שו"ת חתם סופר/ב/עו
שו"ת חתם סופר 
ב עו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לה"ה הרב המופלג המא"הג המופלא כבוד מו"ה אברהם משה ני' אב"ד בטורקייא יע"א: -
גי"ה מער"ח שבט העבר הגיעני ונפשו היפה בשאלתו אודות עלמה א' בת י"ח שנים והיא ניכפת בחולי נכפה ר"ל והיא מוטלת עלאבי' האביון מטופל בחמש בני' מאשתו השני' וגורם מחלוקות בינו לבין אשתו וגם פרנסתו אשר הי' מלימוד נתמעט מטעם שאבות הבנים אינם רוצים לשלוח בניהם במקום חולי המתדבק והנה כל הרופאים נתייאשו מלבקש לה רפואה אך הרופאים הכומרים הידועים בארץ ישמעאל אומרי' אפשר ע"ד הרחוק ימצאו לה רפואה או שתמות בסמי' החריפים וזו היא טובתה לחיים או למות ואך הרופאי' ההמה אינם מאספים אותה לבית כומרים שלהם אא"כ תאכל עמהם דברי' האסורים ושום ישראל ממשפחתה לא יבוא אצלה כל ימי משך היותה אסור בחצר המטרה שלהם ועתה נפשו לשאל הגיע אם מותר לעשות כן או לא: -
הנה בט"ז י"ד ס"סי פ"ד מייתי דברי מהרש"ל בשם תשו' ר"י דנכפה הוה סכנת נפש ומותר להאכילו שרץ לרפואתו ואמנם מתשו' הרא"ש שער מ"ב יש להוכיח דליכא סכנת נפשות דהתיר לגרש אשה נכפית בע"כ וכ' שם א' מהגדולים ק"ו אם בשפחה הוה סמפון בפ' האומנין ק"ו באשה יע"ש ואי ס"ד דמסוכנת למיתה א"כ מאי ק"ו יש דלמא בשפחה הוה סמפון משום דסופה למות ע"י חולי זה והרי עשה מעותיו אנפרות שקנה שפחה שתמות מהרה משא"כ האשה אינו יכול לגרשה בע"כ שתאמר מה איכפת לך אם תמות עכ"פ כל זמן שהיא חי איננו מום ומאי ק"ו הוא זה אע"כ מוכח מזה דס"ל דאין כאן סכנת מות ואפ"ה הוה סמפון בשפחה ושפיר הוה ק"ו באשה ומ"ש הרא"ש בתחלת התשובה דהוה סכנה וכן העתק הב"ש רסי' קי"ז לאו סכנת נפשות אלא סכנה לבעל שהוא יהיה נכפה כמותה נמצא דבר זה אי חולי נכפה הוה סכנת נפשות תלי' בפלוגתא ומכל מקום נ"ל בפ"נ הולכים להקל ויש לסמוך אמהרש"ל בשם הר"י הנ"ל להאכילו דבר איסור אם הרפואה בדוקה: -
ומ"מ בנידון שלפנינו פשוט יותר מביעא בכותחא דאסור למוסרה לבתי הכומרי' הנ"ל מכמה טעמים חדא אפי' רופאים ישראל כה"ג מי התיר להם להיכנס עצמם בספק נפש להמית או להחיות ומכ"ש דהרי לדעת הרא"ש הנ"ל אין כאן סכנת נפשו' ונהי דלעבור אי' דאוריי' הולכי' להקל שמא הלכה כמ"ד יש בו ס"נ אך לעומת זה לענין למוסרה למיתה אמרי' שמא אין בחולי זה ס"נ ואסור למוסרה למיתה ומכ"ש ברופא ישמעאל בכה"ג שאסור שהרי נחשד על ש"ד לולי שהוא רופא מומחה ולא מרע אומנתו והכא הרי לא מרע אומנתו כשימיתנו כי יאמר מעיקרא אדעתא דמיתה נחית ויעיי' מ"ש ש"כ י"ד ר"סי קנ"ה: -
ויש בזה עוד משום אכילת דברים האסורי' ובפרט שהכומרים מקפידים שלא תאכל משלה בשר כשר אלא מפתם תאכל ומכוסם תשתה וכוונתם בזה להעביר על דת וכל להעביר על דת הוה כמו ע"ז עצמה דיהרג ואל יעבור וכשם שאין מתרפאי' בעצי אשרה אפי' רפואה בדוקה ה"ה שאין מתרפאים בהעברת דת כגון שרפואה בדוקה לאכול בשר והגוי מכוון להעביר ורוצה שיאכל דוקא נבלות ואם לאו לא יניחנו לאכול בשר ימות ואל יאכל נבלות ומכ"ש הכא שהעברה אינו ענין לרפואה כי רפואתה בסמי' וסממנים ולא באכילה זו ומכ"ש שיש לחוש בפיתוי להעברת דת והמרת דת ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם ומוטב שתמות זכאי ולא תמות חייב: -
ועוד משום אל תתיחד אשה עם הערביי' שחשודי' על עריות אפי' בכה"ג דהוה חולי מתדבק דאלת"ה לא מקשו תוס' מידי אפירש"י בע"ז כ"ה ע"ב ד"ה איכא ביניהו וכו' דמשכחת לי' במאיסה כנכפה ומוכה שחין אע"כ גם בזה שייך חביבה עליהם בהמתן של ישראל מנשותיהן ועוד דלמא אחר שתתרפא תיאנס או תתפתה להן ע"כ נלפענ"ד אין שום סברא להתיר לכנוס לבית הכומרי' הנ"ל מכל הלין טעמא: -
ואמנם פשוט שאין מוטל על האב הזה לא פרנסתה ולא רפואתה של בת י"ח שנה והיא כשארי עניי ישראל המוטלים על הצבור להכניסה לבית הקדש החולי' בקהלו' גדולות שבמדינותיכם ולהקל מעל העני הזה אבל למסור נפש א' מישראל חלילה ומוטב שיגרשה מביתו ותלך לנפשה ותמצא מרחמי' מאחינו ב"י ולא להוציאה משני העולמו' וה' ירחם וירפא שבר עמו בעגלה ובזמן קרוב ישמחנו שמחת ירושלים נוה שאנן הכ"ד א"נ הדש"ת: - פ"ב נגהי ליום ג' י"ב אדר שני קפ"ו לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |