נקודות הכסף/יורה דעה/רכב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#א|סימן רכ"ב בש"ע סעיף א']]}} '''אם נתן לה מתנה ואסר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן ולא פירש כו'.''' | {{ממ|[[ט"ז/{{כאן}}#א|סימן רכ"ב בש"ע סעיף א']]}} '''אם נתן לה מתנה ואסר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן ולא פירש כו'.''' והראב"ד בהשגות השיג על זה דלשמואל אם אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן ולא פירש כו' לא קנה אותה הבעל ונ"ל עיקר בש"ס כדבריו ומה שהביא הכסף משנה בזה דברי הר"ן לא יצא ידי חובתו דנראה דהר"ן לא בא לתרץ השגות הראב"ד דאף שכתב הר"ן דס"ל להרמב"ם דכי אמר לה מה שתרצי עשי לדידה נמי לא יהיב לגמרי אלא באותה שעה שתרצה לעשות בהן כו' היינו דהרמב"ם ס"ל הכי אבל מכל מקום קשה השגת הראב"ד דהא מוכח בש"ס דאף על גב דיהיב לה לגמרי לא קני יתהון בעל לשמואל דהא משמע בש"ס דשמואל סבר כחכמים (דברי ר"מ וחכמים עיין בש"ס פ"ק דקדושין דף כ"ג ע"ב) דס"נ דלא אמרי' יד אשה כיד בעלה ועוד פריך לרב מכיצד משתתפין כו' ולא פריך לשמואל משמע דלשמואל ניחא אף על גב דיהב לה לגמרי לא קנה יתהון בעל דלא אמרינן יד אשה כיד בעלה והא דבעינא שיאמר ובלבד שלא יהא לבעלך רשות בהן היינו משום דאם לא אמר כן מסתמא נותנו מתחלה לאש' ובעלה ביחד. והכי משמע בירושלמי סוף נדרים דאיתא התם המודר הנאה מחתנו כו' תני ולא ליך א"ר מאן תנא ולא ליך ר' מאיר דרבי מאיר עבד יד העבד כיד רבו מפני שאמר ולא ליך הא אם לא אמר לא ליך זכתה האשה זכה בעלה ע"כ ונ"ל דה"פ תני ולא ליך כלומר דוקא כשאומר תהא נושאת לפיך ולא ליך לגמרי דאלו נתן לה לגמרי שתעשה בהם כל מה שתרצה יד האשה כיד בעלה וכן בש"ס דילן בהכי פליגי דרב סבר דוקא דאמר לה מה שאתה נושאת ונותנת לפיך דבכה"ג אף לדידה לא נתן לגמרי רק לפיה ואם כן לא קנה יתהון בעל אבל אי אמר לה מה שתרצי עשי בהם קנה יתהון בעל כרבי מאיר ושמואל מוקי לה אף כרבנן וסבירא ליה דמה שנושאת לפיך הוא לאו דוקא והלכך אפילו אמר לה מה שתרצי עשי דנתן לה לדידה לגמרי לא קנה יתהון בעל. אם כן אדרבה הא לישנא דאפי' אמר לה מה שתרצי עשי רבותא היא דאע"פ שהוא שלה לגמרי לא קנה יתהון בעל דלא אמרינן יד אשה כבעלה וא"כ ה"ה כשלא אמר לה לשון זה לא קנה יתהון בעל לשמואל וכמ"ש הראב"ד כן נ"ל ודו"ק. (והמגדול עוז כ' שהרמב"ם פסק כרב ודבריו תמוהין ע"ש): | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־09:14, 19 ביולי 2020
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(סימן רכ"ב בש"ע סעיף א') אם נתן לה מתנה ואסר לה ע"מ שאין לבעליך רשות בהן ולא פירש כו'. והראב"ד בהשגות השיג על זה דלשמואל אם אמר לה על מנת שאין לבעליך רשות בהן ולא פירש כו' לא קנה אותה הבעל ונ"ל עיקר בש"ס כדבריו ומה שהביא הכסף משנה בזה דברי הר"ן לא יצא ידי חובתו דנראה דהר"ן לא בא לתרץ השגות הראב"ד דאף שכתב הר"ן דס"ל להרמב"ם דכי אמר לה מה שתרצי עשי לדידה נמי לא יהיב לגמרי אלא באותה שעה שתרצה לעשות בהן כו' היינו דהרמב"ם ס"ל הכי אבל מכל מקום קשה השגת הראב"ד דהא מוכח בש"ס דאף על גב דיהיב לה לגמרי לא קני יתהון בעל לשמואל דהא משמע בש"ס דשמואל סבר כחכמים (דברי ר"מ וחכמים עיין בש"ס פ"ק דקדושין דף כ"ג ע"ב) דס"נ דלא אמרי' יד אשה כיד בעלה ועוד פריך לרב מכיצד משתתפין כו' ולא פריך לשמואל משמע דלשמואל ניחא אף על גב דיהב לה לגמרי לא קנה יתהון בעל דלא אמרינן יד אשה כיד בעלה והא דבעינא שיאמר ובלבד שלא יהא לבעלך רשות בהן היינו משום דאם לא אמר כן מסתמא נותנו מתחלה לאש' ובעלה ביחד. והכי משמע בירושלמי סוף נדרים דאיתא התם המודר הנאה מחתנו כו' תני ולא ליך א"ר מאן תנא ולא ליך ר' מאיר דרבי מאיר עבד יד העבד כיד רבו מפני שאמר ולא ליך הא אם לא אמר לא ליך זכתה האשה זכה בעלה ע"כ ונ"ל דה"פ תני ולא ליך כלומר דוקא כשאומר תהא נושאת לפיך ולא ליך לגמרי דאלו נתן לה לגמרי שתעשה בהם כל מה שתרצה יד האשה כיד בעלה וכן בש"ס דילן בהכי פליגי דרב סבר דוקא דאמר לה מה שאתה נושאת ונותנת לפיך דבכה"ג אף לדידה לא נתן לגמרי רק לפיה ואם כן לא קנה יתהון בעל אבל אי אמר לה מה שתרצי עשי בהם קנה יתהון בעל כרבי מאיר ושמואל מוקי לה אף כרבנן וסבירא ליה דמה שנושאת לפיך הוא לאו דוקא והלכך אפילו אמר לה מה שתרצי עשי דנתן לה לדידה לגמרי לא קנה יתהון בעל. אם כן אדרבה הא לישנא דאפי' אמר לה מה שתרצי עשי רבותא היא דאע"פ שהוא שלה לגמרי לא קנה יתהון בעל דלא אמרינן יד אשה כבעלה וא"כ ה"ה כשלא אמר לה לשון זה לא קנה יתהון בעל לשמואל וכמ"ש הראב"ד כן נ"ל ודו"ק. (והמגדול עוז כ' שהרמב"ם פסק כרב ודבריו תמוהין ע"ש):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |