ביאור הגר"א/אורח חיים/תקלב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{הועלה אוטומטית}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגןמ|ב}} '''ס"ב אפי' אם כו'. ''' ר"ל אע"ג דלא שייך טעמא כדי שלא כו' מ"מ אסור כמ"ש שם אמר אביי יאמרו כו'. ואמר שם ושאר כל אדם אסורין מ' דכולם אסורין לבר מהנך דחשיב במתני' וע"ש י"ח א' מתיב ר"י כו' הני אין כו'. ואמרי' שם קטן הנולד במועד כו' שאין לך כו'. אלמא משום לתא דבית האסורין דוקא שהוא בכלל השנויין במשנתינו הלא"ה לא וז"ש וה"ה למי שהיה כו':
{{הועלה אוטומטית}}
 
{{עוגןמ|ג}} '''ס"ג אפי' אם כו'. ''' שם בעיא ונפשטה וסתם ולא כ' אומן שאבדה וכן השמיטוה הרי"ף ורמב"ם ורא"ש דס"ל לחומרא ועב"י:
 
{{עוגןמ|ד}} '''ס"ד ולא היה לו כו'. ''' שם י"ז ב' ועט"ז:
 
'''ואפי' היה כו'. ''' ירושלמי והביאו הרא"ש שם:
 
'''שהתירו לו ברגל. ''' רמב"ם ודלא כהרא"ש בשם ירושלמי וטעמו דגמ' דידן פליגא דאמרינן שם י"ד ב' דאזיל ופייסיה כו' ועוד דא"א לאוקמיה למתני' כאוקימתא דירושל' דאנן קי"ל כי מפייס לבעל דיניה שרינן ליה לאלתר כמ"ש הרי"ף ורמב"ם וע"ש ברי"ף על הא דאביי שם ט"ז א' אמר אביי היכי לעביד כו' ועיין במרדכי ריש פ"ג:
 
'''ונשאל על נדרו ברגל. ''' רמב"ם דלא כהירושלמי ונלמד מהנ"ל:
 
'''ולא היה כו'. ''' גמ' כנ"ל:


'''והוא שלא כו'. ''' גמ' שם א"ר לשוט כו' וכ"כ הרא"ש בשם הראב"ד שכן מ' בירו' וצ"ע דבירושלמי משמע להיפך וז"ל הירושל' שם תניא בשם ר"י הבא ממ"ה אסור לו לגלח ר"י כדעתיה דרי"א אסור לפרוש לים הגדול מעתה כהן שיצא ח"ל הואיל ויצא שלא ברצון חכמים אסור לו לגלח חד כהן אתא לגבי ר"ח א"ל כו' שמעון בר בא כו' משמע דר' מיירי שלא בח"ל והטעם כמ"ש דאסור לפרוש לים הגדול משום סכנה וגם משמע בירוש' דאין איסור לצאת לח"ל אלא בכהן דוקא וכן שמעון בר בא כהן הוה כמ"ש בעובדא דבנתיה דמר שמואל פוק איטפיל כו' אבל בגמ' שלנו סוף כתובות לא מ' כן:
== א ==


{{עוגןמ|ו}} '''ס"ו ואפילו בפרהסיא כו'. ''' דלא אסרו בתוספתא אלא במקום לאחרים אסור ועמ"א וע' רש"י ספ"ב דבתבלין:
'''ס"א מותר כו'.''' שם לד"ה הלכה כר' יוסי במועד ואף שאמרו שם ובגנוסטרא אסור כת' הרי"ף דקאי אאבל ולכן אמרינן שם הוה קאימנא כו' ר"ל דלא ה"ל סכין שם ולכן ל"ק ש"מ ד' דבספק אסור וז"ש אפי' כו' וראיה ממש"ש בקשו שפה וכי היכא דשפה מותר בכ"ע הלצפרניו וע' נ"י:


{{עוגןמ|ז}} '''ס"ז ודרכו לגלח. ''' עיין רי"ף ורא"ש ספי"ט דשבת ונהגו כן ע"פ מ"ש בפ' בהעלותך והעבירו שער וערש"י שם ד"ה והעבירו כו' וא"כ ה"ל בכלל מ"ש במתני' הנזיר והמצורע כו' ואמרי' בגמרא אפי' היה להם פנאי כו' וה"נ שלא ישהו שהרי אין מצרפין אותו לכ"ד שבקדושה עד שיגלח שם ועבי"ד סי' רס"ח ס"ב בהג"ה וי"א כו':
'''בין כו'.''' שם:


'''כל אדם מותר. ''' לשון הרמב"ם וכהרי"ף וכ' המ"מ שאף שאמרו דוקא שפה המעכבת או איסטניס ס"ל להרמב"ם דעל אבל קאי ולא על חהודבריו צ"ע שהרי באבל כת' הרמב"ם בפ"ו שאסור לגמרי וע"כ צ"ל דס"ל דקאי על חה"מ וכ"ד הטור כאן ע"ש וכ"פ נ"י וש"פ וכדעת הראב"ד מהתוספתא וכ"מ בירושלמי שאמר שפה כנטילת צפרנים לכ"ד כו' וע' בתה"א ובב"י י"ד סי' ש"צ ובכ"מ וב"י כת' שהרמב"ם גורס כגירסתינו בגמ' ופ' דלא כר' אמי כמ"ש הרא"ש ודבריו צ"ע דהא לגירסתינו ר' אמי מפרש דבריו ועוד דרנב"י דהוא בתראה ס"ל כוותיה דדוקא קודם אביי ורבא אין הלכה כו' בשלמא לגי' בה"ג וראב"ד רנב"י ככ"ע אמר ועבי"ד סי' ש"ץ שפ' כר' אמי ודברי הרי"ף י"ל כפי' המ"מ דמ"ש בשפה והנחה המעכבת לענין אבל אמרו אבל בחמותר בכל ענין וכמ"ש לענין נטילת צפרנים וה"מ בימי כו' ובירושלמי שפם ונטילת צפרנים אית תניא תני ברגל מותר ובאבל אסור כו' רב אמר שפם כנטילת צפרנים לכ"ד ובזה דברי ש"ע אינן סותרין ג"כ אבל דברי הרמב"ם צ"ע. ואחר העיון נ"ל עיקר דהרמב"ם מפרש כפי' הערוך ערך זוית וז"ל שפה מזוית לזוית הנחה כ"ש מעכבת פי' שפה עשויה מזוית לזוית כלומר אם צריכה כולה תקון שרי אבל מקצתה לא הנחה כ"ש מעכבת פי' אם עשה שפמו והניח מקצת שאינו עשוי מותר ליטלו כי מעכבתו באכילתו וכיוצא בו ומש"ה שרי עכ"ל. ולפ"ז מ"ש ר' אמי שפה כ"ש מעכבת ר"ל אפילו לא גילח כלל לעולם מעכבת ולעולם מותר ופסק כרבי אמי וכמ"ש הראב"ד דבתראה הוא ואף הרא"ש מודה בזה דבשל סופרים הלך אחר המיקל וזהו דעת רב אלכס דלא כרא"ש שם ע"ש. ובלאו הכי דעת הרמב"ם כאותו הנאמר באחרונה:
'''אבל כו'.''' שמפרשים גאחה"מ וע' תוס' שם ד"ה ובגנוסטרי כו':


'''אפילו כו'. ''' כמש"ל ס"ו וכמ"ש בסי' תקלס"א ובפרהסיא כו' יכ' נ"י דוקא בבגדי פשתן דניכרין לכל דלא כמרדכי והג"מ שם מתורץ קושית ב"י וא"צ למה שדחק שם בהגוהא דמותר כי' ועסי' תקל"ג ס"ד בהג"ה ומותר כו' שניכר ודלא כמ"ש בר"ס תקל"ד:
'''בין בסכין כו'.''' ע' רש"י ד"ה גינוסטרי כו' ותוס' דובגינוסטרא פי' בערוך כו' וה"ה לסכין עכשיו שדרך ליטלן בסכין וז"ל הגהת סמ"ק וכן עיקר דבעינן שינוי כמ"ש ובגנוסטרא אסור פי' במספרים ופי' ר' ברוך דה"ה בסכין שכן דרך ליטלן בסכין:


'''ומותר לחוף כו'. ''' דאף גילוח מותר מן הדין רק כדי שלא יכנס כו' משא"כ בכה"ג וגדולה מזו אף להחם מרחץ מותר כמ"ש ספ"ק דע"א כ"א ב' כ"ש כה"ג וכיון שאין בו משום שלא יכנס כו' וראיה מדשרי להבא ממ"ה וכיוצא אלמא אין בו משום מלאכה:
'''אם לא כו'.''' שם בשם תוס' דלא גרע מהעברת שער של בית השחי והערוה דשרי וע' תוס' הנ"ל ושמעתי בשם הרשב"א כו' דקתני בירושלמי כו' ור"ל שער של בית השחי וערוה ומהר"ם חולק ופ' דוקא שא"י תטול לה בסכין או במספרים אבל היא עצמה לא וכ"פ בי"ד סי' ש"ץ ס"ו אבל כאן יש לסמוך אהמתירים מאחר שיש מתירים בכ"ע וע' ד"מ:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־01:07, 15 ביולי 2020

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקלב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א מותר כו'. שם לד"ה הלכה כר' יוסי במועד ואף שאמרו שם ובגנוסטרא אסור כת' הרי"ף דקאי אאבל ולכן אמרינן שם הוה קאימנא כו' ר"ל דלא ה"ל סכין שם ולכן ל"ק ש"מ ד' דבספק אסור וז"ש אפי' כו' וראיה ממש"ש בקשו שפה וכי היכא דשפה מותר בכ"ע ה"ה לצפרניו וע' נ"י:

בין כו'. שם:

אבל כו'. שמפרשים ג"כ אחה"מ וע' תוס' שם ד"ה ובגנוסטרי כו':

בין בסכין כו'. ע' רש"י ד"ה גינוסטרי כו' ותוס' ד"ה ובגינוסטרא פי' בערוך כו' וה"ה לסכין עכשיו שדרך ליטלן בסכין וז"ל הגהת סמ"ק וכן עיקר דבעינן שינוי כמ"ש ובגנוסטרא אסור פי' במספרים ופי' ר' ברוך דה"ה בסכין שכן דרך ליטלן בסכין:

אם לא כו'. שם בשם תוס' דלא גרע מהעברת שער של בית השחי והערוה דשרי וע' תוס' הנ"ל ושמעתי בשם הרשב"א כו' דקתני בירושלמי כו' ור"ל שער של בית השחי וערוה ומהר"ם חולק ופ' דוקא שא"י תטול לה בסכין או במספרים אבל היא עצמה לא וכ"פ בי"ד סי' ש"ץ ס"ו אבל כאן יש לסמוך אהמתירים מאחר שיש מתירים בכ"ע וע' ד"מ:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.