר"ן היה משמע דמסברא או מהל"מ אמרו כן אלא שראה הר"ן גבי חגבים דריש ר"א קרי אשר לא כרעים באל"ף קרי וכתיב ע"כ חתר הר"ן למצוא גם כאן שום דרוש וכ' אין לו עיין עליו ולפ"ז י"ל דבחגבים פליגי בזה ת"ק וראב"י בחולין ס"ה ע"א ועיין שם תוספות ד"ה אף על פי וכו' דראב"י לטעמיה דדריש גם כן אשר לא חומה במגילה יו"ד ע"ב ות"ק דחגב היינו תנאי דפליגי התם ולא דרשו אשר לא חומה ה"ה דלא דרשי אשר לא כרעים רק מסברא בעלמא נפקא להו בחגב וה"ה בדגים ולא הצריך הר"ן לחדש דרשא דאין לו אלא לראב"י ובזה י"ל גם כן ק' מעלתו אלא שאין צורך: -
דברי רדב"ז סי' תש"ל תמה על תשובת רשב"א שנמצא לו שכ' בו על מחט שנמצא בקורקבן תחוב מבחוץ אע"פי שלא נקבו נקב מפולש טרפה וכן הדין בכל איברים שנקובתן במשהו וכו' ועל זה תמה רדב"ז ואמר שהרשב"א יחיד הוא יפה כ' דהרשב"א לא מיירי הכא בחשש שמא ניקבו א' מאיברים הפנימים מזה לא מיירי דאפשר דס"ל שנוכל לבודקו כדעת רש"י פא"ט נ"ב ע"ב אך ס"ל דהוא טרפה מצד עצמו הואיל ונתחב בו מחט חיישי' שמא פ"א נתפלש וחזר לאחוריו ומשו"ה כ' וכן הדין בכל איברים שנקובתן במשהו ור"ל ושט וקרום המוח דליכא חששא שמא ניקבו איברי' הפנימי' אע"כ הטע' משו' שמא ע"י המח' נתפלש הנקב פ"א וחזרה לאחורי' וע"ז תמה הרדב"ז משני טעמים חדא אדרבה ע"י חולי יש לחוש יותר כמו שביאר ותו א"כ מה לי תחובה בחוץ או בפנים לעולם איכא למיחש להנ"ל והלא הרשב"א מודה להתיר בתחובה בפנים וא"כ בחוץ נמי וכ' ומ"ש בש"ס ובקוץ עד שתינקב לחלל פי' שנקב הקוץ מבחוץ לחלל הגוף אז חיישי' שמא נגע הקוץ בא' מאיברים הפנימי' ונקבו במפולש וצריכים לבדוק כל האיברי' הפנימים אבל לומר כהרשב"א זה לא שמענו אך גם מה שמשמע מרדב"ז בקוץ שניקב לחלל יש בדיקה לאיברים הפנימים צ"ע דגם לרש"י דמקיל בבדיקה כנ"ל מחמיר הכא כמבואר פא"ט נ"ג ע"ב ד"ה עד שתינקב לחלל מכל מקום יפה תמה על הרשב"א. הכ"ד החותם בכל חותמי ברכות משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |