דרישה/אבן העזר/נג

דרישה ‏ אבן העזר נג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

פסק הגאון כו' עד אבל מי שנתן מעות לבתו שתנשא בו סתם ולא הזכיר שתנשא לפלוני קנתה אותה מתנה וכיון שנתקדשה אף על פי שבטלו הקדושין כשמת הארוס אין האב יכול לחזור בו. דברי הגאון נבוכין הן מאוד. חדא דלא ה"ל דבר והפוכו ולאו רישא סיפא דמתחיל וכתב מי שפסק מעות לחתנו בשעת קידושין ונתן כו' אם כן דכותיה ה"ל לסיים אבל מי שפסק לבתו בשעת קידושין ונתן לה אח"כ קודם חופה גם לא ה"ל לכתוב כדי שתנשא בו כמו שלא כתבו ברישא. או ה"ל לחלק הכל בחתן או בבתו בין אם נתן לו או לה סתם ובין אם נתן ע"מ שתנשא בו וע"ק דברישא כתב דמת הוא ואח"כ כתב ומת הארוס ה"ל לסיים ג"כ ומתה היא שיטול הבן כמו ברישא ע"ק שאמר קנתה אותה מתנה "כיון שנתקדשה כו' דה"ל להקדים ולומר כיון דנתקדשה קנתה המתנה או לכתוב כיון בלא וי"ו גם ק' דלא הל"ל "וכיון שנתקדשה אלא מיד שנתקדשה וע"ק מ"ש שנתן לה ע"מ שתנשא כו' בלא על מנת נמי הלא כל פסיקא על מנת שתנשא בו וכמ"ש לעיל וע"ק רבינו והרא"ש שהביא דברי הגאון סתם ומשמעות דבריו פשוט היא דקנתה המתנה בכל ענין אפילו לירשו לבנה וקשה מ"ש מהא דלעיל ומ"ש בשם מ"ו וגם מ"ש אני ליישבו הוא דחוק ורחוק מאוד וכמ"ש שם ונלע"ד לומר דשאני הכא כיון שכבר נתן לבתו מש"ה יפה כחה שקנתה המתנה אפילו לבנה כיון שהיא מוחזקת ולא דמי להא דלעיל שלא היה אלא פסיקה בעלמא ולא נתן עדיין ומש"ה אזלינן שם בתר אומדנא וגם בהאי דינא איירי שפסק לבתו או לחתנו בשעת קידושין סתם וכמ"ש הגאון אלא כיון שנתן אח"כ לבתו אע"פ שאין צריך ע"מ שתינשא בו אפ"ה קנתה המתנה לגמרי שבאם מתה או מת הארוס הוא שלה לגמרי אפילו להוריש בנה וסיים בטעם דכיון דהפוסק לבתו מיד שנתקדשה אע"פ שבטלו הקידושין כשמת הארוס אפ"ה אין האב יכול לחזור בו ר"ל היינו דין הנ"ל דהמתנה דוקא בפוסק מעות לחתנו ומת קתני אין צריך ליתן אותו הפסקה ליבם הא פסק לבתו בשעת קידושין ונתקדשה ומת אח"כ הארוס אמרינן דאין האב יכול לחזור מליתן עכ"פ ליבם כיון דמ"מ לבתו פסק וקנתה וכמ"ש לעיל ואם כן בכה"ג דיפה כחה עוד ונתן המעות הנשבעין אחר הפסיקה קודם החופה קנתו לגמרי אפילו להורישה לבנה. ועוד נ"ל דמ"ה קאמר בדברי הגאון בנתן לה ע"מ "שתינשא בו משום דהאי גאון ר"ל רב האי גאון דמיירי בו הרא"ש ורבינו לפני זה ומש"ה סתמו וכתבו סתם "הגאון "בה"א הידיעה משום דארב האי הנזכר לפני זה קאי וידוע שרב האי מוזכר בכ"מ בשם גאון והר"ן בדין הקדום כתב בשם רב האי והביאו ב"י ומוכרח מדבריו שס"ל בפסיקה דאמרינן ע"מ לכנוס פסק ליה לא מיירי בפסק סתם כ"א באמר כן בהדיא וכמ"ש המ"מ שם פכ"ג אדברי הרי"ף שפירש מ"ש בירושלמי פוסק ע"מ לכנוס שר"ל אף כנוס סתם דעתו הכי וז"ל הרי"ף וחזינן מאן דפריש בה פירושא אחרינא ואנן לא ס"ל אלא מאי דכתבינן עכ"ל ופירש המ"מ דבריו דר"ל דיש שפירשו דברי הירושלמי דדוקא בדאמר כן בהדיא בשעת פסיקה שע"מ לכונסה פסק ליה כו' ע"ש והנה מדברי הר"ן נראה שרב האי גאון ס"ל הכי שהרי כתב אמרו משמיה דרב האי דדוקא בפוסק מעות לחתנו כגון דא"ל "כשתכנוס בתי אתן לך כך וכך כו' הרי לפנינו שכתב בל' רב האי שאמר בשעת פסיקה לחתנו כשתכנוס בתי ומש"ה א"ש שסיים ג"כ רבינו וכתב משמיה דגאון דהוא רב האי דבנתן לכתוב "שתינשא משום דלטעמיה אזיל דס"ל דכל פסיקה הכי ואפ"ה קנתה כיון דכבר נתן לה וכמו שכתבתי. וכ"ש להרא"ש ורבינו דסבירא להו דאינו מזכיר כלום בשעת פסיקה ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.