רב פעלים/ד/אבן העזר/ח

רב פעלים ‏ ד אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מעי"ת יז"ד

שאלה ראובן היו לו ג' בנות והשיא בחייו את בתו הגדולה ונתן לה צורכי חופה ונדונייא לפי כבודו ונלב"ע והניח אחריו אתב' בנותיו הבתולות בבית ואמם ואתיהם פרנסו חותם עד שנעשו בוגרות והשיאו אותם לאנשים ועשו להם צורכי חופה ונדונייא כפי כבודם וכבוד אביהם כמו שנתן אביהם לבתו הגדולה בחייו ואחר כמה שנים משנשאו והנה קמה אחת מהם הצעירה ובתה עמה לתבוע את אחיהם בעישור נכסי מה שיש לה להבת מנכסי אביה לצורך נשואיה ואנחנו פה עירנו מיום הווסדה ועד עתה לא נהגו בדין עישור נכסי אלא אמה ואחיה ישיאו את הבת כפי כבוד אביהם ואין לה עוד מנכסי אביה כלום יורנו מו"ץ מה משפט הבת ובתה האם יכולים לתבוע בעישור נכסי ושכמ"ה:

עוד שאלו

מעשה בראובן שהלך לבית שמעון לקדש את בתו לבנו וא"ל שמעון שאינו רוצה בקדושין אלא אם רצונך אם יהיה שדוכין אני נותן בתי ואם לאו איני נותן את בתי שהבת היא בוגרת שמא תמאן ולא נתרצו שניהם וכל אחד הלך לדרכו וחזר ראובן והלך לבית שמעון עם אנשים חשובים על ענין קדושין ולא רצה שמעון אבי הבת בקדושין אח"כ הביא ראובן עמו מיני מתיקה וגם שמעון מיני פירות ואכלו ושתו ולא היה שם לא שידוך ולא קניין ולא שום דבר כלל רק קודם לכן כתבו שטר בעד אחד קרוב שאם יתן שמעון את בתו לבנו של ראובן כמה תכשיטין יביא לה וכמה יכתוב לה כתובתה ואח"כ שלח ראובן סבלונות כמה פעמים וגם שמעון שלח לו והזמינו לביתו ואכלו ושתו קרוב לג' שנים והזמינו צורכי חופה לעשות נשואין ותמאן הבת לומר שאינו רוצה בחתן זה והלכו מתווכי השלום לעשות שלום ולא נתרצית הבת בשום אופן והב"ד שבעירם חקרו ודרשו על ענין הסבלונות ולא היו בם חשש קדושין והתירו הבת להנשא בלא גט והנה עתה קם א' ע"ה ומוציא לעז על המעשה ב"ד מו"ץ מה משפט הבת ומה משפט הע"ה ושכמ"ה:

תשובה גם פה עירנו בגדאד יע"א מזמן קדמון אין מדקדקין לתת עישור נכסי לפי חשבון אלא האחים משיאין את אחותם ונותנים לה נדוניא ושאר צורכי חופתה והוצאות הנהוגים כפי חשיבותם ויזדמן שיתנו יותר ממה שיעלה לה מחשבון עישור נכסי וגם שיזדמן שיתנו לה פחות ממה שיעלה לה לפי חשבון עישור נכסי ומעולם לא באה הבת עם הבנים בדינא ודיינא בעישור נכסי ומתרצית בסך שיתנו הבנים בעבור נשואיה והוצאות הנהוגים כנז"ל ומן הסתם מוחלת ביתרון אשר יעלה לה מחשבון עישור נכסי ואיכא אינשי מעט מן המעט אחד מעיר ושנים ממשפחה שמדקדקין ליקח מן הבת קודם שתכנס לחופה שטר פטורין בעבור מה שעולה לה מעישור נכסי כדי שלא תבא היא ובעלה לדון עמהם בדינא ודיינא אחר נשואין אבל רוב ככל אין משגיחין על דבר זה. על כן גם בנידון השאלה הנז' הנה זאת האשה שכבר השיאו אותה אחיה שנתרצית בסך שהוציאו עליה ולא תבעה בזמן נשואיה במה שעולה לה מחשבון עישור נכסי הנה ודאי אחר שעבר על זה זמן הרבה שנים כמפורש בשאלה אמרינן מסתמא מחלה סך היתרון שיעלה לה מן חשבון עישור נכסי ונתרצית בסך שהוציאו האחים בעבורה ואומדנא רבא וגדולה איכא בהכי כיון דהיא יודעת מנהג העיר שלהם שאין נוהגים בחשבון זה של עישור נכסי ומעולם לא באו לדין בעבור זה אלא כל בת היא מרוצית בזה הסך שמוציאין ונותנים לה אחיה בנשואיה כנז"ל וכיון דלא תבעה את אחיה בזמן נשואין שלו ודאי אזלא בתר מנהג העיר למחול היתרון שעולה להבת מצד עישור נכסי ומתרצים בזה הסך שמוציאין האחים בעבור נשואי הבת המעט הוא אם רב:

ועל שאלה הב' בדין השדוכין זה ברור שאין כאן סרך קדושין כי אם רק תורת שדוכין בעלמא דאין חוששין בהם לסבלונות כנהוג פה עירנו וגם בעיר שלכם כן הוא דלכך לא רצה שמעון אבי הבת בקדושין אלא רק בשדוכין. ומאחר דמפורש להדיא בשאלה הנז' ששמעון אבי הבת גילה דעתו מעיקרא שאין לו רצון הוא ובתו בקדושין כלל ועיקר כי אם רק בשדוכין. וגם אח"כ כשחזר ראובן ובא לבית שמעון אבי הבת לר צותו לעשות קדושין סירב בדבר זה ולא קבל לעשות קדושין בשום אופן כלל נמצא כל הסבלונות ששלחו להכלה אין חוששין להם כי אלו על תורת שדוכין נשלחו ויכולים לחזור בהם כ"ז שלא עשו קדושין. ומה שכתבו ביניהם שטר על תכשיטין שיביא החתן להכלה ועל מה שיכתוב לה בכתובה כ"ז הוכן ונעשה על תורת שדוכין בעלמא ואין חוששין לסבלונות ששלחו לה אח"כ, וכאשר נוהגים פה עירנו בגדאד דאין לחוש לסבלונות הם בכה"ג ויכולים לחזור כל עוד שלא עשו קדושין וכאשר כתבתי בס"ד בענין זה במ"א. וידוע דערי פרס בענינים כאלה בתר בגדאד גרירי וכמ"ש המ"א בדין דקי"ל. ועל כן מ"ש בשאלה שהב"ד של עיר פרס דהוה בה האי עובדא חקרו ודרשו על ענין הסבלונות ולא היה בם חשש קדושין והתירו את הבת להנשא בלא גט יפה כתבו והאמת אתם ואותו הע"ה שהוציא לעז על מעשה הב"ד הנז' דבריו בטלים ואין בהם ממש ודברים אלו פשוטים הם ואין צורך להאריך בהם והשי"ת יאיר עינינו במאור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.